שאלה: מאת יהודה: שלום וברכה לכבוד הצדיק. אני הולך באופן קבוע לשיעור של אחד מרבני ברסלב, והוא משתדל לקרב אותי, ותמיד מחזק אותי, אבל כשאני הולך ממנו פתאום כל הדיבורים שהוא דיבר איתי נשכחים ממני, ושוב אני מוצא את עצמי באותו מצב, שבור ומדוכדך. למה הדיבורים האלו לא נשארים אצלי ומחזקים אותי לאורך זמן? תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר טהרה א' דראש חודש אייר התשע"ג
שלום וברכה אל יהודה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. צריך שתדע שלנו יש רק רבי אחד והוא רביז"ל, אשר בפירוש גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) פניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך ספרו, ולכן עלינו להרבות בלימוד ספרי רביז"ל, ששם גנוזים פניו שכלו ונשמתו. עם כל זאת צריכים את נקודת החבר שזה כלל אנשי שלומינו, שאחד צריך לחזק את השני, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) כי יש נקודת הרב, ויש נקודת החבר, ויש נקודת עצמו, ומסביר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ברכת המזון הלכה ג') שקודם צריכים לקבל את נקודת הרב, שזה רביז"ל בעצמו, וצריכים הרבה ללמוד את ספרי רביז"ל, ולקבל את דעתו, כי רק הוא הרבי שלנו, ואחר כך צריכים לדבר עם אנשי שלומינו שזו נקודת החבר, שאחד יחזק את השני לקיים את דברי רביז"ל, ואחר כך יש את נקודת עצמו שיכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי אם לומדים את ספרי רביז"ל ומקבלים את דעתו, אזי מאיר לו מאד, וכן אם מתחברים עם חברים טובים שהם גם כן מקורבים אל רביז"ל, אזי כל אחד מחליף את הנקודה שלו עם הזולת, וביחד מתחזקים, ואף אחד לא רוצה להשתלט על הזולת, כמו שכתוב "ומקבלין דין מן דין", אחד צריך לקבל מהשני, ולא כתוב "ונותנים זה לזה", כי השלימות לקבל מהזולת, לא לתת להזולת וכו' וכו', ואז כשמתחזקים אחד מהשני, אז יכולים להשתמש עם נקודת עצמו להרבות בדיבורים אל הקדוש ברוך הוא, שזו נקודת עצמו. עם כל זאת יש אנשים שהם כל כך שבורים ורצוצים ומיואשים והם נמצאים בדכאון פנימי, עד שקשה להם לקבל את נקודת החבר, ועל זה צריכים לזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ש"ח) על אחד שדיבר עמו הרבה, וכוונת רביז"ל היה להוציאו ממקומות שנטבע בהם במים שאין להם סוף. אבל אותו האיש נתן כתף סוררת וחיזק את לבו ולא קיבל דברי רביז"ל בלבו, אף על פי שגם הוא הבין שדברי רביז"ל אמיתיים ונפלאים, אבל לא רצה לקבלם. ענה ואמר רביז"ל זה האיש דומה כמו מי שנטבע במים והולך לאיבוד, ובא אחד ופושט ידו ורוצה להוציאו משם, והוא נותן כתף סוררת ופונה ערפו בעזות ואינו רוצה להניח את עצמו לתפוס בו להוציאו, ובורח מן הבא להצילו. אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתבין דבר מתוך דבר, ותזרוק את השכל שלך, ותתחיל לציית את רביז"ל בתמימות ובפשיטות, אשר רק זו נקראת התקרבות, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קכ"ג) העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול. ולבלי לנטות, חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ספרי פרשת שופטים) 'אפילו אומר לך על ימין שמאל ועל שמאל ימין תציית אותו', ולהשליך מאיתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאילו אין לו שום שכל, בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור. וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמו, אינו בשלימות, ואינו מקושר להצדיק; כי העיקר לבטל את שכלו המדומה והבדוי לגמרי, ולציית את הצדיק על כל אשר אומר, ורק זו נקראת התקרבות. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|