שאלה:

מאת רפאל:

לכבוד קדושת מוהרא"ש. כל טוב ורפואה שלמה לכם ולבני ביתכם.
כעת אני עובד כמשגיח כשרות, ובכל פעם ה' מראה לי תולעים ובעיות כשרות כאלה ואחרות,
וכולי פחד שמא לא בדקתי מספיק ויכול להיות שאני מאכיל אנשים באיסורים, ולכן אני מחמיר
עליהם יותר מבחינת בישולי גויים והפרדת כלים.
החששות הללו גורמים לי ללחץ גדול במשך כל היום וגם למריבות בעבודה ובבית. מה לעשות?
אני אובד עצות. בתודה ובתפילה לראותכם בארץ.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר
תולדות כ"ו חשוון ה'תשע"ה

שלום וברכה אל רפאל נרו
יאיר

לנכון קיבלתי את מכתבך.

אתה צריך לדעת שאם לקחת על
עצמך משימה קדושה כל כך והיא להיות משגיח על כשרות, אזי עליך לקחת את זה במלוא
הרצינות, כי משגיח על כשרות זו אחריות גדולה עד מאוד, כי בקלות יכולים להכשיל את
הרבים באכילת טריפות ונבלות וכו' שקצים ורמשים ותולעים וכו', ולכן כל מי שחוגר
מותניו לעסוק בעסק הכשרות עליו לידע שיש עליו אחריות הכי גדולה וזו לא סתם משרה
בפרנסה להרוויח כסף וכו'.

ידוע שרביז"ל לא רצה
שאנשיו יהיו שוחטים ומלמדים, עם כל זאת התבטא "אם כבר שוחט או מלמד – שיהיה
מאנשיי", כי הם יראים עד מאוד שלא יצא מכשול מתחת ידיהם, ולכן יען שאתה כל כך
מפחד שלא תיכשל בלהאכיל טריפות ונבלות וכו', דייקא אתה יכול להיות משגיח כי יש לך
יראה שלא תיכשל ולא תכשיל אחרים. עם כל זאת, צריכים מאוד לשמור לא להיכנס בלחץ עד
כדי מריבות בבית כי זה כבר נקרא חומרות יתרות אשר רביז"ל הקפיד על זה מאוד,
ואמר (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מד) ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחומרות יתרות
עליהם נאמר (ויקרא יח) "וחי בהם" – ולא שימות בהם (יומא פה), כי אין להם
שום חיות כלל ותמיד הם במרה שחורה מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם.

בוודאי אתה צריך לעשות את
עבודתך בתמימות והעיקר בזהירות ובאמת, אבל לא שתבוא לידי מחלוקת עם אשתך וכו'.

העיקר צריך שתדע שמי שעוסק
בהשגחה או בשחיטה או במלמדות וכו' יש עליו אחריות גדולה, ולכן צריך שישפוך שיחה
ותפילה אליו יתברך בכל יום ויום מחדש שלא יצא שום מכשול מתחת ידו, כי בלי תפילה זה
לא הולך, ומה שתפילה פועלת שום דבר לא פועל.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים