שאלה: מאת מלי: שלום רב. יש לי הוראת קבע כבר שמונה שנים למוסדות שלכם, ואני מאמינה אדוקה בכם.
תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר ואתחנן ח' מנחם אב התשע"ג
שלום רב אל מלי תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. קודם כל, עלי לברך אותך על אומץ לבך, שאת אשה כשרה שמחזקת ומעודדת את בעלה בעת המצוקה שעוברת עליו, אשריך ואשרי חלקך, וירבו נשים כמותך – שמחזקות ומאמצות את בעליהן, שזה דבר גדול מאד מאד, כי אשה שהיא מחזקת ומעודדת ומשמחת את בעלה, שכרה גדול בשמים, כי היא היא נקראת "אשת חיל" – אשה כשרה העושה רצון בעלה, כי הבעל עובד מאד מאד קשה, ומנסה להביא פרנסה הביתה וכו', וסובל עלבונות, בזיונות ושפיכות דמים במקום עבודתו וכו', ולא בכל פעם הוא מצליח וכו', ולכן על פי רוב, אשה כשאין לה מה שהיא צריכה וכו', היא מתפרצת על בעלה, כמאמרם ז"ל (תמורה טז.) אשה כיון שאין לה תבואה בתוך ביתה מיד צועקת. ואינני מבין מדוע היא צועקת, הרי בעלה משתדל במסירות נפש להביא פרנסה, ובמקום לעזור לו ולהקל ממנו את העול ולדבר איתו מילים יפות, ולחזק ולעודד ולשמח אותו וכו', עוד זאת האשה יורדת לחייו. מה זה צריך להיות? ותהלה לאל את אשה כשרה אשת חיל אמיתית שמחזקת ומעודדת את בעלך, ואת מצטרפת לצערו הקשה, אשריך ואשרי חלקך וירבו נשים כמותך בעם ישראל, וממך ילמדו כל הנשים. עכשיו בענין פרנסה, אני מוכרח להגיד לך שהכל תלוי רק במדת השמחה שיש לאדם, אם אדם תמיד שש ושמח – על ידי זה מצליח בגשמיות וברוחניות ובכל העניינים, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד – על ידי זה הוא מצליח. ולכן את ובעלך צריכים לעשות כל מה שביכולתכם רק להתחזק להיות תמיד בשמחה, ואף שזה בא כל כך קשה כי מר לכם מאד על המצב העגום שלכם, עם כל זאת עליכם להכריח את עצמכם להיות רק בשמחה, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מהפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מהפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון אתם צריכים להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמכם, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לכם ומרים לכם החיים ממוות, ואתם עוברים נסיונות כל כך קשים וכו' וכו', עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבואו לשום דבר, אלא תסתבכו יותר. ולכן הדבר הראשון – רק להיות בשמחה! ואם תאמרו במה יש לנו לשמוח? הרי אנו עניים ואביונים ומלאים חובות? אלא דעו לכם שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, ועיקר העניות תלויה בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה – האדם הזה הוא תמיד שמח. ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמחו עם נקודת יהדותכם שנבראתם יהודים ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, תפתחנה לכם את כל צינורי השפע והפרנסה. רק חזקו ואמצו מאד, ותראו שעל ידי שמחה תתרחב לכם דעתכם והכל ישתנה לטובה.
|