שאלה:
מאת אסתר: תשובה: |
||
בעזה"י יום ג' לסדר וירא י"א חשוון ה'תשע"ה שלום רב אל אסתר תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. את השאלה שלך כבר שאלו חכמינו הקדושים, וזה נמצא במסכת ראש השנה (י"ז:) על הפסוק (דברים י"א י"ב) "עיני הוי"ה אלקיך בה" – עתים לטובה עתים לרעה, עתים לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים, לסוף חזרו בהן, להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן, הכל לפי הארץ. עתים לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה, ופסקו עליהן גשמים מרובין, לסוף חזרו בהן, לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן. נמצא שאפילו נגזרה לאדם פרנסה בשפע על כל השנה, אבל כיוון שחטא נלקחה ממנו וכו', ואחר כך כשחוזר בתשובה הוא צריך סגולות שיגיעו לו בזמן הנכון ובמקום הנכון. על הוצאות שבת אמרו חכמינו הקדושים (ביצה ט"ו:) אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: בני, לוו עלי וקדשו קדושת היום והאמינו בי ואני פורע; ואדם צריך לראות שיהיה לו מכל טוב על שבת, ושלא יחסר לו שום דבר, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) צריך להיזהר מאוד להיות שמח וטוב לב בשבת, כי מעלת וקדושת שבת גדולה ויקרה מאוד שאי אפשר לתאר ולשער כלל. וצריך לנהוג שמחה גדולה בשבת קודש, ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל, רק להתענג על השם יתברך, ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג, הן באכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיוכל, כי אכילת שבת כולה רוחנית כולה קודש ועולה למקום אחר לגמרי מאכילת חול, ולכן אסור לקמץ על הוצאות שבת. הרב הקדוש רבי יעקב יוסף מפולנאה זי"ע (בעל מחבר "תולדות יעקב יוסף") תלמידו הגדול של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שאל, פעם כתוב בדברי חכמינו הקדושים (ביצה ט"ו:) לוו עלי ואני פורע, ופעם כתוב בדברי חכמינו הקדושים (שבת קי"ח.) עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות; והרי מאמרים אלו סותרים אחד את השני וכו', ותירץ, כשיש לאדם אמונה פשוטה בו יתברך שבפירוש אמר "לוו עלי ואני פורע", אזי שיקיים את זה בתמימות ובפשיטות גמור והקדוש ברוך הוא יחזיר לו, אבל אם אדם מסכן ועדיין לא בטוח בעצמו ויש לו ספיקות באמונה וכו', אזי נותנים לו חכמינו הקדושים עצה "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות. יעזור הקדוש ברוך הוא שתמיד תהיי שמחה ועליזה, ותהיה לך אמונה בו יתברך, וכן תחזקי את בעלך ואת כל המשפחה ואת כל חברותייך באמונה פשוטה בו יתברך, והיה זה שכרך, כי אין עוד שכר יותר גדולה מלחזק את אחרים באמונה.
|