לידתו:

רבי צבי הירש נולד בעיר סאפרין שבהונגריה, לאביו רבי יצחק אייזיק זי"ע  שהיה מיוחס לרבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יום טוב" זי"ע.

אחיו היו הצדיקים הקדושים הרה"ק רבי משה מסאמבור זי"ע, רבי אלכסנדר מקומרנא זי"ע, ורבי יששכר דב בעריש מזידיטשויב.

"בוצין בוצין מקטפיה ידיע" נאמר בגמרא, משמעות המאמר הוא: שעל צדיק מבחינים את תכונותיו הטובות כבר מהיותו צעיר לימים, ואכן כבר בילדותו החל צבי הירש הצעיר לעמול בתורה הקדושה, רבותיו בתורת הנגלה היו ר' יצחק חריף אב"ד סאמבור זי"ע, ורבי דוד יעקב אב"ד בוליחוב, אחד מתלמידיו העיד כי בשנה אחת סיים שבע פעמים את הש"ס כולו! חוץ מסדרי לימודו הקבועים.

בהגיע לפרקו נשא לאישה את מרת רחל פערל.

שר בית הזוהר:

כבר בגיל צעיר החל לשקוד בתורת הנסתר כשהוא משקיע את כולו בלימוד הזוהר הקדוש, אודות  לידיעותיו המקיפות בכל חלקי התורה הקדושה ובמיוחד בזוהר הקדוש קראו לו גדולי הצדיקים בדורו בשם: " שר בית הזוהר",  כמליצה על בסיס "שר בית הסוהר" המופיע בסיפור יוסף ואשת פוטיפר בספר בראשית.

הצדיק הקדוש רבי חיים מצאנז זי"ע אמר פעם שכשאומרים בגליציה סתם "רבי" מתכוונים לרבי צבי הירש זי"ע, גם בנו של ה"דברי חיים" זי"ע, רבי יחזקאל שרגא משינווא זי"ע מיוחסת אמרה אותה שמע מהרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע, ורבי דוד מדינוב זי"ע, שכשיהודי שמגיע לציון רבי צבי הירש בזידיטשוב דומה הדבר לנסיעה לקבר רשב"י במירון! עד כדי כך החשיבו הצדיקים את הצדיק הקדוש מזידיטשיוב זי"ע.

התקרבותו לתורת החסידות:

אחיו ר' משה מסאמבור זי"ע היה תלמידו של ה'חוזה מלובלין' זי"ע, ובהשפעתו החל גם רבי צבי הירש לנסוע לחצר קודשו של ה'חוזה מלובלין' זי"ע, ועד מהרה נעשה לאחד מגדולי תלמידיו, כמו כן נסע רבות על הצדיק הקדוש רבי ברוך ממעז'בוז זי"ע דודו של רבנו ז"ל, אותם החשיב כרבותיו המובהקים, כן היה נוסע לרבים מצדיקי הדור כמו המגיד מקוז'ניץ זי"ע, רבי מנחם מענדל מרימינוב זי"ע, רבי משה לייב מסאסוב זי"ע, וה"אוהב ישראל מאפטא" זי"ע, אותם גם הביא מספר פעמים בספריו.

בהנהגת העידה:

התפרסם ברחבי העולם היהודי כקדוש עליון, לאחר פטירתו של ה'חוזה מלובלין' היה אחד משלושת הצדיקים שהנהיגו את כל עדת החסידים באירופה.

חסידים רבים הסתופפו בצלו, בין גדולי תלמידיו ניתן למנות את רבי אליעזר זאב מבוטשעטש זי"ע, אחיינו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, חתנו רבי יהודה צבי מרוזדול, רבי אברהם מנארול, רבי יוסף מקוזובה ואחרים, גם שנים רבות לאחר פטירתו המשיך רבים לדבוק בספריו הקדושים שחיבר, הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זי"ע נהג לכתוב בספריו: "מורי ורבי ה'עטרת צבי', וכן "אני דבוק בספרים שלו כמו שהייתי דבוק בו אם היינו חיים באותה תקופה", האדמו"ר משומרי אמונים רבי אהרון ראטה זי"ע היה מצטט בספריו עשרות פעמים את ה'עטרת צבי' והיה מפליג מאוד בשבחו.

ספריו:

• ספרו המפורסם ביותר הוא "עטרת צבי" פירוש על הזוהר הקדוש.
• "סור מרע ועשה טוב", הקדמה לספר עץ חיים של ר' חיים וויטאל זי"ע.
• "בית ישראל", על התורה.
• "פרי קודש הילולים", הקדמה לספר פרי עץ חיים.
• "צבי לצדיק" פרוש על התיקוני זוהר.

צאצאיו:

לרבי צבי הירש היה בן יחיד שנפטר בצעירותו ועוד שתי בנות, מהם יצאה שושלת זידיטשוב המעטירה, הרבנית מרת יכנא שפרא שיק ע"ה אשת חבר לכ"ק מרן מוהרא"ש זי"ע, היה צאצאית שלו, ולכן מנהגים רבים בביתו של הצדיק היו כמנהג בית זידיטשוב.

פטירתו:

בשנת תקצ"א התפשטה מאוד מחלת החולירע, והפילה חללים רבים מעם ישראל, צער רב הצטער הצדיק על סבלם של היהודים, עד שפעם אחת בצאתו מבית מדרשו הניח ידו על המזוזה ואמר: "הריני כפרת עם ישראל", ולא עברו ימים רבים, ורבי צבי הירש נפל למשכב, וכשהכביד עליו חוליו קרא לכמה מתלמידיו והחל לדרוש לפניהם על המדרש: "כד דמיך ר' אבוהו אחזי ליה נהרי אפרסמון" ובאמצע משאו יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה, אור לי"א תמוז, שנת תקצ"א, ונטמן בבית החיים בזידיטשוב.

ממשיך דרכו בהנהגה היה אחיו רבי יששכר בער שהחל לכהן כאדמו"ר בזידיטשוב לאחר פטירת אחיו, רבי צבי הירש, אולם הוא נפטר כעבור שנה. בנו היחיד, רבי יצחק אייזיק שהיה גם הוא תלמידו המובהק של דודו החל לכהן בפועל כאדמו"ר בזידיטשוב בשנת תרט"ו.