אני חוזרת בתשובה ומשפחתי חילונית. האם אני צריכה לשמור איתם על קשר אחרי שאתחתן?

שאלה:

מאת נטלי:

שלום לרב. אני בת שמונה עשרה והחבר שלי בן שבע עשרה וחצי. הוא שאל את הרב אם להתחתן, והרב אמר להתחתן. הבעיה היא שהמשפחה שלי חילונית ואיננה מכבדת כל-כך את הדת ואת הדרך שלי. אני גדלתי מחוץ לבית ולמדתי באולפנה שהיא פנימייה דתית, והחבר שלי בא מבית חרדי.
אני לא יודעת אם עלי לשמור על קשר עם המשפחה שלי לאחר החתונה, כי הדרך שלי שונה מאוד מהדרך של המשפחה שלי. אשמח לקבל תשובה, תודה רבה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר מטות מסעי כ"ד תמוז התשע"ג

שלום רב אל נטלי תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני מאד מאד מקווה ששניכם כבר בשלים להתחתן, כי חתונה זה לא משחק, וזו אחריות על כל החיים משני הצדדים – והן מצד הבעל והן מצד האשה, יש התחייבות מאד מאד גדולה, פרנסה וכו', הולדה וגידול הילדים וכו', ולכן זו אחריות לא פשוט, ולכן קודם אתם צריכים להיות בשלים להתחתן.

בענין ההורים, אני מוכרח להגיד לכם שמצות כיבוד אב ואם זו המצוה הכי חמורה, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרשה כ"ו) כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא, ואין הקדוש ברוך הוא מבקש מהאדם רק שיכבד אב ואם; ואמרו (פסיקתא רבתי) חמורה שבחמורות – כבד את אביך ואת אמך; ואמרו (קידושין ל:) שלשה שותפין הן באדם: הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו. בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא מעלה אני עליהם כאילו דרתי ביניהם וכבדוני; רואים מזה שאם מכבדים את אבא ואמא – בזה מכבדים את הקדוש ברוך הוא, ולכן זה לא קשור אם הם עדיין רחוקים מקיום תורה ומצוות וכו', כי בכיבוד אב ואם חייבים תמיד, וזה יסוד היסודות של היהדות – לכבד ולייקר את אבא ואמא בכל מחיר.

הקדוש ברוך הוא יצליח את דרככם.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים