לידתו:
אורו של הצדיק זרח בשנת תקס"ח בעיר אוהעל, לאביו רבי אליעזר ניסן הרב מדראביטש, בנו היחיד של ה'ישמח משה', לאחר נישואי הוריו הם שיכלו מספר ילדים בעודם רכים בשנים רח"ל, דבר זה גרם להם לצער עמוק, כראות כל זה כתב להם ה'ישמח משה' שהיות שאביה של האישה ששמו היה הרב יקותיאל זלמן היה אב"ד הראשון בעיר דראביטש, על כן ילכו להשתטח על ציונו ולבקש רחמים בזכותו, ותבטיח שכאשר יולד לה בן זכר תקרא אותו על שמו, וכן הוה, לאחר שהבטיחו זאת על ציונו הקדוש נפקדה האישה ונפקדה בבן זכר אותה קראה: "יקותיאל יהודה".
כבר בילדותו התבלט בפיקחותו וצדיקותו הרבה, כאשר ה"חוזה מלובלין" התבטא עליו שהוא "אור זורח, הוא מאיר". אביו שלחו ללמוד אצל הסבא הגדול ה'ישמח משה מאוהל' שהעיד אותו לגדולות ונצורות ומסר לו את כל מה שקיבל מרבותיו הקדושים.
בנוסף לשהות הרבה בצל סבו הקדוש, הרבה להסתופף אצל צדיקי הדור: רבי אשר ישעיה מראפשיץ זי"ע, רבי צבי הירש מרימינוב זי"ע, ה'שר שלום מבעלזא זי"ע, ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע ועוד מצדיקי הדור.
נישואיו:
בהיותו בן 15 נשא לאישה את בתו של הרב משה דוד אשכנזי בעל "תולדות אדם", ובשנת תקצ"ג עוד בחיי סבו, התמנה לרבה של של העיר סטורפקוב. ולאחר הסתלקות זקנו הקדוש התמנה למלאות את מקומו ברבנות אוהעל.
כתנאי להתמנותו לרבנות העיר התנו עמו עסקני העיר, שהיו מתנגדים חריפים לדרך החסידות, שלא ינהג על פי דרכי החסידות; לא יקבל פתקאות ולא יאריך בדרשות לציבור, וכשלא עמד בזה, מסרו אותו לשלטונות ובעקבות כך נאלץ לברוח מהעיר בערב ראש השנה שנת תר"ז.
כיהן כרב בעיר גורליץ, ובשנת תרט"ז עבר לדראהביטש ומילא את מקום אביו ברבנות העיר, אומנם גם שם לא פסקו צרותיו, ואנישי דלא מעלי רדפו אותו מאוד מאוד, עד שהתבטא כי היו אלו השנים המרות ביותר בחייו.
הקמת הישיבה החסידית הראשונה בהונגריה
ביום ח"י בתמוז התמנה לרב העיר סיגעט שם כיהן במשך 25 שנים רצופות, בנוסף הקים בעיר את הישיבה החסידית הראשונה בהונגריה, והעמיד מאות רבות של תלמידים תלמידי חכמים וחסידים מופלגים שהאירו את הונגריה באור החסידות.
היה מצדיק וגדולי הדור, ורבים היו משחרים לפתחו ללמוד ממנו דרכי העבודה, נודע בדרשותיו הנפלאות ורבים השיב מעוון.
עמד בקשרי הלכה עם מנהיגיה הרוחניים של הונגריה בניהם ניתן למנות את הגאון העצום המהר"ם שיק זי"ע שכיהן כרבה של העיר הסמוכה חוסט.
עמד שעות בתפילה על צרות כלל ישראל ועל ביאת המשיח, ומרוב שהעתיר על כך בתפילתו חלה בראשו, וכשגבר עליו חוליו אמר למקרוביו, שאינו פוחד ואינו דואג כי אפילו אם לא יקום מחוליו, יש לו במה לילך.
סיפורים:
מסופר, כי פעם בעת ההקפות בשמחת תורה, הפסיק ה'ייטב לב' את הריקודין הוריד את טליתו מראשו ואמר לקהל הרב: "אנו שמחים כי הוא זמן שמחתנו על שעשינו תשובה, ועברות נהפכו לזכויות, אבל איך נוכל לשמוח, אפשר ח"ו כתבו וחתמו בשמים גזר דיננו חייב, ובשמים אין מוחקין".
כשמוע קהל הקודש את הדברים געו כולם בבכייה, ה'ייטב לב' המתין מעט ואז ענה ואמר: "אל תדאגו, הגם שאין מוחקים בשמים מה שנכתב ונחתם, אבל עושין תגין על תיבת חיי"ב, שהוא ר"ת ח'סידים י'עלזו י'רננו ב'כבוד" לכן המשיכו לרקוד בשמחה.
בליל שבת קודש ו' אלול תרמ"ג בעיצומה של תפילת ערבית בעת שאמר את התבות: "על כן ה' אלוקינו בשכבנו ובקומנו נשיח בחוקיך" יצאה נשמתו הטהורה ועלתה למרום, לדאבון לב כל בית ישראל, בשעת מסע הלוויה הספידו אותו בבכי רב כל גדולי הדור באותה תקופה, ורבים מההספדים נדפסו לדורות בספרי קודש שונים.
צאצאיו:
בניו, ממלא מקומו בסיגעט הרה"ק רבי חנניה יום טוב ליפא בעל קדושת יום טוב, רבי אברהם אהרון אב"ד קולבוסוב, רבי משה יוסף אב"ד זבורוב סטערפקוב, רבי אליהו בצלאל אב"ד טעטש.
חתניו, אחיינו רבי ישראל יעקב טייטלבוים, אב"ד וואלבה, רבי ברוך מגורליץ, רבי משה הורוויץ מרוזבדוב.
ספריו:
חיבר ספרים שהפכו לאבן יסוד בארון הספרים החסידי, ייטב לב, ייטב פנים על המועדים, שו"ת אבני צדק, הגדה של פסח עם פרוש ייטב פנים, ועוד חיבורים בכתב יד.
הקשר בין משפחתו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע לצדיקי בית סאטמאר
אמו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע הרבנית מרת מלכה שיק ע"ה הייתה מיוחסת גדולה, אביה הגאון הגדול רבי חיים שלמה מושקוביץ ראב"ד טוקאי ובעל מחבר ספר "גיא חזיון", נולד בחודש תמוז שנת תרכ"ה בעיר איהעל, לאביו הגאון הגדול רבי צבי הירש בנו של רבי משולם זלמן שהיה מגדולי תלמידיו של ה'ישמח משה' ומגדולי המיוחסים במדינת ליטא, ובילדותו זכה להתברך מבעל ה'ייטב לב' מסאטמאר זי"ע.
אביו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע היה בקשר הדוק עם הרה"ק רבי יואל מסאטאמר זי"ע בעל ה'דברי יואל', וגם בנו כ"ק מוהרא"ש זי"ע הסתופף הרבה אצל ה"דברי יואל".
