איני מרוצה ממקום עבודתי, וגם שום עבודה אחרת לא נראית לי

שאלה:

מאת אברהם:
אני עובד בעבודה שאני לא אוהב, ומחכה כל הזמן שיגמר כבר היום. אני רוצה למצוא עבודה אחרת שאולי יהיה לי בה יותר חשק ומרץ לעבוד ושהיא תתאים לי, אבל הצרה היא שאני לא מצליח למצוא שום אפיק שאני יאהב לעבוד בו. כרגע הכול נראה לי לא ממש מעניין, שום עבודה לא מאירה לי. מה אני אעשה בשביל למצוא את אותה עבודה שמתאימה לי באמת?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר דברים ו' מנחם אב ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אברהם נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

חכמינו הקדושים אמרו (אבות פרק ד') איזהו עשיר השמח בחלקו, מי הוא נקרא באמת עשיר, זה שהוא שמח עם החלק שלו, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שכל בר ישראל יש לו נקודה מה שאין בחבירו, ולא רק זאת אלא חבירו לא יכול לקבל את הנקודה שלו, כי כל אחד יש לו את הנקודה שלו, וצריכים לקשר את עצמו אל הנקודה השייכה ללבו בעת הזאת, היינו אדם צריך תמיד להיות מאושר עם מה שיש לו, ואז איפה שרק לא ישימו אותו, הוא יהיה שש ושמח ומאושר בחייו.

אבל אם אדם לא שלם עם עצמו, אפילו שיהיה לו כל הון דעלמא, הוא תמיד ממורמר, תמיד לא משלים עם עצמו, ונתקיים אצלו קללת התוכחה (דברים כ"ח) "והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך: בבוקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בןקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה".

ולכן גילה לנו רביז"ל שאדם צריך להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא בשפת האם שלו, ואיפה שרק נמצא, יקשר את עצמו משם אליו יתברך, ויבקש ממנו יתברך כל מה שצריך בגשמיות וברוחניות, וזה יביא אותו אל האושר הכי גדול, בוודאי אם קשה לאדם באיזה מקום וכו', צריך לבקש את הקדוש ברוך הוא שישנה לו את המקום וכו', כי משנה מקום משנה מזל וכו', אבל לא שיהיה עצוב וממורמר ומדוכא וכו', ותיכף ומיד כשבא בבוקר הוא כבר מצפה שיהיה ערב שיוכל לברוח משם וכו'.

אתה צריך לזכור שלא באנו לזה העולם לסבול, אלא להנות מהחיים, ולהכיר את הקדוש ברוך הוא מכל פרט מפרטי הבריאה, להתפלל את השלוש תפלות שחרית מנחה ערבית במנין דייקא, ולקיים את מצוותיו יתברך בכל יום, וללמוד את תורתו הקדושה, ולעשות צדקה וחסד עם הזולת, ולהכירו יתברך איך שמחייה ומהווה ומקיים את כל הבריאה כולה, שזה נקרא הנאה בחייו וכו', ואף שבין כך עובר על בני אדם מה שעובר וכו', צריכים להשלים עם המציאות מצד אחד, ומצד שני צריכים לבקש הרבה את הקדוש ברוך הוא שיטיב לו וכו', ויהפוך את המרירות למתיקות וכו', את המניעות לנעימות וכו', ותמיד צריכים להסתכל על חצי כוס המלאה שיש לו וכו', ולשמוח עמו וכו', וכשעובר עליו חיי לימון וכו', מכניסים מים וסוכר בתוכם ונעשה לימונדה וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא.

מובא בזוהר (הקדמה ד.) שבכל יום יוצא כרוז מהשמים וכו', מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא. מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר וכו' מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא; [מי מכם יכול להפוך את החושך לאור ואת המרירות למתיקות עד שלא יבא לעולם הבא וכו', מי מכם שמחכה בכל יום לאור הגנוז שיתגלה בעולם וכו', מי שלא יכול להראות את זה בעולם הזה, אין לו חלק בעולם הבא].

מכל זה רואים מעלת האדם שאפילו שעובר עליו כל מיני חשכות ומרירות וכו' וכו', אף על פי כן הכל הוא מהפך לטובה, אשרי לו בזה ואשרי לו בבא.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים