מוֹהֲרֹא"שׁ ז"ל אָמַר: אִם אָדָם הָיָה שָׂמֵחַ כָּל יְמֵי חַג הַפֶּסַח, הָיָה נִצֹּל מִכָּל צָרוֹתָיו, וְהָיָה בֶּאֱמֶת נִגְאָל כָּל הַשָּׁנָה מֵהַגָּלוּת שֶׁעוֹבֶרֶת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁהוּא פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי הַשִּׂמְחָה שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בְּפֶסַח, הִיא שׁוֹמֶרֶת אוֹתוֹ מִכָּל רַע שֶׁבָּעוֹלָם.
(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפ)
קוּנְטְרֵס
שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח
א. חַג הַפֶּסַח הוּא חַג הַחֵרוּת
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁהִנֵּה חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, נִכְנָס וּבָא אֵלֵינוּ. כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, סָבַלְנוּ גָּלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד. וּמֶה הָיְתָה הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם? אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַמֹּחִין הָיוּ בְּגָלוּת. מִצְרַיִם – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין נִקְרָאִים יָם – יָם הַחָכְמָה, כִּי עִם הַמֹּחִין יְכוֹלִים לַעֲלוֹת עַד הַמַּדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, וְלִזְכּוֹת לְהַשִּׂיג אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וּלְהֵפֶךְ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּשֶׁהַמֹּחִין בְּקַטְנוּת, שֶׁעוֹבֵר עַל הָאָדָם מְצָרִים – זוֹ הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה. וְלָכֵן כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, אֲזַי הַמֹּחִין הָיוּ בְּמֵצַר-יָם. בִּשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה טז, סִימָן ד') כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. מַה מֵּצֵר לִיהוּדִי? מַה נִּקְרֵאת צָרָה? אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ז') עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת נה.): אֵין יִסּוּרִים בְּלֹא עָוֹן, מָתַי נִקְרָאִים יִסּוּרִים? כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עֲווֹנוֹת, כִּי אִם אֵין לָאָדָם עֲווֹנוֹת, לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיוּ לוֹ יִסּוּרִים. כִּי בְּפֵרוּשׁ מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רנ): כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם דַּעַת וָשֵׂכֶל, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָז שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִשְׁבֹּר אוֹתוֹ, שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם לֹא יָכוֹל לְהַפִּיל אוֹתוֹ, הוּא חַי בְּחֵרוּת, כִּי הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אָבוֹת ו, ב): כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – הוּא בֶּן חוֹרִין אֲמִתִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת לב, טז): חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת, שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה; בָּרֶגַע שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ בְּזֶה הָעוֹלָם בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עַל הָאָדָם יֵשׁ בָּזֶה הַשְׁגָּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ.
הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַשְׁגִּיחַ וּמַנְהִיג. וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם מַדְבִּיק אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ אֶל זֶה, הוּא זוֹכֶה לָצֵאת לְחֵרוּת; וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רן), כִּי כָּל מִינֵי צַעַר וְיִסּוּרִים, אֵינָם אֶלָּא רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הַדַּעַת, כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת, וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אֵין לוֹ שׁוּם צַעַר וְיִסּוּרִים, כִּי ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם הַשֵּׁם מְבֹרָךְ (אִיּוֹב א, כא); אִם אָדָם מַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אָז לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ שׁוּם צַעַר וּמְרִירוּת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֵיזוֹ מַחֲלָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁבְּהֶכְרֵחַ לוֹ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַצַּעַר וְהַמַּכּוֹת: כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ, כּוֹאֵב לוֹ הַגּוּף, הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, וּבְהֶכְרֵחַ שֶׁיָּחוּשׁ אֶת הַכְּאֵב. עִם כָּל זֹאת, אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, בְּנָקֵל לוֹ לְקַבֵּל אֶת כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו. וְלָמָּה אָדָם מַרְגִּישׁ אֶת הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים? מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּגָלוּת, כִּי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּגָלוּת; כִּי אֵינוֹ שָׂם לֵב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, נִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ יֵשׁ פֹּה אֵיזֶה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, וּבִשְׁבִיל זֶה סוֹבֵל אֶת כָּל הַסֵּבֶל וְהַיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה.
לָזֹאת, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ זוֹכִים לְהִכָּנֵס אֶל חַג הַפֶּסַח, אֲזַי אֲנַחְנוּ נִכְנָסִים לְחַג הַחֵרוּת; כִּי בְּמִצְרַיִם עַם יִשְׂרָאֵל לֹא זָכוּ לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד בֹּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל (דְּבָרִים ד, כה): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ"; עַד מָתַי תִּהְיוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה?! עַד מָתַי תִּהְיוּ מְשֻׁעְבָּדִים אֶל הַגּוֹיִים מְטֻנָּפִים כָּאֵלּוּ?! כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה וּבְכָל מַעֲשִׂים רָעִים, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד; עוֹד לֹא הָיְתָה אֻמָּה נִבְזִית וּשְׁפָלָה כְּמוֹ מִצְרַיִם, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ שֶׁל הַמִּצְרִים, לִרְאוֹת אֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁלָּהֶם, אֶת הַנִּאוּף שֶׁלָּהֶם, אֶת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַגָּלוּת הֲכִי גְּדוֹלָה – כְּשֶׁהַמֹּחַ מְצֻמְצָם, וְנִמְשָׁךְ רַק אַחַר הַדֵּעוֹת כּוֹזְבוֹת שֶׁל הַגּוֹיִים. זוֹ גָּלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְאֵין עוֹד גָּלוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ – שֶׁאָדָם אֵינוֹ מַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּדַעְתּוֹ אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה אִתּוֹ – דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא מֵהַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, כְּבָר הוּא נִגְאָל מִכָּל צָרוֹתָיו.
אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָצֵאת מִגָּלוּת מִצְרַיִם, מִמֵּצַר-יָם, מִגָּלוּת הַמֹּחִין, אֶלָּא עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים חַכְמֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם מוֹרִים לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֵיךְ נֵלֵךְ בָּהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה. לָזֹאת, אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דִּבְרֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, בְּקוֹל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הַדְּבֵקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה עוֹמְדִים נֶגְדָּם רִשְׁעֵי הָעֵרֶב-רַב, שֶׁנִּתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יב, לח): "וְגַם עֵרֶב-רַב עָלָה אִתָּם"; בְּמִצְרַיִם הַגָּלוּת הָיְתָה שֶׁל נִאוּף וְזִמָּה, וְכָל מִינֵי שִׁקּוּץ, תִּעוּב וְזִהוּם הָיָה בְּפֻמְבִּי, וְהָיָה קָשֶׁה אֲפִלּוּ לַחֲצוֹת אֶת הָרְחוֹב, כִּי הָיוּ צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת הַזֶּבֶל וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל הַמִּצְרִים, וְהָיְתָה כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת וּשְׁאָר מִינֵי הֲבָלִים, שֶׁתָּלוּ הַכֹּל בְּטֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לְהִזְדַּכֵּךְ בַּכּוּר הִתּוּךְ הַזֶּה, וּכְשֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְגִלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁרַק יַתְחִילוּ לְהִתְבּוֹנֵן וְלִרְאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ, וְתֵכֶף-וּמִיָּד עָזְבוּ אֶת הַכֹּל וְלֹא רָצוּ יוֹתֵר לַעֲבֹד אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְהִתְחִילוּ לְהִתְכּוֹנֵן לָצֵאת מִמִּצְרַיִם; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ גִּלָּה לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, עַד שֶׁכָּל אֶחָד הִתְחִיל לַחֲשֹׁב: עַד מָתַי אֶהְיֶה מְשֻׁעְבָּד לְתַאֲווֹתַי הָרָעוֹת?! עַד מָתַי אֶהְיֶה מָלֵא מִדּוֹת וְתַאֲווֹת רָעוֹת?! עַד מָתַי אֶהְיֶה שָׁקוּעַ בְּדִמְיוֹנוֹת וּבִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת?! וּבָרֶגַע שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, כָּתוּב: וְגַם עֵרֶב-רַב עָלָה אִתָּם, שֶׁהִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי גּוֹיִים, שֶׁהִתְחַזּוּ כִּיהוּדִים, וְעָלוּ עִמָּהֶם, וּמֵהֶם אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כִּי לִפְנֵי קַבָּלַת הַתּוֹרָה, מִי עָשָׂה אֶת הָעֵגֶל? אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן זֹהַר חֵלֶק ב' מה:): הָעֵרֶב-רַב. שֶׁהֵם הִסְתַּכְּלוּ בְּעַיִן רָעָה, שֶׁהִנֵּה נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם חֵלֶק הַשְּׁכִינָה, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, הִנֵּה הֵם הוֹלְכִים לַחֲזֹר וּלְהִדַּבֵּק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-כֵּן עָשׂוּ כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲזִיר וּלְהוֹרִיד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַטֻּמְאָה וְהַזֻּהֲמָה שֶׁל מִצְרַיִם, עַד שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ וְעָלָה עַל הַר סִינַי, וְהוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עִם תַּרְיַ"ג מִצְווֹת.
וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מַכּוֹת כד.), שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, כְּנֶגֶד רְמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם, וְשָׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, כְּנֶגֶד הַשָּׁסָ"ה גִּידִים שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם; הַיְנוּ כָּל יְהוּדִי קָשׁוּר אֶל הַתּוֹרָה, כִּי גּוּף הָאָדָם כָּלוּל מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים כְּנֶגֶד רְמַ"ח מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְכָל מִצְוָה וּמִצְוַת- עֲשֵׂה שֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה לְקַיֵּם, הוּא מְקַשֵּׁר אֶת הָאֵיבָר הַזֶּה אֶל אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר זִיו וְחִיּוּת הַבּוֹרֵא. וְכֵן יֵשׁ לוֹ שָׁסָ"ה גִּידִים כְּנֶגֶד שָׁסָ"ה לֹא תַּעֲשֶׂה, וְעַל-יְדֵי כָּל שְׁמִירָה וּשְׁמִירָה שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ לֹא לַעֲבֹר עַל רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַגִּיד שֶׁשַּׁיָּךְ לַלָּאו הַזֶּה שֶׁנִּשְׁמָר מִמֶּנּוּ. וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְהַמְשִׁיךְ בּוֹ הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה – הֵן עַל עַצְמוֹ וְהֵן עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן נָתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כֹּחוֹת לַטֻּמְאָה, לְזֻהֲמַת הָעֵרֶב-רַב, שֶׁיָּרוּצוּ אַחַר עַם יִשְׂרָאֵל, וְיֵשְׁבוּ בֵּינֵיהֶם, וּבְכָל פַּעַם בְּפַעַם אֵלּוּ הָעֵרֶב-רַב מִתְעוֹרְרִים, לְהוֹרִיד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שְׁאוֹלָה, אֶל גָּלוּת מִצְרַיִם – מֵצַר-יָם, שֶׁהַמֹּחַ יִהְיֶה מְצֻמְצָם, וְלֹא יִזְכְּרוּ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל. וְכָתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ג' קצד.), שֶׁיּוֹנוּס וְיוֹמְבְּרוּס שֶׁהָיוּ בְּנֵי בִּלְעָם, הֵם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, כִּי הֵם הָיוּ זֶה לְעֻמַּת זֶה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ; כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי נוֹרָא מְאֹד, שֶׁכָּל אֶחָד יִסְתַּכֵּל רַק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כָּל אֶחָד יִפְתַּח פִּיו וִידַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, אֲזַי מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. אֲבָל בִּלְעָם הָרָשָׁע עִם שְׁנֵי בָּנָיו, הֵם אֲשֶׁר עָמְדוּ נֶגֶד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּמַה שֶּׁהָיָה אָז, זֶה נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר; כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם; כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, הוּא נִמְצָא בְּגָלוּת גְּדוֹלָה, גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁהַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בְּצִמְצוּם, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים צַעַר וּמַכְאוֹבִים, יִסּוּרִים וְדִמְיוֹנוֹת, אֲשֶׁר הֵם הוֹרְסִים אֶת הָאָדָם, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כה), שֶׁהַדִּמְיוֹן שֶׁל הָאָדָם הוֹרֵג אוֹתוֹ; וְכָל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הָאָדָם זֶה רַק הַדִּמְיוֹן. רֹב רֻבָּן שֶׁל הַצָּרוֹת שֶׁבְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים, הֵן רַק מֵחֲמַת הַדִּמְיוֹן; שֶׁנִּדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הַהוּא בְּרֹגֶז עָלַי, נִדְמֶה לִי כְּאִלּוּ הַהוּא עָשָׂה לִי רַע, וּמִמֵּילָא אֲנִי מַתְחִיל לִהְיוֹת בְּכַעַס וּבִרְצִיחָה, וּבוֹנֶה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלִּי אֵיךְ לְהִתְנַקֵּם בּוֹ, וְרוֹקֵם כָּל מִינֵי נְקָמוֹת, וּמִדִּמְיוֹן לְדִמְיוֹן נִבְנֶה דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל. וְזוֹ נִקְרֵאת גָּלוּת.
וְרָבִים וּמִתְקוֹטְטִים וּמְדַבְּרִים רַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, וְעַל-יְדֵי-זֶה הַמֹּחַ מִצְטַמְצֵם, שֶׁזֶּה פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. כִּי פַּרְעֹה אֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, [מֶלֶךְ] מִצְרַיִם שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, עַל-יְדֵי הַפֶּה-רַע שֶׁל הָאָדָם, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא בְּגָלוּת מִצְרַיִם. הַמֹּחִין שֶׁל הָאָדָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מְצֻמְצָמִים לְגַמְרֵי, מְלֵאֵי דִּמְיוֹנוֹת, שׁוֹכֵחַ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בַּר מִינָן, וּמִזֶּה סוֹבֵל אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, מְגַלֶּה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה אִתָּנוּ עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְכָל אֲשֶׁר עוֹבֵר עַל הָאָדָם זֶה רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. וְאִם אָדָם זוֹכֶה לִבְרֹחַ רַק אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר, אֶלָּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו וּמַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְזוֹ הָיְתָה גְּאֻלַּת מִצְרַיִם. וְזֹאת אָנוּ חוֹגְגִים בְּחַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁנִּפְתַּח לָנוּ הַמֹּחַ וְהַדַּעַת לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִפְתַּח לָנוּ הַפֶּה לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי לִפְנֵי-כֵן אָדָם הָיָה אִלֵּם, בְּמִצְרַיִם הָיִינוּ כֻּלָּנוּ בְּדִמְיוֹנוֹת וּבִפְחָדִים, פָּחַדְנוּ מִכָּל מִצְרִי שֶׁהִצְלִיף בָּנוּ מַכּוֹת, וְהִתְבַּלְבַּלְנוּ מִכָּל מִינֵי זִמָּה וְנִאוּף וּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה שֶׁמִּלְּאוּ בָּרְחוֹבוֹת, הִתְבַּלְבַּלְנוּ מֵהַדֵּעוֹת רָעוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְאָמַרְנוּ: הֲרֵי בְּפֵרוּשׁ הָאֶפִּיקֹרְסִים וְהַכּוֹפְרִים כּוֹתְבִים כָּךְ וְכָךְ,, וְזֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת אֱמֶת, כִּי כָּךְ כָּתוּב בְּעִתּוֹנֵיהֶם וְכוּ'; וּבָרֶגַע שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ בָּא וְגִלָּה אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּת יִתְבָּרַךְ, הַחִלּוֹנוּ לִרְאוֹת, שֶׁהַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת, וְנוֹכַחְנוּ בַּעֲלִיל, אֲשֶׁר אֶת מִי אָנוּ מַחֲלִיפִים בְּמִי?! עֵגֶל – עָלָיו אָנוּ אוֹמְרִים: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל?!" הֵיכָן הָרֹאשׁ שֶׁלָּנוּ?! אַיֵּה הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ?! וְזֶה קוֹרֶה מֵאָז שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וּמֵאָז שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה; עַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים מִכָּל הָעֵרֶב-רַב הָאֵלּוּ, שֶׁבְּכָל דּוֹר יֵשׁ לָהֶם שֵׁם אַחֵר, אֲבָל הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם, שֶׁכֻּלָּם מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, כּוֹפְרִים בָּעִקָּר, וּבוֹזִים לְכָל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל.
אַךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים, הַמְגַלִּים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שְׁמוֹ חַכְמֵי הַתּוֹרָה הַמְלַמְּדִים תּוֹרָה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. אֲבָל נֶגְדָּם קָמִים רְשָׁעִים אֲרוּרִים, וּמְדַבְּרִים פָּתוּחַ נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְזוֹ הַבְּחִירָה שֶׁמָּסְרוּ לָאָדָם; מִצַּד אֶחָד – יָכוֹל לִהְיוֹת בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, לְדַמְיֵן כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת, כְּאִלּוּ זֶה רוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתוֹ, וְזֶה חוֹתֵר תַּחְתָּיו, אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקַּטְנוּת הַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְנִכְנֶסֶת בּוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וּמִצַּד שֵׁנִי – יָכוֹל לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, בְּחִינַת מֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְגַלֶּה לוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּגִלּוּי רַב כָּזֶה, עַד שֶׁיִּתְעַנֵּג בְּנֹעַם זִיו עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּכָּנֵס בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה, וְיַשְׂכִּיל בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, עַד שֶׁלֹּא יִרְצֶה שׁוּם דָּבָר – רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזֶה הַנִּסָּיוֹן הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בַּדּוֹר הַזֶּה; כִּי עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁחַג הַפֶּסַח הוּא חַג הַחֵרוּת, וְזֶה מַה שֶּׁמְּחַכֶּה לָנוּ – אוֹ שֶׁנִּמָּשֵׁךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֶל הָעֵרֶב-רַב הַמִּתְפַּשְּׁטִים הַיּוֹם בְּכָל אַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמְמַלְּאִים אֶת הָאָרֶץ עִם זִמָּה וְנִאוּף מֵהַסּוּג הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁמְּדַבְּרִים נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד כָּל הַקָּדוֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, וּמִתְלוֹצְצִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, מִתְלוֹצְצִים מֵהַמִּצְווֹת, וְזֶהוּ נִסָּיוֹן קָשֶׁה בִּמְאֹד מְאֹד; כִּי אָדָם חוֹשֵׁב כְּאִלּוּ עָזַב אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ, וּמָסַר אֶת עוֹלָמוֹ לִרְשָׁעִים אֲרוּרִים, שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲשׂוֹת עִם יְהוּדִי שׁוֹמֵר תּוֹרָה וּמִצְווֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָם. לֹא-כֵן אִם אָדָם זוֹכֶה וּמִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה לוֹ אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז תֵּכֶף-וּמִיָּד רוֹאֶה, שֶׁהַכֹּל דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל, וּמֵבִין, אֲשֶׁר עַד מָתַי אֲנַחְנוּ נִהְיֶה בְּמֹחִין דְּקַטְנוּת, וְנִתְפַּעֵל מִכָּל פִּרְחָח, וּמִכָּל זָב וּמְצֹרָע, וּמִכָּל טָמֵא לְנֶפֶשׁ, וְנִצְטָרֵךְ לְצַיְּתוֹ?! אֵין לְעַם יִשְׂרָאֵל – רַק הַתּוֹרָה! עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, וּבִלְעָדֶיהָ אֵינֶנּוּ עַם! לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה נִכְנָס חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, עֲלֵיכֶם לְקַבֵּל עַל עַצְמְכֶם מֵעַכְשָׁו לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁמְּגַלֶּה וּמְפַרְסֵם אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהִתְקָרֵב אֶל חַכְמֵי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר רַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה יִתְרַחֵב לָכֶם הַמֹּחַ וְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל, וְתִזְכּוּ לִרְאוֹת וּלְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְהִתְבּוֹנֵן, שֶׁהַכֹּל אֱלֹקוּת, וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל.
ב. חַיָּב כָּל אָדָם לְהַזְכִּיר בְּכָל יוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם, לֹא פַּעַם אַחַת יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְהוּדִי צָרִיךְ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם שֶׁלּוֹ, מֵהַמֵּצַר-יָם שֶׁלּוֹ, מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְלָבוֹא אֶל גַּדְלוּת הַמֹּחִין. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'): חָמֵץ זֶה חִמּוּץ הַמֹּחַ; בָּזֶה שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר אַחֲרֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְהַרְהֵר אַחֲרֵי דַּרְכֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, זֶה נִקְרָא חָמֵץ; אִם נִכְנָס בָּאָדָם אֵיזֶה סְפֵק סְפֵקָא נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ – זֶה חָמֵץ. לְהֵפֶךְ – כְּשֶׁיְּהוּדִי מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו שׁוּם נִמְצָא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (חֻלִּין ז:): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה; מַכָּה קְטַנָּה שֶׁאָדָם מְקַבֵּל בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה, לֹא הָיְתָה אֵיזֶה מִקְרֶה אוֹ אֵיזֶה טֶבַע, שֶׁלֹּא שָׂם לֵב וְקִבֵּל מַכָּה מִכִּסֵּא אוֹ מֵאָרוֹן וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. כָּל דָּבָר פָּעוּט שֶׁנֶאֱרָע עִם הָאָדָם, יֵשׁ בָּזֶה חֶשְׁבּוֹן צֶדֶק.
אִם אָדָם הָיָה שָׂם לֵב לָזֶה, תֵּכֶף-וּמִיָּד כָּל חַיָּיו הָיוּ חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי. וְדָבָר זֶה מְחֻיָּב כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי יְהוּדִי צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם עָלָיו לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. מָתַי אֲנַחְנוּ בְּמִצְרַיִם? מָתַי אֲנַחְנוּ סוֹבְלִים גָּלוּת? כְּשֶׁאֵין לָנוּ אֱמוּנָה, בַּר מִינָן, וְזֶה נִקְרָא חָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחַ, הַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ מְעֻקָּם וּמְבֻלְבָּל, מְפַחֲדִים מִכָּל פִּרְחָח שֶׁהִלְבִּישׁ עַצְמוֹ בִּלְבוּשִׁים שׁוֹנִים. אַךְ לָנוּ עַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְעַל זֶה אֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ. אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲבִיר אוֹתָנוּ עַל הַדָּת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן. עַם יִשְׂרָאֵל מוּכָנִים לָלֶכֶת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לֹא לְחַלֵּל שַׁבָּת; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְעַם יִשְׂרָאֵל מַתָּנָה שַׁבָּת, יוֹם מְנוּחָה, וּמִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת, אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם (פֶּרֶק ל', מֵהִלְכוֹת שַׁבָּת, הֲלָכָה טו) – דִּינוֹ כְּגוֹי; כִּי שַׁבָּת הִיא הָאוֹת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "אוֹת הִיא לְעֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". וְכֵן בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ: צִיצִית, תְּפִלִּין, מְזוּזָה, כַּשְׁרוּת, טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה; עַם יִשְׂרָאֵל מוּכָנִים לִמְסֹר נַפְשָׁם עַל-כָּךְ.
אֲנַחְנוּ לֹא נִפָּרֵד מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! לֹא נִפָּרֵד מֵהַתּוֹרָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן! זֶה נִקְרָא 'מַצָּה' – שֶׁאָדָם אוֹכֵל מַצָּה – מֵיכְלָא שֶׁל אֱמוּנָה, מֵיכְלָא דִּרְפוּאָה. לָכֵן בְּחַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, נֶאֱסַר עָלֵינוּ לֶאֱכֹל חָמֵץ, וְנִצְטַוִּינוּ לֶאֱכֹל מַצָּה; כִּי כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, לֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, כִּי אִם הָיִינוּ נִשְׁאָרִים שָׁם עוֹד דַּקָּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מֶה הָיָה נַעֲשֶׂה אִתָּנוּ?! וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָמַל עָלֵינוּ, וּבְתוֹךְ תֹּקֶף הַגָּלוּת – גָּלוּת מִצְרַיִם, שָׁלַח לָנוּ אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוּא הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה לָנוּ זְמַן לְהִתְמַהְמֵהַּ שָׁם רֶגַע אֶחָד, וְיָצָאנוּ בִּזְרִיזוּת עֲצוּמָה, בִּשְׁבִיל זֶה אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים מַצָּה, עַל שֵׁם הַנֵּס שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה אִתָּנוּ, כְּדֵי שֶׁנִּזְדָּרֵז לָצֵאת מֵהַמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְנִכָּנֵס בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה, עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְיוֹם הַחֲמִשִּׁים, שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה שַׁעַר הַנּוּ"ן, שֶׁזּוֹ אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, שֶׁכָּל יְהוּדִי יֵדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטֵי פְּרָטִית, וְאֵין לוֹ לְהִשָּׁבֵר מִשּׁוּם קְלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, מִשּׁוּם מַעֲלִים וּמַסְתִּיר אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר הַכֹּל אֲחִיזַת עֵינַיִם; יְהוּדִי צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ, יְהוּדִי צָרִיךְ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם, שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא לח:): "בִּמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ" – אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; מָה אָנוּ רוֹאִים? בְּנֵי-אָדָם סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל מִמִּתְחָרִים, יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם הַפּוֹתְחִים חֲנוּת, בְּדִיּוּק מוּל חֲנוּתוֹ, וְלוֹקְחִים לוֹ אֶת כָּל הַקּוֹנִים, וְהוּא נִשְׁבָּר, עַד שֶׁנּוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וְחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ פֹּה אֵיזֶה טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, וְנִכְנָס בְּדִכָּאוֹן וּבִמְרִירוּת, אוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמַּלְכֻיּוֹת מִתְגָּרוֹת בְּמַלְכֻיּוֹת אֲחֵרוֹת, יֶשְׁנָן מִלְחָמוֹת בֵּין מְדִינוֹת לִמְדִינוֹת, וְחוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, זֶה יוֹתֵר חָזָק – לָכֵן מִתְגַּבֵּר, זֶה יוֹתֵר חַלָּשׁ – לָכֵן נִכְשָׁל, בָּאִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וּמְגַלִּים לָנוּ, שֶׁאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ, וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ;
אֵין יְכוֹלִים לָקַחַת מִמְּךָ כְּלוּם, וְאִם לוֹקְחִים מִמְּךָ, סִימָן שֶׁאֵין זֶה שֶׁלְּךָ; אֲשֶׁר כָּל זֶה בִּכְלַל אֲכִילַת מַצָּה, מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ כָּל יוֹם וָיוֹם, וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ מְקַבְּלִים עַל עַצְמֵנוּ בְּחַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, וּשְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת הֶחָג. כִּי אָז הִיא הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה, כִּי אָנוּ אוֹכְלִים רַק מַצָּה, וְאֵין חָמֵץ בְּבֵיתֵנוּ, אֵיזֶה נֹעַם וְשִׂמְחָה הִיא זוֹ?! וּמַה זֶּה מְסַמֵּל? שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִין רַק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לָנוּ דָּבָר בְּלִי הַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁיְּהוּדִי חָזָק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ, אֲזַי עוֹבֵר עַל הַכֹּל. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בְּכָל יוֹם וָיוֹם עָלֵינוּ לִזְכֹּר אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ עוֹבְרִים אֶת הַשָּׁלָב הַזֶּה שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם; עוֹבְרִים אֶת הַכְּבִישׁ וַעֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל בִּרְאִיּוֹת אֲסוּרוֹת, וְלִרְאוֹת אֶת הַנִּאוּף וְהַזֻּהֲמָה וְהַתּוֹעֵבָה שֶׁמְּצוּיִים בָּרְחוֹב, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עָלֵינוּ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, וְלֹא לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר יֵצֶר הָרָע שֶׁל נִאוּף, אֶלָּא לְהִסְתַּכֵּל עַל רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְלֵידַע שֶׁהַכֹּל רַק לְנַסּוֹתֵנוּ וְלִרְאוֹת – אֶל מִי נִסְתַּכֵּל וְאֶל מִי נִפְנֶה?! וְכֵן יֵשׁ לָנוּ נִסָּיוֹן בְּכָל יוֹם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֶפִּיקוֹרְסִים הַמְדַבְּרִים נֶגֶד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְנֶגֶד הַתּוֹרָה, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵינֶנּוּ מַטִּים אֹזֶן קַשֶּׁבֶת אֲלֵיהֶם, אֶלָּא שׁוֹמְעִים רַק בְּקוֹל הַתּוֹרָה, מְצַיְּתִים רַק לְקוֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַה שֶּׁהַכְּלָבִים נוֹבְחִים נֶגֶד חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד חַכְמֵי הַתּוֹרָה, נֶגֶד צַדִּיקֵי הַדּוֹר, אֵינוֹ מְעַנְיֵן אוֹתָנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכֶּלֶב נוֹבֵחַ וְאֵינֶנּוּ מְבִינִים אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלּוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ: תַּמְשִׁיךְ לִנְבֹּחַ, כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים לְכָל הָאֶפִּיקוֹרְסִים, הַלֵּיצָנִים וּפוֹחֲזִים: הַמְשִׁיכוּ לִנְבֹּחַ, בְּמֵילָא אֵינֶנּוּ מְבִינִים שְׂפַתְכֶם; זוֹהִי יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁל כָּל יוֹם וָיוֹם, שֶׁאָנוּ מְחֻיָּבִים לָצֵאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִמֵּצַר-יָם, וְלָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּלְדַבֵּר אֵלָיו, וְכָל צְרָכֵינוּ לְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הִנֵּה נִכְנָס חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בֶּחָג הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁאֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח; כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאֱמוּנָה, בָּזֶה שֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, זֶה שֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ עִם הַמִּצְווֹת, בָּזֶה שֶׁיְּהוּדִי שָׂמֵחַ עִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, זֶה מַרְחִיב אֶת דַּעְתּוֹ, וּמִמֵּילָא הוּא יוֹצֵא מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ וְנַתְחִיל מֵהַיּוֹם לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם וָיוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִתְעַנֵּג בְּזִיו שְׁכִינַת עֻזּוֹ יִתְבָּרַךְ.
ג. תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם
בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיְתָה שִׂמְחָה עֲצוּמָה, כֻּלָּם רָקְדוּ וְשָׁרוּ, וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְיַם סוּף, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָנוּ, וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְעָבַרְנוּ דֶּרֶךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת", שָׁרוּ שִׁירָה לַהֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ לָנוּ קְרִיעַת יַם סוּף, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ עוֹבֵר צָרוֹת וְיִסּוּרִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל שְׁנֵי דְּבָרִים, שֶׁהֵם קָשִׁים לָאָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף: א. קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאָז הָיוּ קִטְרוּגִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְאָמְרוּ הַמַּלְאָכִים: הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְהָיָה אָז קָשֶׁה מְאֹד מֵחֲמַת הַקִּטְרוּגִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִקְרַע אֶת הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם עַל כָּל אָדָם וְאָדָם יֵשׁ קִטְרוּגִים, אִם מַגִּיעָה לוֹ פַּרְנָסָה אִם לָאו, שֶׁזֶּה כְּלַל הַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עַל בְּנֵי-אָדָם נְטוּלֵי פַּרְנָסָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עַיֵּן שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יד): אִם הָיוּ שָׂמִים אֶת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים בְּכַף וּמֹאזְנַיִם אַחַת, וְהָעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת אֶת כָּל הַיִּסּוּרִים. עַד כְּדֵי כָּךְ קָשֶׁה לְאָדָם לִסְבֹּל עֲנִיּוּת. וְאָנוּ עֵדִים שֶׁיֶּשְׁנָם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים הַסּוֹבְלִים מֵעֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת, אֵין לָהֶם צָרְכֵי הֶחָג, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, הֵם טוֹבְעִים בְּחוֹבוֹתֵיהֶם, שְׁקוּעִים בְּבֹץ שֶׁל חוֹבוֹת, וְהַנּוֹשִׁים רָצִים אַחֲרֵיהֶם, אֵיזֶה צַעַר וּמַכְאוֹב זֶה, שֶׁאֵין לְאָדָם כֶּסֶף לִקְנוֹת לִילָדָיו צְרָכִים לֶחָג – אֹכֶל וּבְגָדִים?! אֵיזֶה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ זֶה, אֵילוּ בְּכִיּוֹת וְשִׁבְרוֹן יֵשׁ לְאָדָם, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְעֹנִי כָּזֶה?! בִּשְׁבִיל זֶה, קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם יֵשׁ עָלָיו קִטְרוּגִים – אִם לִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָה אִם לָאו.
וְאָדָם נִשְׁבָּר לְגַמְרֵי; כִּי הָעֲנִיּוּת מַעֲבֶרֶת אוֹתוֹ עַל דַּעְתּוֹ וְעַל דַּעַת קוֹנוֹ (עַיֵּן עֵרוּבִין מא:), וְנוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין. עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהָעֹנִי מֵבִיא אוֹתָם לִכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, לַעֲזֹב הַכֹּל וְלִבְרֹחַ אֶל פּוֹרְקֵי עֹל, וְחוֹשֵׁב כְּאִלּוּ יְשׁוּעָתוֹ תִּהְיֶה אֶצְלָם. כְּמוֹ-כֵן יֵשׁ דָּבָר נוֹסָף הַשּׁוֹבֵר אֶת הָאָדָם: ב. קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף; מִסְתּוֹבְבִים אַלְפֵי וְרִבֵּי רְבָבוֹת רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת, וְאֵינָם מוֹצְאִים זֶה אֶת זוֹ, אֵיזֶה צַעַר וְיִסּוּרִים הוּא זֶה?! אֲשֶׁר אֵין עוֹד צַעַר כְּצַעֲרוֹ שֶׁל רַוָּק! אֵין צַעַר כְּצַעֲרָהּ שֶׁל רַוָּקָה! אֲשֶׁר אֵינָם מוֹצְאִים אֶחָד אֶת זוּלָתוֹ, וְנִכְשָׁלִים בַּעֲבֵרוֹת חֲמוּרוֹת, שֶׁזֶּה הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים הֲכִי קָשִׁים, כִּי יֵשׁ עַל הָאָדָם קִטְרוּגִים בְּכָל יוֹם – אִם יִמְצָא זִוּוּגוֹ אִם לָאו, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁהָיָה קִטְרוּג גָּדוֹל עַל עַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְקָרַע לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּם, וְגִלָּה וּפִרְסֵם לְכֻלָּם, כִּי יֵשׁ פֹּה יַד הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, יֵשׁ פֹּה עִנְיָן שֶׁל הַשְׁגָּחָה. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, שֶׁבְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם זָכוּ עַם יִשְׂרָאֵל לְגִלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא כָּזֶה, עַד שֶׁזָּכוּ לָשִׁיר שִׁירָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה לְעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוֹ "שִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח", שֶׁעָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד בְּפֶסַח, שֶׁזָּכִינוּ לָצֵאת מֵהַגָּלוּת.
כִּי בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם פַּרְנָסָה, בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אִשָּׁה, עָלָיו לִהְיוֹת הֲכִי מְאֻשָּׁר. וּמָה אָנוּ רוֹאִים? בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִסְתּוֹבְבִים מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים רְצוּצִים וּשְׁבוּרִים, מְדֻכָּאִים בְּדִכָּאוֹן פְּנִימִי, אֵין לָהֶם פַּרְנָסָה, אֵין לָהֶם שְׁלוֹם-בַּיִת, וּלְמַעֲשֶׂה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים מא.): אֵין עָנִי אֶלָּא בְּדַעַת, עֲנִיּוּת הָאָדָם הִיא רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי 'דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ', אִם יֵשׁ לְךָ דַּעַת – לֹא חָסֵר לְךָ כְּלוּם, 'דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ'; אֵין לְךָ כְּלוּם בְּלִי דַּעַת! לֹא הָעֲשִׁירוּת קוֹבַעַת, רַק הַדַּעַת קוֹבַעַת; אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲזַי נִדְבָּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכָל צְרָכָיו מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ כְּלוּם בָּעוֹלָם רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אָדָם זֶה הֶעָשִׁיר הֲכִי גָּדוֹל, וְיִתְרֹם לְכֻלָּם, כִּי מָתַי אָדָם עוֹזֵר לַזּוּלָת? כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְשֵׂכֶל, כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶאָרַת הַמֹּחִין, לֵידַע שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אָז עוֹזֵר לַזּוּלָת, לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין וּבְצִמְצוּם הַדַּעַת, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ יִקְּחוּ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, כְּאִלּוּ הוּא אָבוּד, אָז תָּמִיד מְפַחֵד מֵהַזּוּלָת, חוֹשֵׁשׁ מֵאֲחֵרִים – מַה יַּגִּידוּ וּמַה יֹּאמְרוּ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹר לַבְּרִיּוֹת, אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקַּטְנוּת הַמֹּחִין וְהַדַּעַת. כְּמוֹ-כֵן מַדּוּעַ יֵשׁ מְרִיבוֹת בַּבַּיִת? הֲלֹא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לְךָ מַתָּנָה, אִשָּׁה הִקְנוּ לְךָ מִן הַשָּׁמַיִם?! כְּמוֹ-כֵן לָמָּה הָאִשָּׁה תְּהֵא בְּצַעַר, הֲלֹא נָתְנוּ לָךְ מַתָּנָה – בַּעַל?! וִיכוֹלִים לִחְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם חַיֵּי גַּן-עֵדֶן מַמָּשׁ, אִם אָדָם מַכְנִיס אֶת הַשְּׁכִינָה בַּבַּיִת, מַכְנִיס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתוֹךְ חַיָּיו, אֲזַי כָּל הַבַּיִת מִשְׁתַּנֶּה. וּמַדּוּעַ אִם-כֵּן יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה מְרִיבוֹת בַּבַּיִת? מִגָּלוּת מִצְרַיִם, מֵצַר-יָם, יָם-הַחָכְמָה, הַיְנוּ שֶׁהַדַּעַת בְּגָלוּת.
אֲבָל אִם נְקַבֵּל עָלֵינוּ אֶת דַּעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין בְּעָיָה שֶׁל שְׁלוֹם-בַּיִת, אַדְּרַבָּה אָדָם נוֹתֵן שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזִּכָּהוּ עִם אִשָּׁה צַדֶּקֶת, וְהָאִשָּׁה מוֹדָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁנְּתָנָהּ בַּעַל צַדִּיק. לָזֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה סח, סִימָן ד') עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים סח, ז): "מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת"; מַאן דְּבָעֵי – אוֹמֵר שִׁירָה, וּמַאן דְּלָא בָּעֵי – בָּכֵי; לְכָל אֶחָד נוֹתְנִים זִוּוּגוֹ, אִם רוֹצֶה – שָׁר שִׁירוֹת, וְשָׂשׂ וְשָׂמֵחַ עַל נֹעַם חֶלְקוֹ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לוֹ מַתָּנָה – אִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה שְׂמֵחָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָהּ מַתָּנָה – בַּעַל, וּשְׂמֵחִים זֶה עִם זֶה, וְיֶשְׁנָהּ הֲבָנָה הֲדָדִית. אֲשֶׁר זוֹ הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּתְגַּלָּה לָנוּ, שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבֵּל אֶת זֹאת – לֹא בָּעֵי, אֶלָּא בּוֹכֶה, וְרָב כָּל הַיּוֹם עִם אִשְׁתּוֹ וּלְהֵפֶךְ – הָאִשָּׁה רָבָה עִם בַּעְלָהּ, וְצוֹרְחִים וְצוֹוְחִים וּמְנַבְּלִים פִּיהֶם זֶה עַל זֶה וּבוֹכִים, אֲשֶׁר זוֹ גָּלוּת מִצְרַיִם – צִמְצוּם הַדַּעַת. וְכֵן לְגַבֵּי פַּרְנָסָה, בְּנֵי-אָדָם בּוֹכִים שֶׁאֵין לָהֶם פַּרְנָסָה וְכוּ', אֲשֶׁר זֶה בָּא מִקַּטְנוּת הַדַּעַת, וְזֶה בִּכְלַל 'קָשֶׁה זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף', 'קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף', אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁזּוֹכִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁפּוֹתֵחַ לָנוּ אֶת הַדַּעַת, אֲזַי כָּל הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים לְגַמְרֵי. וּמַתְחִילִים לִרְאוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִשְׁמֹעַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַתְחִילִים לָשִׁיר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְכָךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו): לְפִי הַרְחָבַת הַדַּעַת, כֵּן הַפַּרְנָסָה בְּנָקֵל; אִם אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אֵינוֹ דּוֹאֵג מִפַּרְנָסָה, וְאֵינוֹ נִמְצָא בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, אַדְּרַבָּה עוֹזֵר לַשֵּׁנִי. וְזֶה סִימָן שֶׁהוּא בֶּן אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת סִימָן שֶׁהוּא בֶּן הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן בֵּיצָה לב:). וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פט): הַצַּדִּיק מְשַׁדֵּךְ כָּל הַשִּׁדּוּכִים; כִּי שִׁ"דּ'וּ'ךְ' רָאשֵׁי תֵּבוֹת (מַלְאָכִי ב, ז): "כִּ'י שִׂ'פְתֵי כֹ'הֵן יִ'שְׁמְרוּ דַ'עַת וְ'תוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ";
כָּל אֵלּוּ הָרַוָּקִים וְהָרַוָּקוֹת יְכוֹלִים לִמְצֹא זִוּוּגָם תֵּכֶף-וּמִיָּד, אִם לֹא יִהְיוּ בַּרְרָנִים; הַצַּדִּיק יָכוֹל לְשַׁדְּכָם, וְעוֹסֵק בִּלְשַׁדֵּךְ בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ. הַצַּדִּיק מַשְׁפִּיעַ פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, אֲבָל צְרִיכִים כְּלִי לְקַבֵּל שֶׁפַע הַצַּדִּיק. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תֹּקֶף הַשִּׂמְחָה שֶׁהָיְתָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, אוֹתָהּ שִׂמְחָה יֵשׁ לָנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, אוֹתָהּ שִׁירָה שֶׁשַּׁרְנוּ בְּעֵת קְרִיעַת יַם סוּף, אָנוּ שָׁרִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם. לָזֹאת כָּתוּב בַּזֹּהַר (זֹהַר חָדָשׁ בְּשַׁלַּח), שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁיְּהוּדִי שָׁר שִׁירַת הַיָּם, נִפְתָּחִים הַשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְכָל הַמַּלְאָכִים מְקַנְּאִים בּוֹ, אֵיךְ בָּשָׂר וָדָם, טִפָּה סְרוּחָה, מִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם, וְזוֹכֶה לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְזוֹכֶה לָשִׁיר שִׁירָה, שֶׁהֵם אֵינָם זוֹכִים. לָזֹאת, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו מִפֶּסַח הַזֶּה לְהִכָּנֵס בְּשִׂמְחַת הֶחָג וְלִשְׂמֹחַ בְּמִצְווֹת הֶחָג, נֹאכַל רַק מַצָּה, וְנִשָּׁמֵר מֵחָמֵץ – חִמּוּץ הַמֹּחַ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָנוּ שׁוּם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל הַצַּדִּיק, כְּמַאֲמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נב), שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכֵן יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק, וְאַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵין לוֹ קֻשְׁיוֹת לֹא עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְלֹא עַל הַצַּדִּיק, וּמִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבֶאֱמוּנַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי הַדּוֹר, הַמְגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁדַּיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה. יַעַזְרֵנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה לְשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח, וְנִשְׂמַח מְאֹד בֶּחָג הַזֶּה, וְנַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה זוֹ לְכָל הַשָּׁנָה, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נַרְגִּישׁ שֶׁאָנוּ יוֹצְאִים עַתָּה מִמִּצְרַיִם, וּמְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁהֵם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁרַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ, וְזוֹ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה.
תַּם וְנִשְׁלַם שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!