בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּפִּיל חַבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי, וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ וְתַרְגִּילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה וְאַל תַּרְגִּילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה. וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָּיוֹן, וְיִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר טּוֹב וְאַל יִשְׁלֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִּילֵנִי מִיֵּצֶר הָרַע וּמֵחֲלָאִים רָעִים, וְאַל יְבַהֲלוּנִי חֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים, וּתְהֵא מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה הַמֵּאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:
האם לומר ברכת המפיל באור היום? והאם לומר אחר חצות לילה?
בדבר אמירת "ברכת-המפיל" ביום, כתבו הפוסקים, שאין לומר, כי לילה הוא זמן שנה, אבל לא ביום, ואדרבה, על-פי האריז"ל אסור לישן ביום, כי יכולים להדבק בו קלפות וכו', או להתעבר בו איזה רוח של רשע וכו', אבל מי שמכרח לישן קצת ביום, כדי לתן ניחא למוחין, כדי שיוכל ללמוד תורה בצלילות הדעת, ראיתי להביא, שקודם השנה יאמר מזמור צ"א: "יושב בסתר עליון בצל שד"י יתלונן" וגו', וזו שמירה שלא יתאחזו בו הקליפות, אבל לא לומר "ברבת-המפיל". וכן מובא בדברי הרש"ש ז"ל, שאפילו אחר חצות כבר לא צריכים לומר "ברכת-המפיל" על-פי סוד, כי זמן שנה הוא רק עד חצות, ובזה לא נוהגים העולם.
והתלמידי חכמים, שהם ערים מאוחר בלילה ולומדים תורה, וכשמגיע זמן חצות אומרים סדר תיקון חצות, ואחר-כך ממשיכים ללמוד. ובשעה שלוש או ארבע או יותר מאוחר הולכים לישן, אז אומרים "ברכת-המפיל", כי לילה הוא זמן שנה.
ורואים בחוש, כשאדם ישן בלילה, אפילו רק שתים או שלש שעות, זה יותר מלישון שבע או שמונה שעות ביום, כי הלילה נברא לשנה, ולכן אומרים "ברכת-המפיל" בעת שנת הלילה, ואפילו שזה כבר אחר חצות כל זמן שלא עלה עמוד השחר כי כך הוא נהנה גם מהשנה. ויש שרוצים לומר, אשר "ברכת-המפיל" היא להנאת השנה, ואין מה לחלוק על זה, כי "ברכת-המפיל" היא מדינא דגמרא.
אשר בנחל חלק מא מכתב ז יז
האם אפשר לברך ברכת המפיל למרות שאני לא הולך לישון מיד?
בענין ברכת המפיל, יש בזה כמה חילוקי דעות, אחדים מהפוסקים אומרים שזה יהיה אחר אמירת קריאת שמע וכל המזמורים, כדי שהברכה תהיה סמוך לשינה, כדי שלא יהיה שום הפסק ביניהם, ואחרים מהפוסקים אומרים שאומרים את זה בהתחלה, ואחר כך אומרים קריאת שמע ואת המזמורים, כי עצם הברכה היא על השינה שבוודאי ישן. ואנחנו נוהגים לומר את הברכה תיכף ומיד בהתחלת סדר קריאת שמע שעל המיטה, כי מה שבטוח בטוח, כי רוב הפעמים אם מניחים את הברכה לומר לפני השינה, האדם נופל בשינה וממילא מחסיר בכל לילה את הברכה הזו.
ולכן אין מה לחשוש לומר את הברכה לפני סדר קריאת שמע שעל המיטה, ואחר כך כל המזמורים, ויכולים אחר כך אפילו לעשות לעצמו סדר לפני השינה, כגון "עין יעקב" אגדות חז"ל שמסוגל לשמירה, וכן "לקוטי מוהר"ן", וידוע הסיפור שפעם אחת בא יהודי אל הצדיק הקדוש רבי מרדכי מטשרנוביל זי"ע ואמר לו שרואה כל לילה מקרה וכו', אזי נתן לו עצה שילמד ויעיין לפני השינה בספר הקדוש "לקוטי מוהר"ן". על כל פנים איך שהוא אנחנו נוהגים לומר את הברכה כבר מהתחלת קריאת שמע שעל המיטה, וזו לא ברכה לבטלה, כי ממילא ישנו, ואם יחכו על הברכה בסוף, אזי בטוח שיתנמנם וכו', ונמצא שלא אמר את הברכה וחבל מאד.
שו"ת ברסלב