|
יום
ראשון, ליל י"ז בשבט תשע"ז, זכיתי להיות בין האלפים הרבים, שנהרו מכל רחבי הארץ לציונו של הצדיק מיבנאל כדי להשתתף
בהילולא שלו. הנייד שלי לא פסק לרגע לצלצל, שיחות רבות נכנסו ללא הפוגה, רבים היו הפונים
שחפצו לברר על הסעות מאזורים שונים על מנת להגיע לציון הקדוש.
לנוכח
השיחות הרבות, התחלתי לדקלם באופן אוטומטי את התשובה הבאה:
"שלום, מהיכן צריכים הסעה ? יש הסעות בליל ההילולא
ויש גם למחרת …" כך השתדלתי לענות לכולם.
בין
הפונים הרבים הייתה אישה שהתקשרה ושאלה: "האם אני מדברת עם דן כהן ?"
"כן"-
עניתי – בפעם המי יודע כמה…"
ומיד
הוספתי, כדרכו של יהודי בשאלה : "מהיכן צריכים הסעה? מהמרכז ?מהדרום?"
"לא,
צחקה, האישה אני בכלל לא צריכה הסעה… התקשרתי לספר לך את סיפור הישועה שלי…"
"סיפור
ישועה?" עניתי במעט מבוכה, "אני אוהב לשמוע סיפורי ישועות ולכתוב אותם, אבל עכשיו אני לחוץ מאוד בזמן, יש
לי שיחות ממתינות ברקע ועליי לתת מענה לכולם…"
"סליחה…
רק דקה… פשוט, יש לי סיפור ישועה ומרוב התרגשות אני כבר לא יכולה להתאפק וחייבת
לספר לך אותו…" – אמרה האישה.
– "ספרי
לי בקצרה במה מדובר, והשאירי לי את פרטייך האישיים. אחזור אלייך בהקדם, אני
מבטיח…"
כעבור
זמן, חזרתי אליה כפי שהבטחתי, והיא סיפרה בהתרגשות את סיפורה האישי:
"שמי
שרה, בעלי ואני גרים בעיר הדרומית נתיבות. אני עובדת כגננת משלימה, שעוברת במהלך
השבוע בין מספר גנים ועוסקת בחינוך ילדי ישראל. מדוע אני מספרת על עיסוקי זה ?
משום שכאן בעצם מתחיל סיפור הישועה שלי.
אנו
נשואים מספר שנים ועד כה לא זכינו לילדים. ניסינו סגולות שונות אך לא זכיתי
להיפקד. באחד הימים בהיותי באחד הגנים הבחנתי בקונטרס המונח על אחד המדפים, קונטרס
שכתבו הצדיק מיבנאל.
לא הכרתי
את הצדיק וגם על יבנאל לא שמענו. עלעלתי בקונטרס ומצאתי שכתוב בסופו על אודות "מקווה
מלכה" המסוגל לפריון. לא יכולתי להמשיך לקרוא כי הייתי עסוקה עם ילדי הגן
והיה לי סדר יום עמוס מאוד. הנחתי בחזרה את הקונטרס והמשכתי בעבודתי.
כעבור
מספר ימים, הגעתי לגן ילדים נוסף ולהפתעתי מצאתי שוב קונטרס של הצדיק שבסופו ישנו
פרסום על סגולתו הפלאית של המקווה המסוגל לפקידת עקרות.
אמרתי
לעצמי: "כנראה שלא לחינם ה' מזמן לידיי קונטרסים ובהם פרסום על 'מקווה מלכה'.
כשחזרתי לביתי ופגשתי את בעלי שחזר מהכולל. הוא סיפר לי לפי תומו כי היום מצא
בכולל קונטרס של הצדיק, ובכריכתו האחורית כתובה הבטחתו של הצדיק שכל אישה עקרה שיש
לה אמונת חכמים שתבוא לטבול במקום – תזכה להיפקד, בעזרת ה' יתברך…
לשמע
דבריו של בעלי התחלתי לצחוק, "שרה למה את צוחקת?"- שאל אותי ירון בעלי.
"כי
בשבוע החולף נתקלתי בעת עבודתי כבר פעמיים בקונטרס המדבר בעניין סגולת המקווה. ועכשיו
גם אתה מספר לי על המקווה. כנראה, ה' מרמז
לנו, שעלינו להגיע למקום…
"אבל
איך נגיע למקום? יבנאל שוכנת בצפון הארץ ואנו גרים בדרום? – שאל בעלי.
"אנו
חייבים להגיע למקום, לא ייתכן שנפסיד
סגולה זו. תראה אילו רמזים ה' שולח לנו, פשוט מאותת לנו. ניסינו כ"כ הרבה
סגולות, בוא ננסה גם את הסגולה הזאת וה' יעזור…
דברי שכנעו את בעלי והוא נעתר לבקשתי.
לבסוף החלטנו
לצאת ליומיים לטיול בצפון, ולשכור צימר ביבנאל.
לא השתהיתי יתר על המידה, השגתי את מספר הטלפון של משרדי הקהילה וטלפנתי.
מיכל, אישה מקסימה ואדיבה ענתה לכל שאלותיי.
"אימי"- כך אמרה מיכל- "היא הבלנית של המקווה, כך
שפנית בהשגחה פרטית לאישה הנכונה."
היא הסבירה לי כיצד מגיעים למקום ואף עזרה לי למצוא צימר בקרבת מקום.
 |
| "מקווה מלכה ביבנאל" |
ביום המיוחל הגענו ליבנאל בצהריים, קראנו את כל ספר התהילים על ציונו של הצדיק. ביקשנו בקשות שנזכה לילדים ובערב טבלתי ב'מקווה מלכה'.
אני חייבת לצין את האווירה הקסומה שיש ב'מקווה מלכה', תחושה חזקה של קדושה ישנה במקום. אדיבותם המופלגת של הבלניות שמקבלות את כל אחת בסבר פנים יפות ממש עשו לי הרגשה טובה בלב.
התפללתי מתוך בכי לה' שאזכה להיפקד בזכות הבטחתו של הצדיק.
יצאתי מהמקום במצב רוח מרומם ובתחושה חזקה מאוד שתפילותיי התקבלו…
אבל ה' רצה אחרת. עבר חודש ועבר גם חודש נוסף ואנו טרם נפקדנו. לא נואשתי, רק התחזקתי באמונה שהכול ממנו יתברך.
ואז בהגיע החודש השלישי זכיתי להתבשר בבשורה הגדולה והמשמחת
ש א נ י ב ה ר י ו ן ! ! !
את הבשורה הנפלאה הזו קיבלתי בדיוק בליל ההילולא של הצדיק. מרוב התרגשות והשמחה שגאתה בלבי חשתי צורך עז לשתף בבשורה.
כעת אני מבקשת שתפרסם את סיפור הישועה שלי ברבים כדי שעוד נשים עקרות יבואו למקום ויזכו להיפקד בזכות הצדיק, והיה זה שכרי.
אני מתפללת שאזכה לעבור את ההיריון בשלום וללדת ילד בריא ושלם ב"ה.
אשרינו שזכינו.
» לעוד סיפורי ניסים הקליקו כאן
» מוסדות מקווה מלכה
|
