נשמת כל חי
נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה:
אֱלֹהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וַיהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֵּה מֵתִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים:
וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבֵּי רִבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ, וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ, וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ, וִיפָאֲרוּ (וִישׁוֹררוּ), אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד, כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה יְהֹוָה מִי כָמוֹךָ! מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי ואֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ:
שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ, וכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהֹוָה, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה:
בּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם,
וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ,
וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ,
וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל,
בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, וּלְנַצֵּחַ, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ: וּבְכֵן
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה, יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, לְעוֹלָם וָעֶד: שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, בְּרָכוֹת וְהוֹדָאות לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֶל: בָּרוּךְ אַתָּה, מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֶל הַהוֹדָאות, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּון כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶלֶךְ, אֶל, חַי הָעולָמִים. אָמֵן:
כל הזכויות שמורות (c) ל "ויקיטקסט" תחת רשיון "GNU Free Doc.' ול- J. Alan Groves Center, ר' פנחס ראובן שליט"א
מעלת תפילת נשמת כל חי, מרבי שמעון בן שטח:
קודם כל את צריכה לתת תודה להקדוש ברוך הוא בכל יום על הנס שעשה אותך שזכית לצאת מהמחלה הנוראית וכו', שזה נס בתוך נס וכו', ואם זה לא מספיק עוד עזר לך הקדוש ברוך הוא שנכנסת להריון, ולכן ראוי לך לומר בכל יום תפלת "נשמת" שהיא תפלה נוראה ונפלאה מאוד, ומובא בספר "כל בו" שהתפילה הזו תקנו התנא רבי שמעון בן שטח, ומובא בספר "בן איש חי" לרבנו איש האלקי רבי יוסף חיים מבאגדאד זכותו יגן עלינו (שנה שניה פרשת תולדות סעיף ג'), וזה לשונו: ''שבח זה דנשמת כל חי הוא יקר ומעולה מאד, וצריך לאומרו בנעימה והוא מסוגל על כל צרה שאדם עומד בה, שידור נדר לומר אחר הצלתו מהצרה שבח זה של נשמת כל חי ויועיל לו, כמקבל בשם רבי יהודה החסיד ז"ל" וכן מובא בכמה ספרים מעלת הזוכה לומר בכל יום תפילת "נשמת" להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על כל הנסים והנפלאות שעשה עמו הקדוש ברוך הוא ועל ידי זה יראה עוד נסים ונפלאות, כמובא דבר זה בספר "נעם אלימלך" (פ–רשת בהעלותך) וזה שצוה הקדוש ברוך הוא שיזכרו ישראל ויתנו דעתיהם להכיר הניסים שנעשה להם בימים האלו, כדי שעל ידי זה יעוררו חדוה ושמחה להבורא ברוך הוא ויעשה להם גם עתה ניסים כמאז, עין שם. הינו כשמזכירים את הנסים שעשה עמו הקדוש
ברוך הוא, אזי הקדוש ברוך הוא יוסיף ויעשה לו עוד ניסים כהנה וכהנה.
אשר בנחל חלק רסו מכתב רנח
לתת תודה והודאה תמיד להקדוש ברוך הוא שזכינו להיות יהודים:
מוהרנ"ת ז"ל האריך בזה מאוד, וכתב (ליקוטי הלכות כלאי בהמה הלכה ד' אות ד') שאדם צריך להרגיל את עצמו לתת תודה והודאה תמיד להקדוש ברוך הוא על החסדים והרחמים גמורים שעושה עמו, ואף שבין כך עובר עליו משברים וגלים, צרות ויסורים ומרירות ומכאובים, עד שכבר אין לו כח לסבול וכו', עם כל זאת אדם צריך להרגיל את עצמו קודם לתת תודה להקדוש ברוך הוא על החסדים שעשה איתו עד עכשיו וכו', וזה יצילו מכל רע וכו', ובאמת זה הדרך של הודאה ותודה הוא דרך נפלא מאוד להתקרב על ידו להשם יתברך מכל מקום שהוא וכו', כי העולם הזה מלא צרות ויסורים ויגונות, כמו שכתוב (קדלת ב' כ"ג) "כי כל ימיו מכאובים וכעס", וכתיב (איוב י"ד) "אדם לעמל יולד קצר ימים ושבע רגז'. ואין טוב בעולם כי אם התורה, כי (אבות פרק ג') אין טוב אלא תורה.
ומעצם הצרות והיסורין והמניעות שבזה העולם, קשה וכבד על האדם להתקרב לעבודתו יתברך, ואפילו להתפלל ולהתחנן ולפרש צערו לפני השם יתברך, גם כן קשה מאוד מחמת ריבוי המניעות והיסורים שאוטמין את לבו עד שאינו יכול לפתח את פיו, ולא להתקרב לשום עבודה פשוטה וכו', כאשר יודע כל אחד ואחד הכבדות שיש עליו בכל פעם ופעם בכל יום ויום וכו', ועל כן עצה גדולה לזה שבכל פעם יזכיר את עצמו את כל הטובות האמתיות והנצחיות שעשה השם יתברך עם אבותינו ועמנו עם כל אחד ואחד בפרטיות, והעיקר מה שזכה להיות מזרע ישראל בכלל מקבלי התורה, והבדילו מן התועים בדרכי המחקרים והפילוסופים והמינים והאפיקורסים והכופרים בעיקר וכו', הנהוגים עכשיו בעולם הזה.
כי כל אחד ואחד מישראל אם יסתכל היטב על כל מה שעבר עליו מעודו, יראה ויבין חסדי השם יתברך וטובו ונפלאותיו עליו בלי שעור, כמו שאנו אומרים שלוש פעמים בכל יום בהשמונה עשרה ברכות, "נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו הפקודות לך, ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים" וכו', וכמו שאומרים בשבת בתפילת "נשמת כל חי" אילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רנה כהמון גליו, וכו' אין אנו מספיקין להודות לך השם וכו', על אחת מאלף, אלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו וכו'.
אשר בנחל חלק רכו מכתב ג'תרצ
תן תודה והודאה לה' – על ידי זה יתרחב לבך לבקש על להבא:
נא ונא ראה להרגיל את עצמך לתן תודה והודאה להקדוש- ברוך-הוא על כל החסד חנם שעשה עמך עד עכשיו, ועל-ידי-זה יתרחב לבך לבקש על להבא, ותדע כי הקדוש-ברוך-הוא אב הרחמן, ואף שעובר עלינו מה שעובר וכו' וכו', ואנו נופלים בכל פעם בחלישות הדעת וכו' וכו', עם כל זאת עלינו להודות להקדוש-ברוך-הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, כי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע וכו' וכו', ובאמת הכל בחסד גדול. ובזה שתרגיל את עצמך לתן תמיד תודה והודאה לפניו יתברך, על-ידי-זה באמת תנצל ממרירות ומעצבות וחלישות הדעת, ותזכה לעשות התחלה חדשה בכל פעם.
אשר בחל חלק סז מכתב י"ד מז
לתת תודה לה' על שאנו בריאים ושלמים:
לנכון קבלתי את מכתבך, וגדל שמחתי לשמוע הטוב ממך, איך שאתה מחזק את עצמך לילך בדרכי רבנו ז"ל – אין לתאר ואין לשער כלל. אודות החלישות הדעת שעוברת עליך וכו' וכו', עליך לדעת, כי אין אדם בזה העולם שלא תעבור בכל יום חלישות הדעת וקטנות המחשבה עקמומיות הלב וכו' וכו', שנכנסו בו קשיות וספקות הן על עצמו והן חס-ושלום עליו יתברך, והן על זולתו וכו' וכו' וכל זה בא מהרע והעברות שאדם חטא מנעוריו.
ועל-כן צריכים להרגיל את עצמו לתן תודה והודאה להקדוש–ברוך-הוא על כל החסד חינם שעשה עמו, שתהילה לאל יש לו הרמ"ח איברים והשס"ה גידים וכל הטפי דמים עוברים בכל קומתו כמו שצריך וכו' וכו', כי בעוונותינו הרבים, שומעים היום כל-כך הרבה מקרים רעים, רחמנא לישזבן, אנשים בעלי מומין ובעלי יסורין וכו' וכו', וסובלים בבריאות וכו' וכו'.
ועל-כן צריכים לתן תודה והודאה להשם יתברך על כל החסד חנם שעשה עמו ועם אשתו ועם ילדיו, ובודאי היה יכול להיות גרוע יותר אלפי פעמים, חס-ושלום חס-ושלום, ועל–ידי-זה שנותנים תודה והודאה להקדוש-ברוך-הוא על העבר, על-ידי-זה יכולים לצעוק על להבא. נא ונא ראה לשמח את עצמך בכל מיני אופנים שבעולם, ותדון את עצמך לכף זכות, כי אתה שונא את עצמך וכו' וכו', ועליך לדעת כי כשם שאסור לשנא את שום בר ישראל, כך אסור לשנ–א את עצמו, וכמו שצריכים למצוא זכות באחר, כן צריכים למצוא זכות בעצמו ובאשתו ובילדיו.
אשר בנחל חלק פג מכתב י"ח רסח