בקידושא רבא פרשת וישלח דיבר הוד כ"ק הגה"צ מוהרא"ש שליט"א בסיפורי מעשיות מעשה ב',
מעשה בקיסר אחד, קיס"ר עולה כמספר ש"ע נהורין, של אריך אנפין, שלא היה לו בנים, כי עדיין לא נשתלשלה הבריאה, גם מלך אחד, זה סוד המלכות, קודם שנתפשטה למטה, גם כן לא היו בנים, כי עדיין לא נמשכו המוחין בגילוי האין סוף ברוך הוא, ונסע הקיסר הוא התפשטות הש"ע נהורין, על הארץ לשוטט ולבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים, כדי שיהיה הייחודים והזיווגים מעולם אל עולם, עד השתלשלות כל הבריאה כולה, בחמש פרצופים, גם המלך, שהוא המלכות שהוצרכה להשלים עצמה, נסע גם כן, כי המלכות מקבלת מכל עולם ועולם, ונזדמנו שניהם לפונדק אחד כביכול הקדוש ברוך הוא, בבריאת העולמות מוריד אור דרך ש"ע עולמות, והמלכות מקבלת את האורות האלו, ולא היו יודעים זה מזה, כי בתחילת השתלשלות הבריאה, עדיין לא היו רואים את השלימות, והכיר הקיסר בהמלך, שיש לו נימוס (של מלכות), כי ש"ע נהורין מאירין באור גדול מאוד, עד שלבסוף יורדים למטה, ושאל אותו, והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר בקיסר גם כן, והודה לו גם כן, כי לבסוף שנעשה הייחוד העליון מכירים זה את זה, כי העולמות תלויים זה בזה, והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל בנים ונתקשרו שניהם, באם שיבואו לביתם ויולידו נשותיהם זכר ונקיבה, שזה זעיר אנפין ונוקביה, באופן שיהיו יכולים להתחתן, אזי יתחתנו בין שניהם ונסע הקיסר לביתו והוליד בת, כי מש"ע נהורין דאריך אנפין נתהווה למטה המלכות שהיא הבת, והמלך נסע לביתו והוליד בן, שהוא זעיר אנפין, וההתקשרות הנ"ל נשכח מהם, שזה בשביל הבחירה והנסיון שהטביע הקדוש ברוך הוא בתוך העולמות, שלא יהיו בהתחלה מחוברים יחד, כדי שיהיה בחירה וניסיון, כי אם היה הזיווג העליון בקביעות והיה הכל אין סוף ברוך הוא, לא היה בחירה וניסיון כלל, כי היה גילוי האור אין סוף בקביעות ולא היה שייך בכלל הבחירה.
הכלל הוא שבסיפור הזה רביז"ל מגלה סוד השתלשלות כל העולמות מהתחלה עד הסוף ובתחילה לפני ההשתלשלות כל העולמות, אחד לא ידע מהשני, בשביל הבחירה והניסיון, וכך הלכו לבקש אחד את השני בשביל הולדת בנים שזה סוד הולדת המוחין, הנמשכים מזיווג העולמות, והתמצית לעבודת האדם בפועל שהוא צריך לחפש ולבקש תמיד אחריו יתברך, ולא להתייאש משום דבר שעובר עליו, כי גם בתחילת הבריאה אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ג' סימן ז'): מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו, אמר דין הניין לי, יתהון לא הניין לי, ודבר זה סובב על כל בר ישראל, שעד שזוכה שנזדכך לו המוחין עובר עליו עליות וירידות, עד שנזדכך לו המוחין, וזוכה לעשות כלי לקבל בו את האור האין סוף ברוך הוא, ובין כך צריכים התחזקות עצומה לא ליפול בדעתו כלל, וזה גדולת בר ישראל שעובר עליו מה שעובר הוא מחזיק מעמד, ואפילו שבין כך נשכך ממנו הכל אסור לו להתייאש בשום פנים ואופן, ואז יזכה למצוא את ישועתו, ומלבד שלא יתייאש כלל, אפילו שעובר עליו מה שעובר, בין כך ובין כך, והבן למעשה.