האם יש ערך לתורה שאדם למד לפני שחלק על רבו ועזב אותו?
כמה פעמים שמעתי שאמרתם שכל אלו שעזבו אתכם לפחות זכו לסיים את החומש, הש"ס משניות והש"ס גמרא לפני שעזבו. ולא הבנתי מה תועיל להם התורה שלמדו אם העזו פניהם כנגד רבם אשר בזה הם נחשבים לאפיקורסים וחולקים על השכינה. האם יש ערך לתורה הזו?
מאת משה: שלום וברכה לצדיק. שמי משה, וכבר כמה פעמים שמעתי שאמרתם שכל אלו שעזבו אתכם לפחות זכו לסיים את החומש, הש"ס משניות והש"ס גמרא לפני שעזבו. ולא הבנתי מה תועיל להם התורה שלמדו אם העזו פניהם כנגד רבם אשר בזה הם נחשבים לאפיקורסים וחולקים על השכינה. האם יש ערך לתורה הזו?
תשובה:
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר כי תצא י' אלול ה'תשע"ד
שלום וברכה אל משה נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) מה שאמרו חכמינו הקדושים (יומא ע"ב:) כמו שיש לתורה שני כוחות, 'זכה נעשה לו סם חיים, לא זכה נעשה לו סם המוות', כמו כן בעניין ההתקרבות אל הצדיק יש אותו דבר – זכה נעשה לו סם חיים, והולך עם הצדיק הזה כל ימי חייו מאחר שהוא הוציא אותו מהזבל והלכלוך ומפגמיו המרובים וכו' וכו', ורחץ וניקה אותו והלביש אותו לבושים יקרים שהם תורה ותפילה וקיום מצוות מעשיות וכו' וכו'.
אך אם לא זכה – אזי הוא מתהפך להיות רודף, שרודף את הצדיק על ידי הסתת רשעים ארורים נואפים ככלבים ששונאים את הצדיק בתכלית השנאה, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קס"ג) הנואפים לרוב הם מתנגדים על הצדיקים; כי הצדיק דבוק בחי החיים בו יתברך, ובטל לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, ולכן כל מי שהוא נואף הוא שרוי במדור הקליפות והסטרא אחרא לא נותנת לו להתקרב אל הצדיק, ואדרבה, הוא עוד מדבר עליו כל דבר אסור, כי מה שהוא עושה בעצמו הוא מדבר ואומר על הצדיק, כמאמרם ז"ל (תנחומא קרח) "וישמע משה ויפול על פניו" – מה שמע? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מלמד שחשדוהו באשת איש, שנאמר (תהלים ק"ו) "ויקנאו למשה במחנה". אמר רבי חייא בר אבא אמר רב: מלמד שכל אחד ואחד קינא לאשתו מן משה; כי כל אחד מה שהוא עושה בעצמו הוא רואה את זה בצדיק, כי הצדיק זכה לזכך את עצמו כל כך עד שנעשה כמו ראי שכל אחד רואה את עצמו בתוך הצדיק, ולכן אין זה פלא שאדם עם אופי חלש יכולים למלאות לו את הראש נגד הצדיק שהוציא אותו מהבוץ והלכלוך והזוהמא שהייתה בו וכו' וכו' להתהפך להיות מתנגד על הצדיק הזה שעזר לו, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות צדיק סימן קנ"ג) מי שמקרב את עצמו אל הצדיק והתקרבותו אינה בתמימות, על ידי זה נתהפך אחר כך לרודף.
חבל מאד שנמצאים כאלו, כי יבוא יום שיתחרטו מאד מאד אבל זה יהיה כבר מאוחר.