"גדלנו במשפחה חרדית בירושלים", מספר בנימין, "משפחה טובה וחמה. כל האחים התחתנו והקימו בתים לתפארת. בתים המושתתים על ערכי התורה וגמילות חסד. משפחתנו הייתה מקור לגאווה ולחיקוי בקרב הקהילה הירושלמית בה אנו חיים.
אולם, לצערנו, שמעון, אחד מן האחים, אינו הולך בדרך התורה והמצוות…
שמעון אחינו מרבה להסתובב ברחובות בחוסר מעש ומהווה "כתם" שחור למשפחתנו המפוארת.
גם שמעון, כמו שאר האחים, גדל ולמד בתלמוד תורה ובישיבה קטנה. אלא שהוא חווה מאורע עצוב במשפחתנו שגרם לו למשבר רוחני רב עוצמה, ומעשה שהיה כך היה.
לפני כשלוש שנים נפטרה אמי. שמעון, האח הצעיר, שהיה קשור אליה מאוד התקשה מאוד להתמודד עם האובדן. שמעון היה הבן היחיד שגר עם הורי וכשהאם נפטרה הוא איבד את החשק ללמוד תורה וסירב לחזור למסגרת התורנית בה למד. מאותו הזמן החלה התדרדרות רוחנית מאוד קשה. הוא התחבר לנערי שוליים, הסתובב בלא תעסוקה והחל להתרועע עם בחורות…
אבי היה אובד עצות, דיבר איתו ברכות, ביקש מרבנים שידברו איתו שיחזור לדרך התורה. אך שמעון המשיך להתרחק בכל יום ויום מהיהדות, מהקדושה ומהאמונה בבורא עולם. כי כשהרכבת מתדרדרת היא נופלת עד התהום…
כך גם היה מצבו של שמעון, הוא נפל לתהומות, לדיוטא התחתונה ביותר. ההתדרדרות הגיעה לשיאה כשהכיר בחורה נוצרייה והחל להתרועע עמה.
כששמע על כך אבי הוא איבד את סבלנותו לחלוטין. הרגשנו שהוא על סף התקף לב ממש נוכח מעשיו של שמעון שהמיט בושה גדולה על משפחתנו היקרה.
אולם שמעון נקשר לבחורה הנוצרייה ולא יכול להתנתק ממנה. נראה היה כאילו נעשה לו כישוף. רבנים, תלמידי חכמים, ניסו לדבר על ליבו שיעזוב את הבחורה הנוצרייה, אך שמעון בשלו…
עד ש…
באחד הימים הצלחנו, אבי ואני, לשכנעו להגיע לציונו של הצדיק מיבנאל.
הגענו שלושתנו לציון הקדוש. כל אחד מאיתנו גמר את ספר התהילים ומאז החלו תמורות משמעותיות בחייו של אחי שמעון.
זה התחיל בריב עם הבחורה הנוצרייה שחי עימה. לאחר מכן עזב אותה, ובמקביל החל להתחזק יותר בקיום המצוות.
כעבור מספר שבועות הוא זכה להכיר בחורה דתית לבבית וחמה שעודדה אותו להמשיך ולהתחזק עד שעלה על דרך המלך.
וכשישנה הבטחה מהצדיק למציאת הזיווג – הצדיק לא מאכזב…
בחסדי ה' יתברך זכה שמעון להתחתן איתה וכיום יש לזוג המאושר זוג תאומות חמודות ומתוקות. בזכות קריאת התהילים בציונו של הצדיק זכה שמעון לצאת מהתהומות ולזכות בתאומות.
