לשם שמיים – לעבוד את ה' יתברך שלא על מנת לקבל פרס

בסעודה שלישית, סעודת רעוא דרעוין, דבר מוהרא"ש נ"י דבורים נוראים ונפלאים מאד על פי הפסוק וישלח יעקב מלאכים וגו'.

 ♦ ♦ ♦

פתח ואמר מוהרא"ש נ"י, כתיב (בראשית לב) וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום, ופרש רש"י, מלאכים ממש, ויש להבין, מי הם מלאכים ממש אלו ששלח יעקב לקראת עשו, ומה רצה יעקב לומר לעשו בשליחות זאת, ואיזה לימוד לדורות יוצא לנו מכל זה?

› צריך לעסק בעבודת השם בתמימות – לא בשביל השגות

ויש לומר בבאור הענין, כי הנה זה ידוע, שמכל מצוה ומצוה שאיש הישראלי מקיים, וכן מכל תיבה של תורה שהוא לומד, נברא מלאך קדוש, ואלו המלאכים מלוים את האדם, ושומרים אותו מכל רע, והנה כשאדם עוסק בתורה ובמצוות, אין לו לכון בעבודתו שיזכה לגלוי מלאכים, ולהשגות עליונות, רק יעסוק בתורתו ובעבודתו בתמימות ובפשיטות גמורה, לקיים רצונו של הבורא יתברך שמו, וסוף הכבוד לבוא, שיזכה אל מה שיזכה בכח עבודתו ולימוד תורתו.

› המלאכים הנעשים מן המצוות הם כשמירה עליונה

וזה מה שכתוב בסוף הפרשה הקודמת, וילך יעקב לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים, יעקב אבינו הלך לדרכו בעבודת השם יתברך, בתמימות ובפשיטות גמורה, והסוף היה "ויפגעו בו מלאכי אלקים", שפגעו בו מלאכים בדרך ממילא, מכח מעשיו הטובים ולימודי תורתו, ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה, רא"ם ראשי תבות מ'יכאל א'וריאל ר'פאל כמובא, שהם מלאכי חסד, שסבבו אותו עם המחנות הקדושים שלהם, לשמרו מכל רע, והנה ממלאכי ממש אלו, שנבראו בכח תורתו וקיום מצוותיו, שלח יעקב לקראת עשו אחיו, ארצה שעיר שדה אדום, להודיע לו שהוא מסובב עכשיו עם מחנות מלאכים קדושים שנעשו ממצותיו, והם ישמרו עליו מכל רע, ועל כן לא יבקש להרע לו, כי יש לו שמירה עליונה.

› בכח קיום המצוות מתהפך המקום לקדושת ארץ ישראל

וזה מה ששלח ואמר לעשו, כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, ופרש רש"י עם לבן גרתי, ותרי"ג מצוות שמרתי, היינו אף על פי שגרתי עם לבן הארמי, והוא בודאי רצה להפריע לי מעבודתי, שלא אלמד תורה ולא אקיים את המצוות, כדרך לבן הרשע, שמלובן ברשעתו, ובערמומיותו מתלבש במצוות כדי למנוע אדם מעבודת השם יתברך (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א'), אבל אני התגברתי מאד ללמד תורה ולקיים כל מצוות התורה, ועל כן יש לי מחנות שלמים של מלאכים שנבראו מן התרי"ג מצוות שלי, ששומרים עלי מכל רע, ואף על פי שגרתי בחוץ לארץ, ולא היתה לי זכות של ישיבת ארץ ישראל, אבל על ידי לימוד התורה וקיום המצוות, מתקדש המקום גם בחוץ לארץ בקדשת ארץ ישראל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן סא), ולכן בכח תרי"ג מצוות שקיימתי, נהפך המקום שבו גרת"י, לקדושת ארץ ישראל, ובכח מצוות קדושות אלו נבראו מלאכים ממש, ששומרים עלי מכל רע.

› רק על ידי לימוד גמרא יכולים לקים המצוות בשלמות

והנה לבן הארמי, שהוא היצר הרע המתלבש במצוות, בא עם כל מיני נכלי ערמומיות לבטל אדם מתורה וממצוות, ובפרט מלימוד גמרא שהיא כלליות כל התרי"ג מצוות, כי בלי לימוד גמרא אין אנחנו יודעים באיזו צורה לקיים תרי"ג מצוות התורה, ורק על ידי לימוד גמרא יודעים איך לקיים המצוות בשלמות, ועל כן גמר"א ראשי תבות ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל (כמובא בספר החיים לאחיו של המהר"ל מפראג ז"ל), שהם המלאכים של המרכבה עליונה, כי כשאדם לומד גמרא, הרי מקבל שמירה עליונה מהמלאכים הקדושים האלו, שהם כלולים מכל תרי"ג מצוות התורה, שיסודותם בגמרא, וזוכה להכניע כל הרע והקלפות הסובבים אותו, וכמבואר בדברי רבנו ז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ריד): תלמו"ד גימטריא לילי"ת, שהיא הקלפה המחטיאה האדם בפגם הברית רחמנא ליצלן, כי כל כוחה מעצבות ויללה, ועל ידי שלומדים גמרא, זוכין לשמחה ולבטל את זכרה, וזהו תרי"ג ראשי תבות ת'למוד ג'מרא י'כניע ר'ע, כי סתם רע סובב והולך על פגם הברית רחמנא ליצלן (שיחות הר"ן סימן רמט), ועל ידי שלומדים גמרא, הכלולה מכל התרי"ג מצוות, מבטלים הקלפה ומכניעים אותה לגמרי.

"מכל מצוה ומצוה שאיש הישראלי מקיים, וכן מכל תיבה של תורה שהוא לומד, נברא מלאך קדוש"

› הצדיקים מעוררים ללמוד גם כשחושב שאינו יכול להבין

והנה לימודים אלו מקבלים מפי הצדיקים שבדור, שמחזקים נשמות ישראל, לעסוק בתורה ובמצוות בהתמדה גדולה, והם מעוררים נשמות ישראל על התמדת הלמוד, ובפרט על לימוד גמרא, שיחזרו על כל מסכת, ועל כל הש"ס, פעם אחר פעם, מאה ואחד פעמים, ולא יכנעו מפני עצת לבן הרשע, שמתלבש בכל מיני מצוות לבטל אותם מלימודם, ולומר להם שאין זה נקרא לימוד, רק כשמבינים כל דבר בעיון עמוק, כי בזה טומן רשת לרגל אדם למנוע אותו מן הלימוד לגמרי, שהרי קשה בתחילה להבין כל דבר, וכשרואה שאינו מבין, עוזב את הלמוד לגמרי. 

› עיקר קיום ישראל בגלות הוא על ידי התמדת התורה

אבל הצדיקים, אינם מתפעלים מהסתות לבן הארמי, ומחזקים נשמות ישראל לגרוס הרבה גמרא, מסכת אחר מסכת, ומעורר אותם שזה יהיה עיקר קיומם במשך כל שנות הגלות, שיעסקו בתורה ובמצוות בהתמדה גדולה, ובזכותם ובכוחם יצאו מן הגלות ויזכו לגאולה, שזהו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה, עת"ה ראשי תבות ע' שנה של גלות בבל, ת' שנה של גלות מצרים, ה' אלפים שנה של גלות האחרון עד אלף הששי (כמובא כאן בבעל הטורים), כי זה עקר קיומם של נשמות ישראל בכל משך ימי הגלות, שעוסקים בתורה ובקיום המצוות בהתמדה גדולה, וזה יביא את הגאולה.

› משיח בן דוד ומשיח בן יוסף – על ידי התמדת התורה

וזהו, ויהי לי שור וחמור וגו', שור וחמור מרמזים על הגאולה על ידי משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, שור מרמז על משיח בן יוסף שנקרא שור, וכמו שכתוב (דברים לג): "בכור שורו הדר לו". והצדיקים שבכל דור ודור הם בחינת משיח בן יוסף, ונקראים "שור" על שם הראיה וההסתכלות, וכמו שכתוב (במדבר כד): "אשורנו ולא קרוב", כי הם עיני העדה, ומאירים עיני ישראל להסתכל על החכמה והשכל שבכל דבר (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן א'), ולעסוק בתורה בהתמדה רבה, וחמור מרמז על משיח בן דוד, שעליו נאמר (זכריה ט): "עני ורוכב על חמור". ואיתא בתקוני זוהר (תקון י' מהתקונים האחרונים דף קמז ע"ב), שמכניע "החומר" והקושיא של הלימוד, כי בכח התורה שוברים כל הקלפות, ועלייהו אמר יעקב, ויהי לי שור וחמור, דשליט עלייהו בתלמודא ובמדרשים (ששולט על הקלפות על ידי לימוד תלמוד ומדרשים), עין שם, נמצא שכל ידיעות אלו שלח יעקב לקראת עשו, להודיעו שהוא מסובב עם מלאכים ממש היוצאים מלימוד התורה וקיום המצוות שלו, וגם מודיעו שהלמוד ותרי"ג מצוות של ישראל סוף כל סוף יכניעו וישברו כל הרע והקלפות לגמרי, ובזכותם תבוא הגאולה.

› איך זוכים לבסוף להבין את הכל?

ועל כן ראוי לנו להתעורר מאוד על התמדת התורה, ולא להתפתות מעצת לבן הארמי המסית להתרשל מן הלימוד מחמת שאינו מבין כל דבר, כי חכמינו הקדושים כבר קבעו לנו (שבת סג ע"א) ליגמר איניש והדר ליסבר, שצריכים לגמור ולגרוס הרבה דברי תורה, ואחר כך יבוא להבין הסברא של כל דבר, וכן אמרו (עבודה זרה יט ע"א), לעולם ליגריס איניש, ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שצריכין לחזור ולגרוס הרבה, פעם אחר פעם, אפלו אם שוכח, ואפילו אם אינו יודע מה שאומר, כי ריבוי הלמוד עולה על הכל, ויחזור על הלימוד כל כך הרבה פעמים עד שיזכה לקנות דברי תורה בלבו, וכמו שאמר רבנו ז"ל (שיחות הר"ן סימן עו), שאין צריכין בדברי תורה אלא אמירה בעלמא, וממילא יבין, כי בכל פעם שחוזרים ולומדים, מבינים יותר, עד שיבוא להבין הדבר על בוריו.

› הריקוד הנפלא של הסטיפלר כשזכה להבנה חדשה בתורה

וסיפר מוהרא"ש נ"י, שפעם למד הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי – 'הסטיפלר' (בעל הקהלות יעקב) זצ"ל מסכת ראש השנה, ופתאום קם ממקומו, והתחיל לרקד בשמחה עצומה, וכששאלו אותו על זה, ענה ואמר, עכשו הבין דברי הגמרא אשר לא הבין עד עכשיו, וכאשר תמהו ושאלו אותו, הרי בודאי כבר למדתם מסכת ראש השנה הרבה פעמים, ומה היה עד עכשיו?! ענה ואמר להם, בודאי כבר למדתי אותה יותר משולשים פעמים, אבל לא זכיתי להבין הגמרא עד עכשיו, ועל כן אני בשמחה עצומה… הרי רואים שגם גאון גדול ועצום כמוהו, חזר ולמד פעם אחר פעם, ואף על פי שלא הבין מקודם, לפי בחינת גדלותו ודרגתו – המשיך ולמד, עד שזכה להבינה על בוריה. והשם יתברך יזכנו לעסוק בתורה ובמצוות בהתמדה עצומה, עד שנזכה להכניע כל הרע והקלפות לגמרי, ונקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן.