שיחות מוהרא"ש • זכויות |
||||||
|
||||||
מוהרא"ש נ"י דיבר כמה פעמים אודות מה שנוהגים קצת מחברים ומדפיסים לחתום בספריהם "כל הזכויות שמורות" בתור אזהרה, לבל ירהיב איש אחר להדפיסו בלא רשותם, והיה מוהרא"ש נ"י תמה על זה מאוד, והיה אומר, שזה פלא גדול, אחד כבר רוצה לזכות את הרבים על-ידי כתיבת איזה ספר או הדפסתו, והיה צריך לשמוח מאוד שיתפרסם הספר בכל פני תבל, על-ידי שימצאו עוד אנשים שיחזרו וידפיסו אותו, ותחת זה הוא הולך ואוסר זכות ההדפסה באזהרה חמורה, ועוד קורא לדין תורה מי שירהיב בנפשו לעבור על זה, וממה נפשך זו שטות, כי אם הספר הזה הוא ספר טוב, ויתקבל בעיני כולם, אז ממילא ימכרו כל הספרים ולא ישאר אף אחד, ואם הספר אינו טוב, אם-כן מי ירצה לחזור ולהדפיס אותו, ואם-כן למה צריכים לכתוב "כל הזכויות שמורות?!" ואמר מוהרא"ש נ"י, שכל העניין הוא דיון גדול בהלכה, אם בכלל שייך לכתוב על דברי תורה "כל הזכויות שמורות", כי דברי תורה נתנו במתנה לכל כלל ישראל, ומה שייך לאסור את זה, וכבר דנו בזה גדולי הפוסקים בדורות שלפנינו (עיין בהקדמת ספר מסגרת השולחן באריכות), ובודאי מי שכוונתו באמת לשם שמים – לזכות את עם ישראל עם חידושי תורה אמיתיים, אף פעם לא יעלה על דעתו למנוע זכות ההדפסה מבני-אדם אחרים.
ואמר מוהרא"ש נ"י, שאם מוצאים קטנות המוחין כאלו בין אנשי העולם, אין זו קושיה כל-כך, כי על-פי-רוב בני-אדם מתכוונים בעיקר למסחר ולהרוויח כסף, ואינם חושבים כל-כך על תכלית העניין, אך שגם בין אנשי שלומנו, חסידי ברסלב ימצא דבר כזה, ויתחילו לעשות מסחר ועסק מספרי רבנו ז"ל, ויכתבו "כל הזכויות שמורות", ויאסרו באזהרה חמורה לאחרים לחזור ולהדפיס אותם וכו', זוהי טיפשות שאין כמותה, ותכלית ההיפוך מכוונת רבנו ז"ל, שרצה דייקא שיתפשטו ספריו הקדושים בכל העולם כולו, ואמר בפרוש, שהספר שלו יהיה חשוב מאוד, ויבקשוהו ויחפשוהו מאוד, ויודפס ויחזור ויודפס כמה וכמה פעמים וכו' (עיין חיי-מוהר"ן, סימן שמ"ט – דפוס חדש), ואם-כן מה שייך לאסור זכות הדפסה של אחד מספרי רבנו ז"ל?! ובפרוש ציוה לנו מוהרא"ש נ"י, שבעניין הספרים הקדושים שהוא מחבר ומדפיס, אין שום "זכויות שמורות", ואדרבה לכל בריה שבעולם שרוצה לזכות את עם ישראל עם תורת רבנו ז"ל, הרשות נתונה לו להדפיסם, ולחזור ולהדפיסם, והעיקר שיתפרסמו בכל העולם כולו, וכמה פעמים עשה כרוזים ברבים שאין רשות לשום בריה לאסור או למנוע את ההדפסה של אחד מספריו הקדושים, וכשיגיע זמנו להסתלק לאורך ימים ושנים טובות, אין רשות לאחד מבניו או באי כוחו לאחוז זכות ההדפסה, רק כל הקודם זוכה, ויגדיל תורה ויאדיר. והיה מוהרא"ש נ"י אומר בדרך כלל בעניין הזכויות של הדפסה, שאחד לא יבלבל את עצמו מהשני, רק כל אחד ואחד ילך וידפיס איזה ספר שמאיר לו, ובאיזה אופן שמאיר לו, ואין אף אחד צריך לפחוד שהשני יפריע לו באיזה עניין, כי תהילה לאל יש אלפים ורבבות נשמות ישראל היום הצמאות מאוד לדבר השם, וכל מה שרק נדפיס ונפיץ, לא יספיק לשליש ומחצה, ולכן כל מי שיכניס עצמו בזה, אשרי לו ואשרי חלקו, כי שכרו רב מאוד, ויש לו חלק בזכות הרבים לדורות, והוא מובטח על-ידי חכמינו הקדושים (אבות ה): שאין חטא בא על ידו. (וזאת אנחנו רואים בעינינו ממש, איך שדייקא מחמת שמוהרא"ש נ"י אף פעם לא עלה על דעתו לאסור זכות ההדפסה על איזו בריה, לכן ספריו הקדושים נדפסים וחוזרים ונדפסים, עד שיש מספריו הנפלאים שנדפסו למעלה מחמישים פעם, מה שעוד לא נשמע מימות עולם, שיודפס ספר בחיי מחברו כל-כך הרבה פעמים). ופעם אמר מוהרא"ש נ"י, שהעניין מקובל בשם הרב הקדוש בעל ה"ישמח משה" ז"ל, שאם ספר נדפס שלוש פעמים בחיי מחברו, זהו סימן שהסכימו עליו בִּמְתִיבְתָא דִּרְקִיעָא. ובפעם אחרת אמר מוהרא"ש נ"י, שאם היה מדפיס הסכמות בספריו הקדושים, היו ההסכמות עולות פי כמה דפים מכל הספר כולו, כי מאות ואלפי המכתבים המגיעים אליו תמיד מכל קַצְוֵי תבל, שבהם מספרים אנשים, איך שהספרים האלו הצילו את חייהם, והחזירו אותם בתשובה וכו', הם הם ההסכמות הכי גדולות שרק יכולות להיות, וגם הם הסכמות אמיתיות. ופעם אמר בדרך צחות, שמחבר פלוני יש לו הסכמה מרב מפורסם פלוני ופלוני, ואני, ברוך השם, יש לי הסכמה מאיכר ומחשמלאי פלוני ופלוני… וכשלא הבינו האנשים שעמדו שם את כוונת מוהרא"ש נ"י, ענה ואמר להם: הלא אנשים אלו כתבו לי שהספר הזה הציל את חייהם, נו, תגידו אתם, איזו הסכמה יותר חשובה?!… וכמה פעמים התבטא, שאם היה הולך לקחת הסכמה אצל איזה רב וכו', הוא בעצמו אין לו שום השגה בספריו וכו', ואם-כן איך יוכל ליתן הסכמה?!…
|
||||||
|
||||||
לתפריט שיחות מוהרא"ש המלא לחץ כאן | ||||||
|