אני חושש שאם אתוודה לפני הצדיק על מעשי ואספר במה נכשלתי הוא ירחק אותי

שאלה:

מאת יחיאל:
לכבוד מורינו ורבינו שליט"א, שלום רב ואיחולי רפואה שלימה, זכיתי להתקרב ליהדות על ידי הספרים הקדושים שלכם ובפרט "שיחות מוהרא"ש" וכל מה שאני זוכה היום להתפלל וללמוד ולקיים את המצוות – הכל בזכותכם!
ברצוני לשאול שתי שאלות. הראשונה: לגבי העניין של וידוי לפני תלמיד חכם. אני חושש שאם אספר לצדיק את כל מה שבלבבי ומה שעובר עלי זה יגרום לכך שהצדיק ירחק אותי כי יבין מי אני באמת. ומה העניין לספר לצדיק את כל מה שעובר עליו ולהתוודות לפניו הרי הוא יודע הכל?
והשניה: חכמינו זכרונם לברכה אמרו "הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים", כלומר כשמתקרבים לחכם ולצדיק, צריכים רק להתחמם לאורו ולא להתקרב יותר מדי, כי אפשר להכוות או להישרף ממש. מה אדם צריך לעשות כדי להיות מקורב לצדיק ולהתחמם לאורו, אך מצד שני לא להכוות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר חיי שרה כ"ב חשוון ה'תשע"ג

שלום וברכה אל יחיאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

בענין וידוי דברים לפני התלמיד חכם שמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') שזה דבר גדול מאד שעל ידי זה יוצאים כל העוונות מעצמותיו וכו', אתה צריך לדעת שרביז"ל מדבר מתלמיד חכם וצדיק כזה שדבוק לגמרי באין סוף ברוך הוא, בביטול כל הרגשותיו, ואין לפני מראה עיניו רק אמתת מציאותו יתברך, ונכלל לגמרי בו יתברך, ולכן כשבר ישראל בא אל צדיק ותלמיד חכם כזה, ומספר לו בפרטי פרטיות כל מה שעשה וכו', ועבר עליו וכו', על ידי זה יוצאים העוונות מעצמותיו, ונעשה גם הוא כלי לקבל בו את האין סוף ברוך הוא.

אתה צריך להבין כי צדיק ותלמיד חכם שדבוק בו יתברך בשעה שאחד מספר לו בפרטי פרטיות כל מה שעבר עליו וכו', הוא מקושר אז אליו יתברך, ובמח מחשבתו אומר להקדוש ברוך הוא שמע מה שזה מספר ומתוודה וכו' וכו', כי באמת השלימות הוא שאדם יתוודה אל הקדוש ברוך הוא, אבל לא כל אחד זוכה להרגיש בהתחלה את אמתת מציאותו יתברך, כי מרוב עוונותיו שחטא ובפרט בפגם הברית, על ידי זה נטמטם מוחו ודעתו לגמרי, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה באדם.

ולכן ככל שאדם חוטא, נעלם ונסתר ממנו אמתת מציאותו יתברך, והכל מכובה אצלו וכו', ואינו מרגיש שום טעם בהחיים, ועל ידי זה הוא לא יכול לבוא להתבודד להקדוש ברוך הוא, ולהתוודות לפניו, כי הוא מרגיש ריחוק מאד מאד ממנו יתברך וכו', אבל כשבא אל הצדיק והתלמיד חכם והוא רואה אותו, יותר קל לו לפרש לפניו את כל לבו, ולספר לו בפרטי פרטיות את כל מה שעובר עליו וכו' וכו', אבל זה לא אומר שהצדיק והתלמיד חכם שומר עליו טינה וכו', אדרבה אז הוא מדבק את עצמו באין סוף ברוך הוא, והלה חושב שהוא מדבר אל הצדיק והתלמיד חכם, אבל באמת הוא מדבר אז אליו יתברך בדקות שהוא לא מרגיש אפילו וכו', ולכן אין לך מה לדאוג, הצדיק הוא רחמן ולא ירחק אותך בשום פנים אופן.

ומה שאתה שואל על מאמרם ז"ל (אבות פרק ב') והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים, והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה; איך יכולים להיות מקורב אל הצדיק מצד אחד ולהתחמם מאורו וכו', ומצד שני לשמור לא להכוות וכו', אתה צריך לדעת שצדיק שדבוק בו יתברך, והוא בטל ומבוטל לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, ואצלו יתברך נאמר (דברים ד' כ"ד) "כי הוי"ה אלקיך אש אכלה הוא אל קנא", כמו כן הצדיק שכל מח מחשבתו הוא תמיד דבוק בו יתברך, מצד אחד הוא מחמם, אבל מצד שני כשמזלזלים בכבודו, ובפרט אלו שהתוודו לפניו וכו', הם יכולים להכוות ולקבל עונש מאד גדול, וקלונם יתגלה ברבים.

ולכן אשרי מי שמחבר את עצמו אל צדיק ותלמיד חכם אמיתי, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא וירא) אשריהן הצדיקים ואשרי דבקיהם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים