בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹם שְׁלִישִׁי לְסֵדֶר נִצָּבִים וַיּלֵֶךְ, כ"א אֱלוּל ה'תשע"ג
שָׁלוֹם וּבְרָכָה אֶל … נֵרוֹ יָאִיר
מְאֹד מְאֹד אֲנִי מְבַקֵּשׁ אוֹתְךָ שׁתֶּתְִחזַּקֵ להְִיוֹת בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, כִּי הִנֵּה
אֲנַחְנוּ מתְִקָרְבִים אֶל יוֹם רֹאשׁ השַָּׁנָה שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין הַקָּדוֹשׁ והְנַוֹּראָ, שׁאֶזָ
דָּנִים אֶת הָאָדָם עַל כָּל הַשָּׁנהָ, ואְמְָרוּ חֲכמָיֵנוּ הַקְּדוֹשׁיִם )ברְֵּאשׁיִת רַבהָּ, פּרָשָׁהָ נ"ו,
סיִמָן י"ג( כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה יִשְׂרָאֵל נֶאֱחָזִין בַּעֲבֵרוֹת, וּמִסתְַּבְּכִין בְּצָרוֹת, וּבְרֹאשׁ
הַשָּׁנָה הֵן נוֹטלְיִן שׁוֹפָר ותְוֹקְעִין בוֹּ, וְנִזְכָּרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-ברָּוּךְ-הוּא, וְהוּא
מוֹחֵל לָהֶם; וְלָכֵן בָּזֶה רָאוּי לָנוּ לִשְמֹׂח מְאֹד מְאֹד אַף שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, עִם
כָּל זֹאת הַקָּדוֹשׁ-ברָּוּךְ-הוּא מוֹחֵל לנָוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ בִּזכְוּת תְּקִיעתַ שׁוֹפָר
שֶׁאֲנַחְנוּ תּוֹקְעִים וּמתְִעוֹרְרִים בתִּשְׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאָמַר הָאֲרִיזַ"ל עַל הַפָּסוּק:
דְּבָרִים כ"ט י"ז"פּןֶ ישֵׁ בכָּםֶ שֹׁ'רשֶׁ פֹּ' רֶה רֹ 'אשׁ ו'ְלעַנֲהָ", שׁזֶֶּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת
שׁ'וֹ'פָ'ר', וּפרֵֵשׁ רַּש"ִׁי "שֹׁ'רשֶׁ פּ'וֹ רֶה רֹ 'אשׁ ו'ְלעַנֲהָ" שֹׁרשֶׁ מגְדֵַּל עֵשֶׂב מַר
כְּגִידִין שֶׁהֵם מָרִים כְּלוֹמַר מַפרְֶה וּמרְַבהֶּ רָשׁעָ בקְִּרְבכְּםֶ; היַיְנוּ אָדָם צָרִיךְ
ביְּמִָים אלֵּוּ, יְמֵי אֱלוּל הַקְּדוֹשׁיִם, וּבִפְרָט בִּימֵי רֹאשׁ השַּׁנָהָ לשְׁרָשֵׁ ממִֶּנּוּ אֶת
הרַָע והְרִָשׁעְוּת שֶׁנדְִּבַּק בּוֹ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו, ותְֵכףֶ וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם מוֹציִא מִמֶּנּוּ
אתֶ הרָשִׁעְוּת, לֹא לעֲַשוֹׂת רשִׁעְוּת להְַזּוּלַת, הֵן לְאִשְׁתּוֹ, וְהֵן לִילָדָיו, וְהֵן לִשְׁאָר
בְּנֵי אָדָם, עַל יְדֵי זֶה הוּא מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ מְחִילַת עֲווֹנוֹת, כִּי אֶצְלוֹ יתִבְרַָּךְ
מְאֹד מְאֹד חשָׁוּב יְהוּדיִ שׁמֶּוֹסרֵ נפַשְׁוֹ לְגַמְרֵי אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּמְחפֵַּשׂ רַק אֶת
הַטּוֹב שׁיֵֶּשׁ אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכמָיֵנוּ הַקְּדוֹשׁיִם: )פּסְִיקְתָא רַבתִָּי(
בְּרֹאשׁ השַָּׁנָה הֵם נִגְאָלִים מִמַּלאְַךְ הַמָּוֶת, כִּי הַמַּלאְָךְ הַמָּוֶת זֶה הַסּמֶָ"ךְ מֵ"ם
בעְּצְַמוֹ שֶׁכָּל עִנְיָנוֹ לעֲַשוֹׂת רשִׁעְוּת להְַשֵּׁנִי, רִשְׁעוּת לשְׁםֵ רשִׁעְוּת, וְדָבָר זֶה
נִדְבָּק בְּכָל אָדָם שֶׁיּשֵׁ לוֹ בַּטֶּבַע לעַשֲוֹׂת רשִׁעְוּת להְַשֵּׁניִ, וְרוֹאיִם שׁיֵֶּשׁ בְּנֵי אָדָם
שׁעוֹשים רשִׁעְוּת לאְשִׁתְּוֹ וְלִילָדָיו, הֵם מִתְאַכְזְרִים כְּלַפֵּיהֶם, עַד כְּדֵי כָּךְ שׁאֶמָר
רַבנֵּוּ זַ"ל: )סֵפרֶ-המִַּדּוֹת, אוֹת בָּנִים, סִימָן צ"ו( מִי שֶׁאֵין לוֹ רַחמְנָוּת עַל בָּנָיו, בַָּיּדוּעַ
שׁאֶיֵן לוֹ חֵלֶק בְּשֵׂכֶל דּקְדֻשָּׁה; וְלָכֵן אָדָם צָרִיךְ לשְׁרָשֵׁ מעֵצַמְוֹ אֶת הָרַע לְגַמְרֵי,
שׁזֶּהֶ הַסּמֶָ"ךְ מֵ"ם מַלאְךְַ הַמּוָתֶ שׁמֵֶּמִית אוֹתוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם נַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ
טוֹב, הוּא נַעֲשֶׂה כֻּלּוֹ שִׂמְחָה, וְלָכֵן רָאוּי לָנוּ לִשְמֹׂח מְאֹד מְאֹד שֶׁאֲנַחְנוּ עכַשְׁוָ
ביִּמֵי אלֱוּל הַקְּדוֹשׁיִם, וּמתְִקָרְביִם לרְֹאשׁ השַָּׁנהָ הַקָּדוֹשׁ שׁאֶזָ תּוֹקְעיִם בשְּׁוֹפָר,
וּמשְׁרָשְׁיִם מאֵתִָּנוּ אֶת הָרַע שֶׁנִּדְבַּק בָּנוּ עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתֵינוּ, והְַקָּדוֹשׁ-ברָּוּךְ-הוּא
מוֹחֵל לנָוּ עַל כָּל עֲווֹנוֹתֵינוּ, וְזֶה צָרִיךְ להְִיוֹת כָּל שִׂמְחָתֵינוּ, וּבִפְָרט שֶׁאֲנַחְנוּ
מְקֹרָביִם אלֶ רַבנֵּוּ זַ"ל שֶׁאָמַר: חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן ת"ה( הָרֹאשׁ השַָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא
חִדּוּשׁ גָּדוֹל, והְַשּׁםֵ יתִבְרַָּךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבר הַזּה ביּרֻּשָׁה מֵאבֲוֹתַי, רַק הַשֵּׁם
יתִבְרַָּךְ נָתַן לִי זֹאת במְַּתָּנָה, שֶׁאֲנִי יוֹדֵע מהַוּ רֹאשׁ השַָּׁנָה, לֹא מִבָּעְיָא אַתֶּם
כֻּלְּכםֶ, בְוַַּדּאי תְּלוּייִן בָּרֹאשׁ השַָּׁנָה שֶׁלּיִ, אֶלּאָ אֲפלִּוּ כָּל הָעוֹלָם כלֻּּוֹ תָּלוּי
בָּרֹאשׁ השַָּׁנָה שֶׁלִּי".
נָא וְנָא חוּס וְרַחֵם עַל עַצְמְךָ וְתִרְאֶה לִשְׁמֹר עַל הַשְׁלוֹם בַּיִת שֶׁלְּךָ, ואֲַפלִּוּ
שׁזֶֶּה בָּא לְךָ קָשֶׁה, כִּי בְּפֵרוּשׁ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל שִׂיחוֹת-הָרַ"ן, סִימָן רס"ד שׁצּרְיכיִם
לְכבֵַדּ וּלְיקֵַּר אֶת אִשְׁתּוֹ. כִּי אָמַר: הֲלֹא הַנָּשִׁים הֵם סוֹבְלִים צַעַר וְיִסּוּרִים גּדוֹלִים
מְאֹד מְאֹד מִיּלַדְֵיהֶם, צעַרַ הָעבִוּּר והְַלּדֵָה והְגִּדּוּל, כַּאֲשֶׁר יָדוּע לַכֹלּ עֹצֶם
מַכאְוֹבָם וְצַעֲרָם וְיסִּוּרֵיהםֶ בכְּמַָּה אֳפָנִים הַקָּשׁיִם וּכבְדִֵים מאְֹד מְאֹד וְכוּ' וְכוּ',
עַל כֵּן רָאוּי לְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּלְיקְַּרָם, וּלְכַבְדָּם. וְכֵן אָמְרוּ חֲכמָיֵנוּ הַקְּדוֹשׁיִם: )בבָָּא
מְציִעאָ נט.( 'אוֹקִירוּ לנִשְׁיַיְכוּ כִּי הֵיכִי דְּתִתְעתְַּרוּ', ]תְכבַדְּוּ וּתְיקְַּרוּ אֶת נְשׁוֹתֵיכםֶ
כדְּיֵ שׁתִֶּהְיוּ עֲשִׁירִים[, וְכֵן אָמְרוּ: )יבְָמוֹת סג.( 'ַדּיֵּנוּ שׁמְֶּגַדְּלוֹת אֶת בָּנֵינוּ וּמַצֶּלֶת
אוֹתָנוּ מִן הַחֵטְא', וְלָכֵן צְרִיכִים לְכַבֵּד וּלְיקֵַּר אוֹתָם מאְֹד מְאֹד, וְזֶה יְסוֹד גּדוֹל
בחַּסידוּת בְּרֶסְלֶב, שֶׁהַבַּעַל מֻכְרָח לַעֲזֹר לאְשִׁתְּוֹ, וְאִם הוּא רוֹצהֶ להִיוֹת מְקֹרָב
אל רַבנֵּוּ זַ"ל וּלצְַיֵּת אוֹתוֹ, עָלָיו הַדּבָרָ הרָאִשׁוֹן לעֲַזֹר לאְשִׁתְּוֹ בְּכָל הַמּוּבָניִם,
וזְהֶ שׁלְמֵוּת הַבַּיִת שֶׁיּשֵׁ תּמָיִד שׁלְוֹם בַּיִת, אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לָזֶה, וְאָז יֵשׁ לוֹ
מוֹחִין נְקִיִּים לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַתּוֹרָה.
הַמְאַחֵל לְךָ כְּתִיבָה וַחֲתִימָה טוֹבָה
בעזרת השם יתברך, יום שלישי לסדר נצבים–וילך, כ"א באלול ה'תשד"ם.
שלום רב להאברך היקר לי מאד, שותה מימי הנחל נובע מקור
חכמה, זכותו יגן עלינו … נרו יאיר ויזרח לנצח נצחים.
את מכתבך לנכון קבלתי.
מאד אני מצטער בצערכם מכל מה שעבר עליכם בענין וכו',
ירחם כבר השם יתברך וירחיב לכם.
ראה לעשות כל מיני פעלות שבעולם לשמר את אשתך,
ותגביה את רוחה, כי בזמן כזה היא מאד שבורה, הן בגוף והן
בנפש, ומצוה לעזר אפלו לכל בר ישראל, ומכל שכן לאשתו כגופו
דמיא. וכשם שאדם צריך לעשות כל מיני פעלות שבעולם לא לעזב
עצמו, שקורין אפלאזין זיך, כמו-כן צריך לחזק ולאמץ את אשתו,
שלא תעזב את עצמה, חס ושלום, וראוי לדבר הרבה על לבה.
חסדי השם יתברך, שעזר אתכם לבוא לארצנו הקדושה,
ותהלה להשם יתברך, יש לכם ילדים בריאים, כן יעזר לכם השם
יתברך תמיד לרוות רב נחת מהם, ותגדלו אותם ביחד בנקל.
חמדת לבבי ! ראה לחזק עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, אף
שכבר דברנו מזה וכתבנו מזה, עלינו לחזר על זה בכל יום ובכל
שעה ובכל רגע מחדש, כי סוגית האמונה הקדושה היא סוגיה עמקה
עד מאד, וצריכים לחזר עליה הרבה מאד מאד, כולי האי ואולי
נזכה לשלמות האמונה, אשר מאד מאד הזהירנו על כך רבנו ז"ל,
ואמר (לקוטי-מוהר"ן, חלק ב', סימן ה'), שצריך לחפש ולבקש בעצמו
איך אוחז באמונה הקדושה. וכל המחלות והצרות והיסורים שאדם
סובל, הם רק בשביל חסרון האמונה הקדושה. והאמונה צריכה
להתפשט בכל קומת האדם, שלא יעשה תנועה קטנה או גדולה,
בלי שירגיש את השם יתברך. ומכל שכן כשצריך לעשות איזה עסק
בפרנסתו או בצרכי ביתו שירגיל את עצמו להתבודד עמו יתברך
וידבר אליו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה, כאשר ידבר איש
עם רעהו.
חמדת לבבי ! מה אתה יודע מה שהשם יתברך רוצה לעשות
ממך וכו', ועל-כן ראה לחזק עצמך בכל מיני אפנים שבעולם,
העקר תהיה בשמחה עצומה על עקר חלקך, שאתה זוכה להיות
בחלקו של רבנו ז"ל. ומובא בדברי האר"י ז"ל, כי יש נשמה
כללית, אשר הענפים שיכים אליה, ובשעה שהוא טוב, יתקנו כל
הענפים, כי הענפים נקראים בני דורו של הנשמה הזו, שכלם
כלולים בה, וזה מה שהבטיחו לר' פרידא, שכל בני דורו יזכו
אשר ו' ו בנחל רצז
לעולם הבא (ערוביז נד.) ; הינו כל הענפים השיכים אליו יזכו לתקון
נפלא.
ובודאי מאת השם יתברך היתה זאת, היא נפלאת בעינינו, כל
מה שעבר עלינו מיום שזכינו להתקרב אל רבנו ז"ל, ובודאי הכל
לטובה גדולה.
הדורש שלומך, ומאחל לך כתיבה
וחתימה טובה, שנת גאלה וישועה…