שאלה: מאת שרית: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר במדבר ב' סיון ה'תשע"ב שלום רב אל שרית תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. אשרי הבית שמתנהגים על פי התורה, ושורה שם אהבה אחווה וריעות והבנה הדדית, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (סוטה יז.) איש ואשה זכו שכינה ביניהן, ואמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ח') אי אפשר לאיש בלא אשה ואי אפשר לאשה בלא איש אי אפשר לשניהן בלא שכינה, ובמקום שהשכינה נמצאת שם הברכה מצויה, רק שיהיה ביניהם שלום ואהבה גדולה מאד, כי שלום אמרו חכמינו הקדושים (שבת י) זה שמו של הקדוש ברוך הוא, ולכן אם מכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית, זה נקרא שלום בית, היינו שמו של הקדוש ברוך הוא בתוך הבית. אבל אם מאבדים את השכל והדעת וכו', היינו הבעל מסכן נטרף דעתו וכו', והוא עצבני וכו', ועל כל דבר קטן הוא מתעצבן וצורח כמו עגלה ערופה וכו', ומכל שכן כשמתפרע ונותן מכות רצח וכו', או להיפך האשה מסכנה איבדה את שפיות דעתה וכו', ואין לה סבלנות, אלא על כל דבר היא מתעצבנת וצורחת וכו', וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (תמורה טז.) אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת וכו', היא מתנפלת על בעלה וכו', ומשפילה אותו וכו', או צורחת על הילדים וכו', אוי ואבוי לבית כזה שזה יותר גרוע מגיהנום וכו', כי הבית עולה באש ולהבה מרוב צעקות וצרחות וכו'. ולכן על הבעל ועל האשה לעבוד על המדות שלהם, ולעשות כל מה שביכולתם לקנות את מידת הסבלנות, אשר אין לך מדה יותר יפה מזה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שמדת הסבלנות תלויה באמונה, אם אדם מחדיר בעצמו אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ודבר גדול דבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, על ידי זה הוא תמיד רגוע, לא כן אם אדם כעסן ואכזר, זה מראה גריעות מדותיו וכו. אוי ואבוי להבעל שמגביה יד על אשתו, ונותן לה מכות, הוא פשוט רוצח וכו', וכבר שמענו לצערינו הרב לא פעם אחד שהבעל רצח את אשתו מרוב הכעס שלו וכו', ולכן את צריכה לדבר איתו בצורה יפה כשאין אף אחד שומע, שאת לא מוכנה יותר לחיות ככה עמו, אם הוא יגביה ידיים וכו', ואם זה יקרה עוד פעם אחת את קוראת למשטרה, כי את צריכה לדאוג על הגנת עצמך, כי מי שהוא כעסן איבד את דעתו ושפיותו לגמרי, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (פסחים סו) כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, ואני מאד מקווה שבזה שתדברי איתו בנחת ובאהבה ירגיע את כעסו, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ה ט"ו) "בארך אפים יפותה קצין ולשון רכה תשבר גרם". אני מאד מבקש אותך שתתאזרי במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה, זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', בזה אפילו שהיא נמצאת במדור הקליפות וכו', היא עולה עד עולם האצילות, שהיא בטלה לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת", ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית. הקדוש ברוך הוא ששמו שלום ישרה את השלום בביתכם, ונשמע ונתבשר תמיד בשורות משמחות.
|