מאז שהתחתנו איננו מסתדרים, ולמרות שיש לנו שמונה ילדים אנו שוקלים להתגרש

שאלה:

מאת משה ורחל:

לכבוד הרב היקר, שלום ואיחולי בריאות איתנה.
אנו נשואים כחמש עשרה שנה, ויש לנו ברוך השם שמונה ילדים. כל השנים לא הסתדרנו והיו בינינו חיכוכים ומריבות, ועד היום אנחנו חיים יחד בלי שמחה. אנחנו שוקלים להתגרש, אך רצינו לשמוע את דעתכם לפני הצעד הזה.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר בהר ה' אייר ה'תשע"ד

שלום וברכה אל משה ורחל שיחיו

לנכון קבלתי את מכתבכם.

מאד מאד אני מבקש אתכם שתחוסו ותחמלו על ילדיכם ואל תתגרשו, כי אם אתם מתגרשים אזי אתם הורגים את הילדים שלכם והם ישארו יתומים חיים וכו' וכו', וגם ככה הם מבוהלים ומבולבלים מרוב המריבות שיש ביניכם.

מה אומר לכם, חכמינו הקדושים אמרו (גיטין צ:) כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, ונשאלה השאלה: למה דווקא המזבח מוריד דמעות? למה לא שאר כלי המקדש, כגון הכיור, השולחן, המנורה, הארון וכו'? אלא המזבח מוריד דמעות, כאומר: "מספיק קרבנות הביאו עלי, ולכן אני לא צריך יותר קרבנות", כי בגירושין מי הקרבנות? הילדים! ולכן המזבח דייקא מוריד דמעות, כי יש עליו מספיק קרבנות, והוא לא צריך שיביאו עליו עוד קרבנות, ולכן אני מתחנן אליכם שתעשו כל מה שבידכם להשלים ביניכם, ותדונו לכף זכות אחד את השני, ותהיו ותרנים אחד לשני וכו' וכו', אל תלכו ראש בראש אחד נגד השני וכו', ותרחמו על ילדיכם.

כל כך כואב לשמוע שזוגות רבים ביניהם וכן מתווכחים יומם ולילה, וממררים לעצמם את חייהם, וכל אחד יש לו את הסיפור שלו וכו', וכל צד אוחז שהוא צודק והצד השני לא צודק וכו', ואף אחד לא שם לב שאנחנו כמו דגים בים, וכמו שאמר החכם מכל אדם (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאום", וחכמינו הקדושים דרשו על זה (סנהדרין פ"א:) מאי דכתיב (קהלת ט') "כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה"? מאי מצודה רעה? אמר ריש לקיש: חכה. ופירש רש"י: שהוא רע וחלש וקטן ואוחז בו דגים גדולים פתאום ואינו רואה, ואינו דומה לנאחז ברשתות על ידי מארב ותחבולות; היינו אדם נמצא בתוך הים הסוער שבעולם הזה וכמו דגים שנמצאים בתוך הים ובכל עת באים דייגים ומורידים רשתות לתוך המים ומוציאים משם דגים, כך הוא בעולם הזה, בכל פעם פתאום מוציאים כמה בני אדם מזה העולם וכו', ואף אחד לא לומד מוסר השכל מזה, שזה יכול לקרות גם לו יום אחד וכו', תמיד נדמה שרק לזולת זה קורה, אבל לי זה אף פעם לא יקרה וכו', ולכן מחמת קטנות הדעת והמוחין האלו איש ואשתו רבים ביניהם, ולא מסתדרים יחד, עד שמתגרשים, ורחמנות גדולה על הילדים שהם נשארים יתומים חיים וכו', והם צריכים לסבול כל החיים, כי אם ההורים מתגרשים זה נשאר צלקת על הילדים למשך כל ימי חייהם, ולכן אני מאד מבקש אתכם ומתחנן לפניכם, אל תעשו את השטות הזה, ואל תתגרשו בשום פנים ואופן, רק תשלימו ביניכם כי אין טוב משלום, כמאמרם ז"ל (עוקצין פרק ג') לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר (תהלים כ"ט) "הוי"ה עוז לעמו יתן הוי"ה יברך את עמו בשלום".

אני מאד מקווה להקדוש ברוך הוא שתכניסו את הדיבורים האלו בתוך לבכם שכתבתי את זה עם דם לבי ולא עם דיו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים