משולחנו של צדיק: בואו חשבון – מה קיבלנו בראש השנה מרבנו?

	מה קיבלנו בראש השנה?

כדרך סוחר טוב שבסיום היריד עושה לעצמו חשבון מדויק כדי לראות כמה הרוויח, גם עלינו לעשות חשבון לעצמנו, מה קיבלנו כאן אצל רביז"ל בראש השנה, ומה אנו לוקחים עמנו הביתה • דברי התורה שנאמרו מפי כ"ק מוהרא"ש שליט"א סמוך ונראה לציון רביז"ל באומן ביום ב' של ראש השנה ה'תשע"ג

ביום ב' דראש השנה, בבין השמשות, על יד ציון רביז"ל בעיר אומן יצ"ו, דיבר מוהרא"ש נ"י דיבורים נוראים ונפלאים מאד לכבוד קדושת היום.

♦ ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, חסדי השם יתברך שזכינו להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, וראוי לנו לשמוח כל השנה שזכינו להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, וכמו שאמר רביז"ל בְּפֵירוּשׁ (חיי מוהר"ן סי' ת"ג), מי שזוכה להיות אצלו על ראש השנה, ראוי לו לשמוח מאד מאד, אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעוזכם, עיין שם, והנה אנחנו מכינים עצמינו לנסוע הביתה, ודרך של סוחר טוב, לפני שנוסע מן היריד, עושה לעצמו חשבון מדויק, כמה היו ההוצאות שלו, וכמה היו ההכנסות, הכל כדי להבחין כמה הרוויח, ולכן גם עלינו לעשות חשבון, מה קבלנו כאן אצל רביז"ל בראש השנה, ומה אנחנו לוקחים עמנו הביתה, ועל ידי זה יהיה קיום לריווח שלנו כל השנה.

› ההתקרבות אל רביז"ל תלויה בלימוד ספריו

וזאת צריכין לדעת, שעיקר ההתקרבות לרביז"ל, הוא על ידי לימוד ספריו הקדושים, כי בלי לימוד ספרי רביז"ל, אדם מטעה עצמו מאד, ויכולים להטעות אותו בכל מיני דמיונות של שקר, כי אינו יודע מה רביז"ל אומר, ולכן יכולים להטעות אותו בקלות, ובפרט אם מלבישים הדיבורים בעניני קבלה ובסודות התורה, בזה אין בני אדם מבינים כלום, ונדמה להם ששומעים תורה מן השמים, ובאמת הכל דמיונות של שוא ושקר, כי מי שבקי בספרי רביז"ל, יודע היטב מה שרביז"ל אומר, ואי אפשר להטעות אותו כלל, ולכן עלינו לדעת שבכדי להיות מקורב אל רביז"ל צריכין להתמיד מאד בספריו הקדושים, ובפרט בשיחות שכתב מוהרנ"ת ז"ל בשיחות הר"ן ובחיי מוהר"ן, כי רק מוהרנ"ת ז"ל הבין היטיב את דברי רביז"ל, ומה שכתב מוהרנ"ת ז"ל, הם דברי רביז"ל בעצמו, ואם מוהרנ"ת ז"ל אמר שצריכין להיות אצל רביז"ל על ראש השנה, והוא דבר הנוהג לדורות, אין רשות לאף אחד בעולם לשנות את זה, ואפילו שילביש אותו בקבלה ובסודות התורה, אין בזה כלום, ורביז"ל כבר אמר (שיחות הר"ן סי' רכ"ה) שלימוד קבלה הוא חכמה כמו כל החכמות, ואין צריך לזה תעניתים ומקואות וכו', ולכן אין צריכין להתפעל כלל ממי שמדבר קבלה וסודות, העיקר לראות רק מה שרביז"ל אומר, ואז תמיד לבטח ילך תדרכו ויצליח, מאד בכל עניניו.

והנה בשנת תקס"ח, בשעה שהדפיס רביז"ל את הליקוטי מוהר"ן בעיר לעמבערג, אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סי' שמ"ו), שהליקוטי מוהר"ן הוא אתחלתא דגאולה, ויכולים להיות נעשה בעל מוח גדול על ידי ספרו, ולהיות איש כשר באמת (שם סי' שמ"ז), כי בתוך הספר של הצדיק נמצא פניו שכלו ונשמתו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קצ"ב), נמצא שאם רוצים להיות מקורב אל רביז"ל באמת, ורוצים לראות את רביז"ל ולשמוע דיבוריו הקדושים, צריכין להגות הרבה בספר ליקוטי מוהר"ן הקדוש, ובדרך זה נמצאים תמיד אצל רביז"ל, נמצא שיש לנו דרך קל מאד, איך לקחת עמנו ההארה של רביז"ל מראש השנה, לכל השנה כולה, ובכל מקום שאנחנו נמצאים, נהיו מקושרים אל רביז"ל, והוא על ידי לימוד ספריו הקדושים,  וכל מה שהוגים יותר בספרי רביז"ל, מקורבים יותר אל רביז"ל, וכבר אי אפשר לאחרים להטעות אותו כלל, נמצא שדבר זה צריכין לקחת עמנו מראש השנה, להגות בספרי רביז"ל כל השנה כולה, ואז נדע שהרווחנו ריווח גדול אצל רביז"ל בראש השנה.

› להיות בשמחה כל השנה

ועוד עיקר ויסוד גדול, להיות בשמחה כל השנה, כי אם רביז"ל אמר שראוי לנו לשמוח כל השנה שזכינו להיות אצלו בראש השנה, אם כן הרי זה חלק מאמונת חכמים, להאמין בדברי רביז"ל, ולשמוח בתמימות ובפשיטות כל השנה שזכינו להיות אצלו על ראש השנה, וזה סימן מובהק שפעלנו תיקונים נוראים אצל רביז"ל בראש השנה, אם שמחים כל השנה עם זה, והשמחה שלנו ראוי ליגדל כל כך, עד שיתפשט השמחה מאתנו, ויהיה נמשך גם על אחרים, וכולם ירגישו הארה  מהשמחה שלנו בראש השנה, כי יש הרבה בני אדם שמסתובבים בעצבות ובמרה שחורה רחמנא ליצלן, ואין להם למי לספר מר לבם, וכשרואים בן אדם שהוא בשמחה, אזי נפתח הלב שלהם, ויכולים לספר מה שעובר עליהם, ולקבל דברי חיזוק ויראת שמים, ולכן דבר גדול מאד לשמוח כל השנה עם שמחת ראש השנה, ובזה יחיה את עצמו וגם את אחרים, וכמו שפעם אמר רביז"ל לאנשי שלומינו, אם תהיו בשמחה יהיה טובה לכל העולם, ולכן מדת "השמחה", הוא אחד מן הדברים שאנחנו צריכין לקחת עמנו הביתה, והוא סימן מובהק שהיינו אצל רביז"ל על ראש השנה, ופעלנו דברים עליונים.

והנה אחר שחזר רביז"ל מעיר לעמבערג, וקיבל מחלת ההוסט (שחפת) שממנו נסתלק, חי אחר כך בדרך נס עוד ג' שנים, ובשלש שנים אלו אמר שלש תורות בראש השנה, בשנת תקס"ט אמר "תקעו ממשלה" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' א'), ובשנת תק"ע אמר "תקעו אמונה" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ה'), ובשנת תקע"א אמר "תקעו תוכחה" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סי' ח'), וראוי לנו לעשות תקציר קטן משלש תורות אלו, ולהוציא מהם לימודים נכונים לעובדא ולמעשה, שילוו אותנו כל השנה כולה.

"סוחר טוב, לפני שנוסע מן היריד, עושה לעצמו חשבון מדויק, כמה היו ההוצאות שלו, וכמה היו ההכנסות, הכל כדי להבחין כמה הרוויח, ולכן גם עלינו לעשות חשבון, מה קבלנו כאן אצל רביז"ל בראש השנה, ומה אנחנו לוקחים עמנו הביתה…"

› תקעו ממשלה: כשאדם מתגבר על יצרו הוא בדרגה גבוהה ממלאכים

בתורה "תקעו ממשלה", מגלה רביז"ל, שאיש הישראלי נברא שיהיה לו ממשלה על המלאכים, כי אף על פי שמלאך הוא אש, ואדם הוא בשר ודם, אבל יש לאדם נשמה קדושה, חלק אלוק ממעל, שבא ממקום הרבה יותר גבוה ממלאך, ולכן כשהוא מתגבר על יצרו הרע, ומכניע תאוות גופו תחת הארת נשמתו, הוא בא למדריגה יותר גבוה ממלאך, עד שהוא מושל עליהם, ובליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' ע"ב אומר רביז"ל, שהיצר הרע בעצמו גם כן מלאך הקדוש, כי נברא להסית את האדם, למען יהיה לו בחירה ונסיון, ואפילו הצדיקים הגדולים יש להם מלאך הקדוש זה, שמסיתים אותם לפעמים לכעס ולקפידות, ושיסתירו עצמם מן העולם, ולכן צריכין להתגבר על מלאך זה מאד, ולמשול עליו, היינו שלא יוכל להסית אותו לכעס ולקפידות, וזה נקרא שיש לו ממשלה על המלאכים, שהוא מושל עליהם, ולא הם עליו, ועל ידי זה יש לו אריכת אפים באמת.

› תקעו אמונה: כדי לזכות לסבלנות צריכים אמונה

והנה עיקר מדת הסבלנות ושמירה מכעס הוא על ידי אמונה (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סי' קנ"ה), כי ככל שיש לאדם אמונה, יודע שכל דבר בהשגחה פרטית, ואף פעם אינו כועס ומקפיד על שום דבר, נמצא שהממשלה על המלאכים, והשמירה מכעס, הכל תלוי באמונה, וזהו הקשר לתורה שניה שאמר רביז"ל בראש השנה שנת תק"ע, "תקעו אמונה", ששם מגלה רביז"ל, שהעיקר היא אמונה, וצריך כל אחד לחפש עצמו באמונה ולחזק את עצמו באמונה, וכל הרפואות ברוחניות ובגשמיות תלויות באמונה, עיין שם, כי על ידי אמונה קונים מדת הסבלנות באמת, ונעשה מושל על המלאכים בכלל, ועל המלאך של כעס בפרט, וזוכה לכל הרפואות ולכל ההשפעות טובות.

› תקעו תוכחה: עיקר התוכחה באהבה וסבלנות

וזהו גם הקשר לתורה שלישית שאמר רביז"ל בראש השנה שנת תקע"א, "תקעו תוכחה", כי שם מגלה רביז"ל, שעיקר מצות תוכחה צריך להיות בדרך של אהבה וסבלנות, לא לכעוס על עבריין ולצעוק עליו "למה עשית כך?!" רק לסבול אותו מאד, ולדבר עמו בסבלנות גדולה, ולגלות לו כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותו ומחכה לתשובתו, נמצא ששלשה תורות אלו קשורות זו בזו, ואם אדם מחזק עצמו באמונה, וקונה לעצמו מדת הסבלנות, יש לו ממשלה על המלאכים, ויכול להוכיח בני אדם בדרך של אהבה וסבלנות, ולקרב כל העולם כולו אל השם יתברך באמת.

