אני מתגעגע אליכם מאוד, וקשה לי כשאתם נוסעים לארץ ישראל

שאלה:

מאת אשר:

לכבוד מורי ורבי הגאון הקדוש מוהרא"ש שליט"א. אני גר בארצות הברית, ואני מאוד מתגעגע אליכם וקשה לי בעת שהצדיק נוסע לארץ ישראל ואינו בקרבתנו.
מאז שמורנו ורבנו לקה בליבו, הוא הפסיק לערוך את השולחן 'טיש' בליל שבת קודש כמנהגו בכל השנים, ואני מאוד מתגעגע ל'טיש' בליל שבת קודש שהיה נותן לי חיזוק לכל השבוע, ובפרט בעת שהייתם שרים את הניגון 'ממלא כל עלמין'. האם נזכה שוב לעריכת שולחנו הטהור?
בנוסף, אני ואבי צריכים עכשיו ברכה והרבה חיזוק שנצליח בכל מעשי ידינו ושנתעשר בעשירות גדולה כדי שנוכל להמשיך לתת צדקה.
אשמח מאוד אם כבוד הצדיק יענה לי על שאלתי ויחזקני בעניין שלום בית ושמירת העיניים. המצפה לתשובה ממעלת הצדיק.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ה'  לסדר קרח כ"ח סיון ה'תשע"ג

שלום וברכה אל אשר נרו יאיר

לנכון קיבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שכשאני בארץ ישראל אנשי שלומנו בחוץ לארץ מתגעגעים אחרי, וכשאני נמצא בחוץ לארץ אנשי שלומנו בארץ ישראל מתגעגעים אלי.

והנה רביז"ל גילה (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ב) אם אדם מבטל את עצמו כל כולו אליו יתברך אזי כבר לא נמצא לא בדרום ולא בצפון, אלא הוא נמצא בשני המקומות כאחד, כי אצלו יתברך לא שייך שום מקום ואינו תופס שום מקום כלל, וידוע שצדיקים מתדמים לקונם, ולכן אם אחד בטל אל צדיק אמיתי הדבוק בו יתברך, כבר לא אכפת לו איפה רבו נמצא, מאחר שהוא דבוק ומחובר אל רבו באהבה גדולה מאוד.

ומובא בדברי רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קל"ה) ועיקר ההתקשרות אל הצדיק היא אהבה – שיהיה אוהב את הצדיק אהבה שלמה, כמו שכתוב (בראשית מ"ד) ונפשו קשורה בנפשו, ותרגומו חביבא ליה כנפשיה, ואז מאיר עליו קדושת יום טוב, ואיפה שרק גר הוא מרגיש את הצדיק שמקורב אליו, כי הוא אינו מצומצם במקום אחד. וזו מעלת ההתקרבות אל רביז"ל, שבכל מקום בעולם יכולים להיות מקורבים אל רביז"ל, כי הוא אינו מצומצם בשום מקום גשמי, כי הצדיק הוא רוחני, ולכן בכל מקום שאדם נמצא יכול למצוא שם את הצדיק המגלה לו את השם יתברך, והוא יכול לדבר עמו יתברך במקום שבו נמצא.

בענין שלום בית וכו' ידוע שרביז"ל הזהירנו על זה ביותר, ואמר (שיחות הר"ן סימן רפ"ג) שהס"מ אורב מאוד לקלקל את השלום בית של בני הנעורים כדי ללכוד אותם במצודתו, ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריכים לכבד ולייקר מאוד מאוד את אשתו כי כמה צער ויסורים הן סובלות, צער עיבור, צער לידה, צער גידול וכו'. וכשמכבד את אשתו תהיה לו פרנסה בשפע, כמאמרם ז"ל (בבא מציעא נ"ט.) אוקיירו לנשייכו כי היכא דתתעטרו [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו], ואמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות של האדם בא רק בזכות אשתו, ולכן צריכים מאוד מאוד לכבד ולייקר את האשה.

יש מאמר החכם "לא כל מה שהאדם רוצה וחפץ, הגוף והכח יכול ומתרצה", ולכן עכשיו, אחר המאורע שנארע לי אין לי כבר כח.

יעזור הקדוש ברוך הוא שתהיה רק בשמחה אשר זו העבודה הכי גדולה ועליונה, אבל על זה צריכים ממש מסירות נפש, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) שעיקר נשיכת הנחש זה עצבות ועצלות, ולכן הנחש הקדמוני אורב על כל בר ישראל להפילו תמיד בעצבות ובמרירות ולהכניס בו דכאון פנימי וכו' שיהיה תמיד עצוב וממורמר וכו' ואז הוא לוכד אותו כל כולו במצודתו. ולכן צריכים לעשות כל מיני פעולות שבעולם רק להיות תמיד בשמחה, וכל זמן שהאדם בשמחה אזי אין הסטרא אחרא יכולים להזיקו ולהתאחז בו.

ולכן זו צריכה להיות כל עבודתך – רק להיות בשמחה עצומה, ולעשות עצמך כאילו אתה שמח, ועל ידי זה תבוא לידי שמחה אמיתית.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים