שיחות מוהרא"ש • גלות

מוהרא"ש נ"י אמר, שעיקר כל הגלות, שיש לנו היום, נצמחה מהשמות והכינויים שנכנסו בין עם ישראל, אשר זה גורם פרודים בין עם ישראל, ותכף-ומיד כשיש איזה פרוד בין עם ישראל על-ידי-זה יש גלות וכו', היינו כל הפרודים הם – שזה קורא עצמו חסיד זה, וזה קורא עצמו חסיד זה, זה אומר שהוא אשכנזי, וזה אומר שהוא ספרדי, זה אומר שהוא הונגרי, וזה אומר שהוא פולני וכו' וכו', וכל השמות האלו הם הם הגורמים לנו את כל הגלות וכו', כי מה אכפת לנו באמת מי אתה? העיקר שאתה יהודי, ואין לנו רק אבא אחד שבשמיים, ויותר מזה הכל הבל ורעות רוח.

ואמר מוהרא"ש נ"י שבעוונותינו הרבים הקליפה הזאת נכנסה כל-כך הרבה בין עם ישראל, עד שכמעט אי אפשר בשום-פנים-ואופן להוציא אותה מלבות בני-אדם, כי כל אחד חושב, שאך ורק מקור מחצבתו הוא כולו קדוש, ואחרים כולם שקר, ועד שיש כאלו שאומרים על עדה אחרת, שאינם שייכים לכלל ישראל לגמרי, רחמנא לצלן, וכו', וכל זה הוא עיקר הגורם תוקף גלותנו, כי כמו שחורבן בית-המקדש היה על-ידי שנאת חינם (יומא ט.), כמו-כן כל עיכוב בניין בית מקדשנו, הכל מחמת שנאת חינם, שעדיין מרקד בֵּינָן, השם ירחם, ואין אחד רוצה להבין את השני וכו', ועוד חולק ושונא אותו וכו'.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שבודאי כל אלו תלמידי הבעל-שם-טוב הקדושים, שקראו עצמם על שם עירם ומקום מושבם, לא הייתה כוונתם כלל לעשות מזה איזו מפלגה או פרוד מכיתות אחרות וכו', רק בעל כורחם, מחמת שהיו מצומצמים במקום ועיר מסוימת, היו צריכים להיקרא עצמם על שם המקום ההוא, אבל לא הייתה כוונתם, חס ושלום, שיצמח מזה איזה פרוד או מחלוקת וכיוצא בזה, ועיקר לימוד החסידות, שגילה הבעל-שם-טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו, הוא רק לאחד את נשמות ישראל, ולא לעשות פרודים, רק אחר-כך כשבאו אינשי דלא מעלי, והתחילו לדבר לשון הרע ורכילות, ולהוציא לעז אחד על השני וכו', זה גרם אחר-כך כל הפרודים והמחלוקת, עד שהתגבר הסמ"ך-מ"ם, וחילק ופירד כמעט את כל עמנו בני ישראל למפלגות אחרות, וכמעט אין אחד יכול להשתוות עם השני, כי אלו הם ליטאים וכו', ואלו הם חסידים וכו', ואלו הם ספרדים וכו', ואלו הם ממוצא זה וכו', או ממוצא זה וכו' וכו', ולא הסתפק הסמ"ך-מ"ם בזה, אלא גם חילק ופלג כל כיתה וכיתה לכמה מפלגות שונות, כי אין לך מפורסם שאין אצלו פרודים, וכן כל כיתה וכיתה, שאין לה כמה מפלגות, וכמעט כל כת חסידית יש מהם ובהם כמה מיני מחלוקת ופרודים, וכן הוא בין הליטאים ובין הספרדים וכו' וכו', ומי שמסתכל על זה בעין האמת רעדה תאחזהו ממש, כי הוא רואה איך שכמעט אין פינה בכלל ישראל, שלא יהיה בה ריב ומחלוקת, וכל זה הוא עיקר מרירות וקושי הגלות.

והמשיך מוהרא"ש נ"י ואמר, שכמו-כן אם אחד עושה מציאות מן השם "ברסלב", זהו גם-כן חלק מן הגלות, כי לא הייתה כוונת רבנו ז"ל, חס ושלום, לעשות איזה מפלגה או כיתה חדשה בעם ישראל, רק אדרבה רבנו ז"ל אמר בפרוש, שברסלב הוא אותיות לב בשר, וכדאיתא בירושלמי (יומא, פרק ד', הלכה א'): אל תקרי בשר, אלא בּוֹסֶר (על שם הכתוב "והסירותי מכם את לב האבן, ונתתי לכם לב בשר), היינו שיהיה לכל אחד ואחד לב של בשר להבין אחד את השני ולעזור לו בכל עניינו, וכן אמר רבנו ז"ל בפרוש, שרצונו שנהיה מעורבים בין העולם, ומה שנתלבש בשם ברסלב, זה רק על שם העיר "ברסלב", שגר שם רבנו ז"ל, וזה בעל כרחו, מחמת שכל דבר הוא מצומצם ומוגבל במקום ועיר מסוימת וכנ"ל, אבל לא, חס ושלום, להוסיף פרודים ומפלגות בעם ישראל.

	עיקר הגלות כיום היא בגלל הפירוד בין נשמות ישראל

ואמר מוהרא"ש נ"י, שאין עצה אחרת לצאת מן הטעות והדמיון הנ"ל, כי אם על-ידי שמסתכלים על עם ישראל מצד נשמותיהם, שהם כולם חלק אלוק ממעל, נשמה אחת מעולם האצילות, כי כשחס ושלום, שוכחין זאת ומסתכלין על כלל ישראל מצד הגופים, משם מתחילים כל הפרודים והמחלוקת, כי הלא אלו האנשים נראים בצורה זאת וכו', ואלו האנשים נראים בצורה אחרת וכו', ואם אתה לא נראה כמוני, מסתמא אתה בשקר וכו', מה שאין כן כשמסתכלין על כל יהודי מבחינת נשמתו, אז יהיה חשוב ויקר אצלו כל אחד ואחד מישראל ממש.

ואמר מוהרא"ש נ"י, שזאת אנחנו רואים בחוש – כשנפגשין שני יהודים באיזו מדינה רחוקה, שאין שם יהודים אחרים, אזי אפילו אם יהיו שני אלו משתי מפלגות אחרות לגמרי, אף-על-פי-כן יתאחדו יחד בשמחה ואהבה גדולה, וירצה אחד לעזור לשני בכל אופן שרק יהיה, וכל זה מחמת שעכשיו נפלו מהם כל הפרודים והחילוקים שמצד גופם, ומסתכלים עכשיו רק על נקודת נשמתם, שהם ברוך השם, יהודים, ומה אכפת להם מאיפה מקור מחצבתם וכו'.

והיה מוהרא"ש נ"י תמיד מגנה את אלו החכמים בעיניהם, שהתחכמו לעשות איזו השפלה בין עם ישראל, ולהסתכל על אחינו בני ישראל הספרדים, יוצאי עדות המזרח כמו אזרחים שניים של יהודים, חס ושלום, ולא ירצו מחמת זה להשתדך עמהם ולישא וליתן עמהם וכו', ואמר מוהרא"ש נ"י, שזוהי עוולה גדולה, ועצומה מאוד, וגורם גדול לאריכות הגלות, בעוונותינו הרבים, כי מי שבקי בהיסטוריה של עם ישראל, יודע היטב, שאדרבה היהודים שבארצות המזרח, החזיקו מעמד ביהדות יותר יפה מכל היהודים שבשאר חלקי העולם, ובפרט במדינת תימן וסביבותיה, שמה חיו היהודים משך כל ימי הגלות באותה הצורה שבזמן בית-המקדש, ואיזו רשות יש לאחד לפעור את פיו, ולעשות הבדלים ופרודים בין נשמות יקרות של עם ישראל?! ומוהרא"ש נ"י תמיד הצטער בצערם של אחינו בני ישראל יוצאי עדות המזרח, ואיך שקיפחו אותם בארצנו הקדושה וכו', ואמר מוהרא"ש נ"י, שעוד יתהפך הגלגל, ויבוא היום, שהם יהיו על הגובה וכו', ואמר שהוא מחכה ומצפה ליום הזה.

וכמה פעמים התבטא מוהרא"ש נ"י, שזוהי אחת מן עבודותיו הגבוהות, שהוצרכה נשמתו לירד לזה העולם – לעקור את הפרודים והחילוקים האלו מן העולם, ובפרט מעל אחינו בני ישראל הספרדים, וכמו שאנחנו רואים בחוש, שמוהרא"ש נ"י תמיד מקרב מאוד את אחינו בני ישראל הספרדים, ומחזק ומאמץ אותם מאוד שלא יחשבו לרגע, חס ושלום, שהם איזה מין סוג שני או כיוצא בזה,ואנשי העולם תמיד תמהו והתפעלו מאוד על זה, שרב וצדיק חסידי שמקור מוצאו הוא מהונגריה וכו', ירדפו אחריו כל-כך הרבה ספרדים, עירקים, מרוקאים ותימנים וכו' וכו', וכשהיו שואלים את מוהרא"ש נ"י על זה היה עונה להם בבת צחוק על פניו: "נו, כנראה שהשורש שלנו גם-כן מהם"…

ואמר מוהרא"ש נ"י, שבעניין הנ"ל גם-כן מונח כל היסוד של קרוב רחוקים, כי אם מסתכלים מצד הגוף של בן-אדם, בודאי אף פעם לא תקרב אותו, כי הלא הוא הולך עם ראש מלא שערות, בלי כיפה, עם מכנסיים קצרים וכו', ולא תרצה שתהיה לך שום שייכות עמו, אבל אם תסתכל מצד נשמתו שהיא חלק אלוק ממעל, שמקור מחצבתו מתחת כסא הכבוד, אז תאהב ותכבד כל יהודי, ובודאי תשתדל בכל כוחך לקרב אותו תחת כנפי השכינה.

וזאת ראינו בעינינו, שהאהבה של מוהרא"ש נ"י לכל בר ישראל יהיה מאיזה מקור שיהיה, ואפילו החילוני ביותר וכו', היא עד להפליא, והיה כל רצונו ותשוקתו לקרב כל יהודי אליו יתברך, ועל-פי-רוב פעל את זאת, דייקא על-ידי גודל אהבתו, שהייתה מורגשת תכף-ומיד לכל מי שזכה לדבר עמו, ובשעה שהיה בא אליו אדם חילוני, וחשב שבודאי יקבל מרב ומצדיק חסידי איזו דחייה והתרחקות, הייתה לו תמיד הפתעה נעימה, לראות איך שמוהרא"ש נ"י מקרב אותו, ומדבר על לבו כל מיני דברי חיזוק, וכל זה יכול כל אחד להעיד, מי שרק זכה לדבר עמו פעם.

וסיים מוהרא"ש נ"י, שכל זה יהיה עיקר עבודת משיח צדקנו – לעקור כל מיני מפלגות ופרודים בין עם ישראל, ועל-ידי-זה נצא כולנו מן הגלות, ונזכה לבניין בית-המקדש בקרוב.

(שיחות מוהרא"ש, חלק ג')