היום יום חג לכלל חסידות ברסלב בעולם ותלמידי מוהרא"ש בפרט: היום לפני 55 שנה נכתב המכתב הראשון ב"אשר בנחל", ובכך הונחה אבן הפינה להתרחבותה של חסידות ברסלב בכל העולם –
פתאום התחילו לבוא אלי בחורים ואברכים, שאדבר עמהם בעבודת השם יתברך, והיה פלא בעיני: מי שלחם אלי? ומהיכן ידעו לבא אלי?! והבחורים והאברכים התחילו להתכתב עמי במכתבים, ואז בערב חנוכה תשכ״ד התחלתי לכתב מכתבי התחזקות לבחורים ולאברכים, ומזה התחילה להיבנות סדרת שו״ת "אשר בנחל", ואף שהיה קשה לי מאד עניין זה, כי אהבתי יותר את הבדידות, ולא שיבואו אלי בחורים ואברכים, ומכל שכן לא להתכתב עם הזולת, אבל ראיתי שמן השמיים דחקו עלי, כי בכל פעם באו בחורים ואברכים אחרים. (רגעי מוהרא"ש לח')
הצדיק מספר איך התחיל לכתוב את "אשר בנחל"
בערב חנוכה התחיל כ"ק מוהרא"ש לכתוב מכתבים לאברכים ולבחורים שבורים שחיפשו חיזוק. מאז נפתח הצינור, והשטף הלך והתגבר, עד שהפך ליצירת מופת בדמותו של השו"ת המקיף ביותר בחסידות, הלא הוא "אשר בנחל". אך לא רבים מודעים לסיפור הפלאי שהתרחש זמן קצר לאחר שהחל הצדיק לכתוב את מכתביו. ניתן ללמוד עליו מהדברים הבאים:
ואז נארע אצלי ענין פלא, כי לא הייתי רגיל לכתוב מכתבים בכלל, ובפרט שבחורים ואברכים כתבו לי דברים שהצניעות טובה להם, ולא היה לי מה לכתוב להם, ובכיתי הרבה להקדוש-ברוך-הוא שיתן לי דיבורים לענות להם, והנה לילה אחד הלכתי לישון, וחלמתי שאני רואה את רבנו ז״ל הולך עם מוהרנ"ת ז״ל מרחוק מאד, ומתקרבים אלי, וראיתי איך שרבנו ז״ל מדבר עם מוהרנ״ת ז״ל, ומוהרנ״ת ז״ל היה כל כולו מסובב אל רבנו ז״ל, כי כנראה שרבנו ז״ל דבר עמו אז דברים חשובים מאד, כי רבנו ז״ל הלך לאט, ודיבר לאט, ומוהרנ״ת ז״ל הקשיב אליו, ובין כך שניהם מתקרבים אל המקום שעמדתי שם, ומוהרנ״ת ז״ל לא שם עין שאחד עומד, וכשהגיעו סמוך אלי, אז עצר רבנו ז״ל, ואני והתחלתי לבכות ולומר לו באוזן בשקט, איך שבחורים ואברכים רוצים להתקרב אליו, וכותבים לי מכתבים ממה שעובר עליהם, ואיני יודע מה לכתוב להם, ורבנו ז״ל פנה אלי בחיוך גדול ובאנפין נהורין, ואמר לי: שרייב שרייב (תכתוב, תכתוב), איך וועל דיר מגלה זיין שיינ'ס וועסט האבן וואס צו שרייבן [אני אגלה לך דברים יפים, ויהיה לך מה לכתוב], והמשיך ללכת, וראיתי איך שמוהרנ"ת ז״ל אחר־כך מסתכל עלי בפנים זועפות ובקפידה, על שהפרעתי להם את השיחה, כי כנראה שרבנו ז״ל גילה לו אז דברים נפלאים, וכשאני הפסקתי את רבנו ז״ל על הדרך, הפסיק לדבר עמו, והקפיד עלי מאד, ואחר שאמר לי רבנו ז״ל כל הנ״ל, נעמדתי על מקומי, וראיתי איך שהם הולכים ביחד, ורבנו ז״ל ממשיך לדבר עם מוהרנ״ת ז״ל, ואני עומד ומסתכל איך שהם ממשיכים ללכת, עד שנעלמו מעיני, ואני התיישבתי על סלע והתבודדתי עמו יתברך (כל זה היה בתוך חלומי), ואיך שאני מתבודד, פתאום אני רואה שמוהרנ"ת ז"ל רץ אלי עם פנים שוחקות ומהירות, ומפייס אותי: אל תדאג, רבנו ז"ל דיבר עמי ממך, והתחיל לחזק אותי לא לפחוד, ועוד אבוא אליך, ואגלה לך נפלאות, והתעוררתי מהשינה. (רגעי מוהרא"ש הערה מעמוד סה')
מאז המשיך מוהרא"ש, כבית הלל מוסיף והולך, להרעיף עידוד וחיזוק על נשמות ישראל. עד כי כיום – מניין הכרכים שכבר ראו אור עומד על למעלה מ175 ועוד כ200 כרכים שעוד עתידים לצאת בעזרת ה'.
על החשיבות שייחס הצדיק זיע"א לתאריך זה ניתן ללמוד מהמכתב הבא:
היום זה אצלי שמחה מאד מאד גדולה, כי זה לי בדיוק חמישים שנה מאז שהתחלתי לכתוב את שו"ת "אשר בנחל" ערב חנוכה תשכ"ד עד עכשיו חנוכה תשע"ד, יש כבר למעלה משבעים אלף מכתבים, ועד עכשיו נדפס מאה ועשרים כרכים מכתבים עד שנת תש"ס שמסתכם כשלושים אלף מכתבים, יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה להדפיס את שאר הכרכים, ושם תראו מה שעבר עלי במשך החמישים שנה וכו', ובפרט מה שעברתי ועובר ביבנאל וכו', ואיך שהקדוש ברוך הוא שמר עלי והציל אותי, וכן ישמור ויציל גם עכשיו, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו ומה יפה ירושתינו.
(מכתב לאנ"ש, כ"ד כסלו ה'תשע"ד)
אשרי ואשרי מי שיתמיד בכל יום בספרי "אשר בנחל" ושם ימצא מרגוע לנפשו ומובטח לו שיהיה לו חיזוק כל ימי חייו!