והנה היסוד והעיקר שהכל תלוי בו הוא ענין ההתבודדות שלימד אותנו רביז"ל, כי רביז"ל מסר לנו המפתח להיות מקושר אל השם יתברך בכל מקום ובכל עת, והוא על ידי שנדבר תמיד אל השם יתברך בכל מקום ובכל זמן שאנחנו נמצאים, ולפרש כל שיחתנו לפני השם יתברך בתמימות ובפשיטות גמור, וזה העצה הכללית להגיע לכל העצות ולכל הגילויים שגילה רביז"ל, כי בוודאי יש לכל אחד כמה מיני מניעות להגיע אל מה שרוצה להגיע, ועל כל דבר עומד כנגדו בלבולים ועיכובים רבים, אבל כשיש לו עצת התפילה וההתבודדות, אזי תמיד יש לו כלי זיין לנצח את המלחמה, ותמיד יתגבר על הכל, וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל, כששמע עצה זאת מרביז"ל בפעם הראשונה, שלקח אותו רביז"ל בידו הקדושה סביב כתיפו, ואמר לו רביז"ל "און ווייטער איז זייער גוט אז מען רעדט זיך אויס דאס הארץ פאר השם יתברך, אזוי ווי מעו רעדט זיך אויס פאר איין אמת'ן גוטען פריינד", [והלאה זה מאד טוב, שמשיחים את הלב לפני השם יתברך, כמו שמשיחים לפני ידיד טוב ואמיתי], ואז אמר מוהרנ"ת ז"ל, שעכשיו בוודאי יהיה נעשה איש כשר כראוי, כי כל מיני מחשבות שיסבב הבעל דבר בדעתו, וכל מיני מניעות שימנעהו, כולם יספר לפני השם יתברך, ובוודאי יזכה לנצח המלחמה, ולכן זה יסוד ועיקר גדול שצריכין לקחת עמנו הביתה מציון רביז"ל, לפרש שיחתינו לפני השם יתברך בכל יום ויום, ולדעת שכל דיבור ודיבור חשוב מאד לפני השם יתברך, ואם קשה לאדם עדיין לקיים זאת, על זה בעצמו עליו להתפלל לפני השם יתברך, "רבונו של עולם, ראה כמה אני רחוק ממך, שקשה לי להתפלל כראוי, אנא תעזור לי שיפתח פי ולבי עד שאזכה להפלל לפניך באמת", ועל ידי זה בוודאי יזכה סוף כל סוף לפתיחת הפה והלב, עד יוכל לפרש שיחתו לפני השם יתברך בכל עת כראוי.

› עלינו לזרוק את הדמיונות ולציית את רביז"ל

נמצא שעיקר עבודתינו לזרוק כל הדמיונות שלנו, ולציית לרביז"ל על כל דבר, ואז בוודאי נצליח בכל ענין, וזה היה הצלחת מוהרנ"ת ז"ל, שכשבא לרביז"ל זרק את השכל שלו לגמרי, וכשרביז"ל אמר דיבור, אזי קיבל עוד קצת שכל, וכשרביז"ל אמר עוד דיבור, קיבל עוד קצת שכל, עד שזכה למה שזכה, ור' נחמן טולשינר ז"ל פעם הסביר, מה היה החילוק בין מוהרנ"ת ז"ל לשאר כל התלמידים, שכולם חזרו הביתה אחר ששמעו תורה מרביז"ל והלכו לישון, אבל מוהרנ"ת ז"ל יצא לשדה מחוץ לעיר, וצעק אל השם יתברך בכיסופים גדולים ובהתעוררות עצומה, "רבונו של עולם, בברסלב בוערת אש, הבער את האש בלבי", כי הבין מוהרנ"ת ז"ל, שכל דיבור של רביז"ל הוא אש קדוש המעוררת הלב אל השם יתברך, והבין שאי אפשר לקבל את האש הזאת, כי אם על ידי תפילה והתבודדות אל השם יתברך.

ועל כן עלינו ללכת בדרך הקדוש הזה, ולדבר הרבה אל השם יתברך, והקדוש ברוך הוא יעזור, שנזכה לקחת האור של רביז"ל עמנו הביתה לכל השנה, ונשמח כל השנה שזכינו להיות אצל רביז"ל, ונלמד בכל השנה את ספרי רביז"ל, ונתבודד כל השנה כמו שלימד אותנו רביז"ל, ואז בוודאי נמשיך על עצמנו שנה טובה ומתוקה, שנה טובה ומבורכת, ונראה ישועות גדולות אצל כל נשמות ישראל, שכל החולים מעם ישראל תהיה להם רפואה שלימה, וכל חשוכי בנים מעם ישראל יפקדו בזרע של קיימא, וכל הרווקים ורווקות בבני ישראל ימצאו זיווגם ההגון מן השמים, וכל נשמות ישראל יהיה להם פרנסה בשפע וברחבה, ונזכה לשנת גאולה וישועה ות'הא ש'נת ג'אולת ע'ולם, אמן ואמן.