כא.
כְּבָר אָמַר פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק לְבָחוּר אֶחָד, שֶׁשְּׁאָלוֹ "הַאִם זֶה נִקְרָא לִמּוּד"? (עַל סֵדֶר דֶּרֶךְ הַלִּמּוּד): וְהֵשִׁיב לוֹ: "אֲנִי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כְּלוּם, הָרַבִּי מִבְּרֶסְלֶב צִוָּה עָלַי כָּךְ".
וְאַף שֶׁיֵּשׁ גַּם מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁשּׂוֹחֲקִים מִזֶּה – מָה בְּכָךְ, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֶת מַצָּבְךָ וּמַדְרֵגָתְךָ.
וּבֶּאֱמֶת לְבַסּוֹף מִתְגַּלֶּה, אֲשֶׁר אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֲשֶׁר מִתְנַהֲגִים בְּדֶרֶךְ הַפַּשְׁטוּת, לְהַתְחִיל בִּימֵי הַנְּעוּרִים, לוֹמַר הַרְבֵּה דַּפִּים גְּמָרָא וּפְרָקִים מִשְׁנָיוֹת וְסִימָנִים 'שֻׁלְחָן עָרוּךְ', הֵם זוֹכִים לִגְמֹר וּלְסַיְּמָם פַּעַם אַחַר פַּעַם.
וּכְבָר כָּל כָּךְ הֻרְגְּלוּ בְּכָךְ, עַד שֶׁאֵינָם עוֹזְבִים אֶת זֶה כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְעַל יְדֵי רִבּוּי הַלִּמּוּד לְסַיֵּם פַּעַם אַחַר פַּעַם, בְּרֹב הַזְּמַן נִפְתַּח לִבָּם וְדַעְתָּם, עַד שֶׁבְּקִיאִים בְּכָל הַתּוֹרָה מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם גֻּזְמָא.
וְכַאֲשֶׁר אָמַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: "שֶׁהוּא הִכִּיר אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, שֶׁלֹּא יָדְעוּ בֵּין יְמִינָם לִשְׂמֹאלָם, וְעַל יְדֵי שֶׁסִּלְּקוּ הַשֵּׂכֶל וְדַעַת עַצְמָם, וְהִתְנַהֲגוּ בַּדֶּרֶךְ הַנַּ"ל, לְבַסּוֹף נַעֲשׂוּ גְּאוֹנִים מַמָּשׁ.
(שָׁם, ח"ז, מ', תשמא, ש' תשל"ג)
כב.
הִנֵּה יְדִידִי הַיָּקָר! אָמְרוּ חֲזַ"ל (שַׁבָּת קנב.): "יַנְקוּתָא כְּלִילָא דְּוַרְדָּא" (הַיַּלְדוּת הִיא כֶּתֶר הַוֶּרֶד) וְאָמַר רַבֵּנוּ (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת תְּשׁוּבָה, סִימָן עג): "הָעֲבוֹדוֹת שֶׁאָדָם עוֹבֵד אֶת ה' בִּימֵי בַּחֲרוּתוֹ, כָּל יוֹם עֶרְכּוֹ יָקָר מִשָּׁנִים רַבּוֹת שֶׁל זִקְנוּתוֹ", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ג, כז): "טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו".
וְהִסְבִּיר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: כִּי אָז בִּימֵי נְעוּרָיו, הוּא מְסֻבָּב עִם מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים, וְכַמָּה מִינֵי מְרִירוּת וִירִידוֹת מְסַבְּבִים אוֹתוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן מִתְחַזֵּק וּמַמְשִׁיךְ אֶת עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ.
זֶהוּ עִקַּר הִתְפָּאֲרוּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁמִּתְפָּאֵר וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לְמַעְלָה בְּנֶפֶשׁ זֶה: "רְאוּ בְּנִי זֶה, אֲשֶׁר הוּא מְסֻבָּב עִם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְנִיעוֹת וּבִלְבּוּלִים, וְנוֹפֵל בְּכָל פַּעַם, בְּעֹמֶק בּוֹר וָדוּת וְכוּ׳ וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ", וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.
(שָׁם, ח"יג, מ', א' תתלט, ש' ה'תשל"ה)
כג.
פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ (חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן, סִימָן של"ב): "אֲנִי נָהָר הַמְּטַהֵר מִכָּל הַכְּתָמִים".
וְדִבֵּר מִזֶּה פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וְאָמַר: "כְּמוֹ שֶׁלְּהִטָּהֵר בַּנָּהָר צְרִיכִים לְהַפְשִׁיט לְבוּשׁוֹ לְגַמְרֵי, וּלְהִכָּנֵס וּלְהִתְכַּסּוֹת לְגַמְרֵי בְּתוֹךְ הַמַּיִם, כְּמוֹ כֵן אֵלּוּ הָרוֹצִים לְטַהֵר אֶת עַצְמָם בְּמֵי הַנַּחַל רָאוּי לָהֶם לְהַפְשִׁיט אֶת שִׂכְלָם וְחָכְמָתָם לְגַמְרֵי, וְיִכָּנְסוּ וְיִתְכַּסּוּ לְגַמְרֵי בְּדַעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל רַבֵּנוּ, וְאָז דַּוְקָא יִזְכּוּ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמָם תִּקּוּנָיו הַקְּדוֹשִׁים, וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.
(שָׁם, ח"יד, מ', א' תתקכג, ש' תשל"ה)
כד.
כָּל עִנְיָן רַבֵּנוּ הוּא לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק, וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק סִפֵּר, שֶׁאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מֵעוֹלָם לֹא אָמְרוּ מוּסָר לְחַבְרֵיהֶם, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נִצְרַךְ, כִּי רָאוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כָּרָאוּי וְכוּ', וְעִנְיָנֵנוּ הוּא רַק הִתְחַזְּקוּת, וְאָז מִמֵּילָא יִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שֶׁל אַהֲבָה.
(שָׁם, ח"ז, מ', תשמא, ש' תשל"ג)
כה.
שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁאָמַר בְּשֵׁם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: "אֲשֶׁר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ הִזְהִיר הַרְבֵּה אֶת תַּלְמִידָיו לִלְמֹד הַרְבֵּה 'שֻׁלְחָן עָרוּךְ' – מְחַבֵּר, רַמָ"א, כִּי הִתְחַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד, וְהִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם בִּמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא.
(שָׁם, ח"ז, מ', תתב, ש' תשל"ג)
כו.
שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁעִקַּר הָאֱמֶת הוּא כְּשֶׁמֵּבִיא שָׁלוֹם, כִּי אִם הָאֱמֶת שֶׁלּוֹ מְבִיאָה מַחְלֹקֶת, צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ אֱמֶת כָּזוֹ, וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.
(שָׁם, ח"יב, מ', א' תקכג, ש' תשל"ד)
כז.
תֵּדַע שֶׁיֵּשׁ בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַקְּדוֹשִׁים חִדּוּשִׁים נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים, הַדְּבוּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ בִּקְבִיעוּת, וְתָמִיד עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה, בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּבְיִחוּדִים וְכוּ', וְשׁוּם בְּרִיָּה אֵינָהּ יוֹדַעַת מֵהֶם, וְזֶה עִקַּר הַמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה בְּזֶה הָעוֹלָם – כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַצְנִיעַ וּלְהַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ.
וְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק הָיָה רָגִיל לוֹמַר: "כָּל מָה שֶׁפָּחוֹת עוֹשִׂים עֵסֶק מֵאֶחָד בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא יוֹתֵר חָשׁוּב בָּעוֹלָם הַבָּא". וְאֵצֶל הָעוֹלָם הוּא הַהִפּוּךְ, כָּל מָה שֶׁעוֹשִׂים עֵסֶק מֵאֶחָד, חוֹשְׁבִים שֶׁבְּוַדַּאי הוּא צַדִּיק גָּדוֹל וְנִפְלָא.
(שָׁם, ח"י', מ', א' רנא, ש' תשל"ד)
כח.
רַבֵּנוּ אָמַר פַּעַם: "אִם הָיוּ הָעוֹלָם יוֹדְעִים אֵיךְ שֶׁאֲנִי מְלַמֵּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֶת אֲנָשַׁי, הָיוּ קֵיסָרִים וּמְלָכִים שׁוֹלְחִים אֶת יַלְדֵיהֶם אֵלַי לִלְמֹד דֶּרֶךְ אֶרֶץ". כִּי אֵצֶל רַבֵּנוּ יָשְׁבוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ בְּיִרְאָה וּבְאֵימָה גְּדוֹלָה.
וְהוֹסִיף רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁדָּבָר זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם בֵּין אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, לִהְיוֹת בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ גָּדוֹל, בְּאַהֲבָה אַחְוָה וְרֵעוּת.
(שָׁם, ח"י' מ', א' רנא, ש' תשל"ד, וְעַיֵּן עוֹד ח"ט, מ', א' מה, ש' תשל"ד)
כט.
שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁסִּפֵּר לִי בְּאֲרִיכוּת גְּדוֹלָה מָה הָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. פַּעַם אַחַת הָיָה מִתְנַגֵּד, וְהִשְׁכִּיב עַצְמוֹ עַל אַסְקֻפַּת (מִפְתַּן) בֵּית הַמִּדְרָשׁ וּבָכָה בִּבְכִיּוֹת עֲצוּמוֹת, וְאָמַר: "יְהוּדִים! יְהוּדִים! תְּרַחֲמוּ עַל עַצְמֵכֶם וְאַל תִּכָּנְסוּ לְפֹה"…
מִסְכֵּן הָאָדָם הַזֶּה הָיָה מִתְנַגֵּד גָּדוֹל, אֲבָל הָיָה לוֹ דִּמְיוֹן כָּזֶה, שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלַן, כָּל כָּךְ חֲזָקָה הָיְתָה אָז הַמַּחְלֹקֶת, עַד שֶׁהָאָדָם חָשַׁב אֶת זֹאת לְמִצְוָה גְּדוֹלָה לִמְנֹעַ מֵאֲנָשִׁים לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
(שָׁם, ח"כד, מ', ג' תתמה, ש' תשמ"א)
ל.
רַבִּי לֵוִי יִצְחָק רָגִיל לוֹמַר בְּכָל פַּעַם: "דְּבַר רַבֵּנוּ הוּא רַק תּוֹרָה וּתְפִלָּה, חֲצוֹת וְהִתְבּוֹדְדוּת, אֵין אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, אַל תֹּאמַר שֶׁאֵין זֶה דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ, רַק רְאֵה לוֹמַר אֵינִי יָכֹל לְקַיֵּם זֹאת". וְדִבְרֵי פִּי חָכָם חֵן.
וְדָבָר זֶה הוּא יְדִיעָה נְחוּצָה מְאֹד מְאֹד, אֲשֶׁר רַבִּים אֲפִלּוּ מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מִשְׁתַּבְּשִׁים בָּזֶה.
(שָׁם, ח"יא, מ', רצ, ש' תשל"ד)
לא.
שָׁמַעְתִּי פַּעַם מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁאָמַר שֶׁרָאָה מִכְתָּב בְּאוּמָן שֶׁאַבָּא שָׁלַח לִבְנוֹ, וּבְתוֹךְ הַדְּבָרִים כָּתַב לוֹ:
"אֲהוּבִי, בְּנִי, תָּקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, וְתֹאמַר סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַחַר כָּךְ תִּלְמַד תּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְתֹאמַר עָלֶיהָ הַתְּפִלָּה, וְאָז עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ".
שָׁמַעְתִּי אֶת זֶה מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא, כָּךְ הוּא הָאֱמֶת, מִי שֶׁזּוֹכֶה לִלְמֹד אֵיזֶה תּוֹרָה מִלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וְלוֹמַר עָלֶיהָ הַתְּפִלָּה מִלִּקּוּטֵי תְּפִלּוֹת, יַרְגִּישׁ חַיִּים עֲרֵבִים וּמְתוּקִים, חַיֵּי עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה.
(שָׁם, ח"יא, מ', א' שלח, ש' תשל"ד)
לב.
שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁאָמַר שֶׁאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הָיוּ רְגִילִים לוֹמַר עַל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת. אִלְמָלֵא לֹא זָכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ אֶלָּא לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת, הָעֵצָה – לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, גַּם כֵּן כְּדַאי כָּל הַהִתְקָרְבוּת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁקִּבַּלְנוּ כָּל כָּךְ רִבּוּי עֵצוֹת וְהִתְחַזְּקוּת נוֹרָאוֹת וְנִפְלָאוֹת, בְּוַדַּאי רָאוּי לָנוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, לָשִׁיר וּלְרַנֵּן תָּמִיד.
(שָׁם, ח"טו, מ', ב' צב, ש' תשל"ו)
לג.
שָׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, אֲשֶׁר בְּיוֹתֵר תּוֹבְעִים לְמַעְלָה דִּין עַל מִי שֶׁלֹּא הָיָה עוֹסֵק בְּשׁוּם עֵסֶק, עָלָיו שׁוֹאֲלִים וּמְבַקְּשִׁים: "מָה עָשִׂיתָ עִם הַזְּמַן שֶׁלְּךָ"?! וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.
עַל כָּל פָּנִים אֵיךְ שֶׁהוּא אַל תִּהְיֶה בַּטְלָן! הַחְזֵק בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְתִרְאֶה לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרֵךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וַעֲשֵׂה צְדָקָה וְחֶסֶד, וְאָז טוֹב לְךָ לָנֶצַח.
(שָׁם, ח"כב, מ', ג" שלו, ש' תש"ם)
לד.
הִנֵּה הַיּוֹם הוּא יוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִסַּאטְמֶר זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ, וְיָדוּעַ אֲשֶׁר הַצַּדִּיק הַזֶּה הִצִּיל אֶת כָּל הַדּוֹר הַזֶּה מִכְּפִירוּת, כִּי לוּלֵא הוּא הָיָה חֻרְבַּן הָעוֹלָם, וְזֶה בָּרוּר.
בֶּאֱמֶת שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ יוֹאֵ"ל, גַּם רָאשֵׁי תֵּבוֹת "וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ".
מִי עוֹד עוֹרֵר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְצָעַק מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ לְהִתְרַחֵק מִשִּׁיטַת הַמִּינוּת שֶׁל טֻמְאַת הָעֶרֶב רַב, שֶׁהִיא אֲבִי אֲבוֹת הַטֻּמְאָה. כִּי כָּל עִקַּר כַּוָּנָתָם הַטְּמֵאָה הִיא רַק לַעֲקֹר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
שָׁמַעְתִּי פַּעַם אַחַת מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁבֶּאֱמֶת הָעֶרֶב רַב הֵם כְּמוֹ הַקּוֹמוֹנִיסְטִים מַמָּשׁ, שֶׁכָּל כַּוָּנָתָם הַטְּמֵאָה הִיא רַק לַעֲקֹר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדֻשָּׁה, אֲבָל הַקּוֹמוֹנִיסְטִים בְּאַרְצָם הַטְּמֵאָה הִצְלִיחוּ, אֲבָל הָעֶרֶב רַב לֹא יַצְלִיחוּ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל, כִּי זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, אֲשֶׁר "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דְּבָרִים יא, יב), לֹא יַנִּיחַ אוֹתָם…
(שָׁם, ח"כג, מ', ג' תפג, ש' תש"ם)
לה.
רַבִּי אַבְרָהָם בְּרַבִּי נַחְמָן, אָמַר פַּעַם לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, בְּשֵׁם מוֹהַרְנַ"תְּ: "כְּשֶׁזּוֹכְרִים בְּיוֹם הַמָּוֶת, הוֹלֶכֶת הָעֲבוֹדָה בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי".
וְסִיֵּם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: "אָנוּ מַטְעִים אֶת עַצְמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ זִכָּרוֹן עָלְמָא דְּאָתֵי". כִּי בֶּאֱמֶת אִם הָיָה לָנוּ זִכָּרוֹן בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, הָיוּ הַתְּפִלָּה הַתּוֹרָה הָאֲכִילָה וְהַנְהָגָתֵנוּ בְּאֹפֶן אַחֵר לְגַמְרֵי, וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן.
(שָׁם, ח"כג, מ', ג' תצ, ש' תש"ם)
לו.
פַּעַם אַחַת אָמַר לִי רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁאָסוּר לְהִכָּנֵס בְּוִכּוּחִים אֲפִלּוּ עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ. כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ כָּבָה אוֹר רַבֵּנוּ, וְהוּא הִתְקָרֵר… וְעַכְשָׁו כְּשֶׁאֲנִי אֲדַבֵּר עִמּוֹ, אֲזַי בִּמְקוֹם לְחַזֵּק אוֹתִי, עוֹד יִשְׁבֹּר אוֹתִי. עַל כֵּן אָסוּר לְהִכָּנֵס בְּשׁוּם וִכּוּחִים אֲפִלּוּ עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ.
(שָׁם, ח"כד, מ', ג' תתיא, ש' תשמ"א)
לז.
פַּעַם אַחַת אָמַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק: "דְּבַר רַבֵּנוּ הוּא כָּל מָה שֶׁרוֹאִים בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת: חֲצוֹת, הִתְבּוֹדְדוּת, שִׁעוּרִים כְּסִדְרָן, טִיּוּל בְּכָל חֶלְקֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, רִקּוּדִים וְהַמְחָאוֹת כַּף, תְּפִלָּה בְּכֹחַ…
אֵינְךָ יָכֹל לְקַיְּמָם, תַּגִּיד שֶׁאֵינְךָ יָכֹל לְקַיְּמָם, אֲבָל אַל תַּגִּיד שֶׁאֵין זֶה דְּבַר רַבֵּנוּ".
דָּבָר זֶה הוּא יְדִיעָה נִשְׂגָּבָה עַד מְאוֹד, כִּי בַּעֲוֹנֹתֵינוּ הָרַבִּים, יֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁהִתְקָרְרוּ לְגַמְרֵי מֵעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר נָפְלוּ מֵהַחֵשֶׁק לְחַצוֹת אוֹ לְהִתְבּוֹדְדוּת אוֹ לְהַתְמָדַת הַתּוֹרָה אוֹ לִנְסֹעַ אֶל צִיּוּן רַבֵּנוּ…
עַל כֵּן הֵם מְקָרְרִים גַּם אֶת אֲחֵרִים, בְּאָמְרָם שֶׁאֵין זוֹ דַּעַת רַבֵּנוּ. וּמְבִיאִים עַל דִּבְרֵיהֶם כָּל מִינֵי רְאָיוֹת, וּמַטְעִימִים דִּבְרֵיהֶם בְּכָל מִינֵי נִכְלֵי עַרְמוּמִיּוּת… עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מֵהֶם בְּיוֹתֵר, וְאָנוּ אֵין לָנוּ רַק דִּבְרֵי רַבֵּנוּ כְּמוֹ שֶׁהֵם, בְּלִי שׁוּם זִיז כָּל שֶׁהוּא.
(שָׁם, ח"כד, מ', ג' תתיא, ש' תשמ"א)
לח.
הָעִקָּר שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִזְכּוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם – לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, וְלַהֲפֹךְ הַגַּשְׁמִיּוּת לְרוּחָנִיּוּת. וְכָל זֶה זוֹכִים עַל יְדֵי רִבּוּי שִׂיחוֹת וּתְפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, חִדּוּשִׁים דְּאוֹרָיְתָא חֲדָשִׁים.
וְעַל כָּל פָּנִים שֶׁיַּתְחִיל לִלְמֹד בְּכָל יוֹם בְּחֵשֶׁק חָדָשׁ הַחִדּוּשִׁים דְּאוֹרָיְתָא שֶׁהוֹרִישׁ לָנוּ רַבֵּנוּ וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ מוֹהַרְנַ"תְּ.
(שָׁם, ח"יג, מ', א' תתסג, ש' תשל"ה)
לט.
גַּם רְאֵה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרֶיךָ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ בְּכָל יוֹם מֵרַבֵּנוּ, שֶׁהוּא עִקָּר גָּדוֹל אֶצְלֵנוּ. כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁרָאָה שֶׁכָּל אֵלּוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶּׁדִּבְּרוּ יַחַד בְּכָל יוֹם מֵרַבֵּנוּ, הִצְלִיחוּ בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.
(שָׁם, ח"יד, מ', א' תתקצא, ש' תשל"ו)
מ.
אֲהוּבִי, אָחִי! אִם אַתָּה רוֹצֶה בֶּאֱמֶת לָצֵאת מִגְּרִיעוּת מַעֲשֶׂיךָ וְאַתָּה רוֹצֶה לְהִנָּצֵל מִכָּל רַע, תִּהְיֶה רָגִיל מְאֹד מְאֹד לְדַבֵּר עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁאַתָּה רָגִיל בָּהּ, וְתַתְמִיד בָּעִנְיָן הַנּוֹרָא הַזֶּה מְאֹד מְאוֹד מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת, עַד שֶׁיִּזְדַּכְּכוּ סוֹף כָּל סוֹף דַּעְתְּךָ וּמוֹחֲךָ.
וְשָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי לֵוִי יִצְחָק, מָה שֶׁצָּעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּשָׁם כְּלַל יִשְׂרָאֵל (תְּהִלִּים סט): "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד", זוֹהִי מַעֲלָה גְּדוֹלָה עַד מְאוֹד, הַיְנוּ שֶׁצּוֹעֵק בַּעֲבוּר הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּלְכְּדוּ בְּחֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת שֶׁהוּא טִיט הַיָּוֵן, אַךְ "וְאֵין מָעֳמָד", שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד שָׁם, כִּי נִשְׁמָתָם מְעוֹרֶרֶת אוֹתָם תָּמִיד, הַיִּתָּכֵן מָה יִהְיֶה מִמְּךָ וְכוּ' וְעַד מָתַי תִּפֹּל כָּל כָּךְ וְכוּ'.
(שָׁם, ח"טו, מ', ב' עג, ש' תשל"ו)