וזהו גם כן הסוד של מציאת הזיווג וחיבור איש ואישה, שכל אחד יודע שהוא רק חצי לבד, ורק בהתחברותו עם בן ובת זוגו יש להם שלמות, וכמובא שם במדרש (תנחומא כי תישא) על הפסוק הנ"ל זה ישפיל וזה ירים, שבעינייני זיוווגים, הקדוש ברוך עושה סולמות ומעלה לזה ומוריד לזה, ומזווגם ביחד בעל כרחן, עיין שם.
כי פעמים האיש והאישה הם בבחינת אחור באחור, ואינם רוצים להשתוות יחד, כי כל אחד אומר: – "לא מתאים לי להשתדך עם זה, ולא מתאים לי להשתדך עם זו", ואז הקדוש ברוך הוא עושה סולמות, ומעלה לזה ומוריד לזה, עד שנשברים רוחם בקרבם לשנים, ואז משתי פעמים רו"ח נעשה חת"ך, ונסרים ומתחברים ביחד פנים בפנים, ונגמר השידוך.
וזהו שמסיימת פרשת השבוע, עם קרון עור פני משה, וכמו שכתוב (שמות לד, כט) ויהי ברדת משה מן ההר וגו' ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו, כי עור פני משה, שהוא עור פניו הגשמיים, היה מאיר ומבהיק עם אור פני השכינה, בהשגת "פנים בפנים", וכמו שכתוב (שמות לג, יא) ודיבר ה' אל משה פנים אל פנים, כאשר ידבר איש אל רעהו וגו', אבל מחמת חטאם של ישראל, לא יכלו לעמוד בהשגה זאת בקביעות – להסתכל תמיד בפני משה, על כן הוצרך משה ליתן על פניו מסוה.
וכמו שכתוב (שם לד, לג) ויתן על פניו מסוה , מסוה אותיות ס"מ ו"ה, כי הס"מ המסתיר רוחניות אלקותו יתברך מן הבריות, ואינו נותן להם לראות את השם הוי"ה הקדוש המאיר לפני עיניהם תמיד פנים בפנים. כי אותיות י"ה משם הוי"ה ברוך הוא מרמזות על המוחין הקדושים – כמה ובינה, ורוחניות אלקותו יתברך המתלבשת בתוך הבריאה, ואתיות ו"ה מרמזות על המידות התחתונות, ואלקותו יתברך השרוי בתוך הגשמיות, וארבע אותיות אלו צריכות להיות מחוברות תמיד יחד.
אבל הסמ"ך מ"ם מסתיר זאת מן הבריות, ולכם הצדיק צריך לתת על פניו מסו"ה, שלא יזון מי שאינו ראוי מאור פניו הקדושות, אבל בשעה שדיבר עם ישראל, היה מסיר המסוה מעל פניו, כדי שיראו כולם את השכינה הקדושה מאירה עליו, ואז יכירו את עוצם מעלת הצדיקים שהם דבקים תמיד באור השכינה, ורוחניות וגשמיות מתחברות אצלם בקביעות, ולכן הצדיקים נקראים "איש האלוקים", על שם השכינה הקדושה ששורה אצלם תמיד.
תוך הנחל על פרשת כי תשא, דרשה שנשא כ"ק מוהרא"ש זי"ע בסעודה שלישית פרשת כי תשא ה' תשע"ג.