אנחנו עוסקים בקירוב במושב בו אנו גרים. האם כדאי לנו לבנות בית ולהישאר כאן?

שאלה:

מאת שירלי:

לכבוד מוהרא"ש שליט"א.
אנחנו מתפללים עבורכם שתהיה לכם רפואה שלימה ושהרבנית תשוב לאיתנה במהרה.
אנחנו הורים לשבעה ילדים, גרים במושב בדרום, ושנינו משתדלים לקרב אנשים לה' יתברך ולדרך רבינו הקדוש – אני בלנית ומדריכת כלות, ובעלי מוסר שיעור בכולל ערב לגברים נשואים בהלכה, מוסר וספרי רבינו.
אנחנו גרים עם חמותי שתחיה, ובגלל בעיה משפחתית אנחנו צריכים לעזוב את הבית. יש לי צער שאנחנו צריכים לעזוב את המושב בגלל מה שאנו עושים כאן מבחינה רוחנית. אני רוצה ומתפללת לבית משלנו, ואני רוצה לדעת מה כדאי לנו לעשות: האם לעזוב את המושב או לבנות יחידה במושב בשטח של חמותי?
ברשותכם, יש לי עוד שאלה: יש לנו חובות, ובעלי רוצה לצאת לעבוד. הוא לומד בכולל עד השעה 13:00 ובערב מוסר שיעור בכולל. בנוסף הוא אחרי ניתוח בעמוד השדרה. אני רוצה שהוא ימשיך ללמוד ומוכנה לצאת לעבוד גם בבוקר. בבקשה יורה לנו הצדיק מה לעשות, תזכו למצוות.

תשובה:

בעזה"י יום ב' לסדר מקץ כ"ג כסליו ה'תשע"ה

שלום רב אל שירלי תחי' 

לנכון קבלתי את מכתבך.

אין לתאר ואין לשער את זכותכם בשמים שאתם עוסקים לקרב נפשות אל הקדוש ברוך הוא, עד כדי כך שכתוב בזוהר (תרומה קכ"ח:) תא חזי, כל מאן דאחיד בידא דחייבא ואשתדל ביה למשבק ארחא בישא, איהו אסתלק בתלת סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא. גרים לאכפייא סטרא אחרא, וגרים דאסתלק קודשא בריך הוא ביקריה, וגרים לקיימא כל עלמא בקיומיה לעילא ותתא. ועל האי בר נש כתיב (מלאכי ב') "בריתי היתה אתו החיים והשלום". וזכי למחמי בנין לבנוי, וזכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאתי, כל מארי דינין לא יכלין למידן ליה בהאי עלמא ובעלמא דאתי, עאל בתריסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה. ועל דא כתיב (תהלים קי"ב) "גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד זרח בחושך אור לישרים" וגו' [בוא וראה, כל מי שאוחז בידיהם של החייבים, ומשתדל שיעזבו את דרכיהם הרעות וכו', עולה במעלות הקדושה במקום שאף אחד לא יכול לעלות שמה וכו', והוא גורם להכניע את הסטרא אחרא, והוא גורם שיתייקר שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וגורם שבזכותו כל העולמות יש להם קיום, וזוכה לראות בנים לבניו, וזוכה לכל טוב אמיתי ונצחי בזה העולם ובעולם הבא, וכל הבעלי דינים לא יכולים לדון אותו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, ונכנס בשלוש עשרה שערים של רחמים למעלה בשמים, ואין מי שימחה בו].

ולכן אסור לכם לעזוב את המושבה הזו איפה שאתם גרים, ואדרבה, תבנו בית משלכם על השטח שאתם מקבלים, ואל תצאו משמה, כי אין לתאר ואין לשער את גודל הזכות של אדם שמקרב רחוקים אל הקדוש ברוך הוא, וחכמינו הקדושים אמרו (במדבר רבה פרשה י"ד סימן י') מלמד שהיה אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים, ואת זה את ובעלך עושים, ולכן אסור לכם בשום פנים ואופן לעזוב את המקום, והקדוש ברוך הוא ימשיך רפואה שלימה לבעלך, ויעשה הטוב בעיניו ואסור לך להתערב, כי אם הוא רוצה ללכת לעבוד זו זכותו, וכשהתחתן חתם בכתובה שהוא יהיה המפרנס וכו', כמו שכתוב בכתובה "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי כהלכות גוברין יהודאין פלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא".

אתם שניכם צריכים לשמוח מאוד מאוד על נועם חלקכם על אשר אתם מקרבים יהודים אל הקדוש ברוך הוא, שזה כל כך חשוב בשמים, ולכן ראוי לכם לרקוד בכל יום מרוב שמחה, ויתן הקדוש ברוך הוא שתשאו חן בעיני כל רואיכם, ושדבריכם יתקבלו לרחמים ולרצון.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים