הרב משה יצחק ספר לנו על משפחתך:
הורי ז"ל היו ניצולי שואה, שניהם באו מבתים חסידיים שומרי תורה ומצוות.
אבי ז"ל הגיע מצ'כוסלובקיה מאזור העיר חוסט ובימי נעוריו זכה לשמש בקודש את הרבי מזידיטשוב שהיה גר לפני השואה בעיר מונקאטש. לאחר שנים התברר לנו אחר כך שהאדמו"ר הזה הוא קרוב משפחתה של הרבנית, אשת מוהרא"ש.
אמי ז"ל באה מעיירה בשם דרגמירשט הנמצאת באזור הגבול ההונגרי רומני, בקרבת העיר סיגוט המפורסמת, משם באו אדמורי סיגוט – סאטמר.
משפחה רגילה, בני הבית תמיד היו שומרי תורה ומצוות אך לא השתייכנו לשום קהילה מיוחדת.
מתי לראשונה זכית לראות את מוהרא"ש:
בשל סיבות טכניות, חגיגת בר המצווה שלי נערכה בארצות הברית, אצל אחי הגדול שהיה נשוי והתגורר בבורו פארק. אחי זכה בשנת תשל"ז להתקרב לכ"ק מוהרא"ש. ביתו היה בסמוך לבית המדרש של מוהרא"ש, והוא היה נוהג להתפלל את תפילות יום חול ושבת אצל הצדיק.
כשהגענו לארצות הברית כדי לחוג את בר המצווה שלי, התפללנו, מטבע הדברים, בבית מדרשו של מוהרא"ש.
הייתי אז צעיר לימים, לא הבנתי יותר מדי, וגם לא הבנתי אידיש כל כך טוב, כך שלא בדיוק הבנתי היכן אני נמצא ואצל מי אני נמצא. בתור חתן בר מצווה עליתי לתורה בשבת שאחרי פורים שנת תשל"ט היתה בבית מדרשו של מוהרא"ש, והקידוש שערכנו היה בעצם שיעור סיפורי מעשיות מכ"ק מוהרא"ש. זו הסיבה שמוהרא"ש תמיד אמר לי: "אתה נמצא אצלי כבר מגיל בר מצוה…"
מה היה הניצוץ שחיבר אותך למוהרא"ש ולספריו?
באותה תקופה היה אצל מוהרא"ש יהודי יקר, ר' שמואל דוד יונגרייז זצ"ל, המכונה אצלנו המפיץ הגדול משום שהיה מוסר את נפשו להפיץ את הספרים בכל מקום
אחי, אמר לאבי ז"ל שהרב יונגרייז זצ"ל עושה מבצע, וכל מי שנותן לו דולר אחד לצדקה הוא שולח לו חבילה של ספרים הביתה.
כששמע את זה אבי, הוא מיהר לתת למפיץ הגדול מספר שטרות של דולרים וביקש ממנו לשלוח מספר חבילות לכל מיני כתובות בארץ ישראל, המיועדות לבני משפחתנו, וכך הגיעה חבילה אחת גם אלינו הביתה למקום מגורנו בארץ ישראל.
בחבילת הספרים שקיבלנו היו:
אשר בנחל", חלק ו', דפוס ישן בכריכה קשה.
ספר "ארך אפיים" בכריכה רכה.
סדר דרך הלימוד.
ירחון "אור הצדיק" חודש תשרי.
כל הספרים היו חסרי ניקוד ובדפוס ישן. אבי היה מעיין בהם, אבל אותי זה לא עניין כל כך בגיל הזה וכך הם שכבו בארון כשנתיים, כאבן שאין לה הופכין…
לאחר כשנתיים, בימי ספירת העומר שנת תשמ"א, אני זוכר את היום הזה כמו היום. השבת הייתה ארוכה בשל הפעלת שעון קיץ. מזג האוויר היה שרבי מאוד וחיפשתי דרך איך להעביר את אחרי הצהריים הארוכים, חפשתי מה לקרוא…
חיפשתי וחיפשתי ואז מצאתי את ספרי מוהרא"ש שהיו מונחים אחר כבוד בארון. שנתיים הם חיכו עד שבאתי לקרוא בהם…
הספר הראשון שלקחתי לקרוא בו, היה הספר "ארך אפיים" התחלתי לקרוא בו ומרגע זה השתנו חיי לטובה…
מדוע התלהבת מהספר "ארך אפיים"?
תמיד אהבתי לקרוא ספרים אך מעולם לא נתקלתי בספר כזה. בפעם הראשונה בחיים הרגשתי שיש ספר שמדבר ממש אלי, שמבין אותי ויודע בדיוק מה אני צריך, ובנוסף נותן לי גם עצות אמתיות לכל דבר.
התלהבתי כל כך מהספר הזה, עד שבאותו יום גמרתי לקרוא את כולו…
מה מהותו של ספר זה?
הספר הקדוש הזה מחולק לפרקים. כל פרק מדבר על סבלנות שצריך בתחום אחר בחיים, בין היתר יש גם פרק המדבר על סבלנות אודות לימוד התורה. מוהרא"ש מסביר את העניין של סדר דרך הלימוד של רבינו. לימוד מיוחד שעל ידו יכולים לזכות לטייל בכל חלקי התורה הקדושה.
מה בעצם לקחת באופן מעשי במיוחד מספרי מוהרא"ש?
כשלמדתי בספר "ארך אפיים", נזכרתי שראיתי בספרייה שלנו גם קונטרס סדר דרך הלימוד. באותו יום קראתי את כל הקונטרס סדר דרך הלימוד, ומאותו היום הגעתי להחלטה שברסלב זו הדרך שלי זה המקום שלי, "פה אשב כי אויתיה".
תמיד הייתה לי שאיפה ורצון ללמוד תורה לגמור ש"ס לדעת שולחן ערוך וכו' אבל אף פעם לא ידעתי איך לעשות את זה.
הייתי נשבר מהלימוד תורה כי לימדו אותי שצריך ללמוד הכל רק בעומק העיון וחייבים להבין הכל ואם לא, זה לא שווה. פתאום, גיליתי שזה ממש לא ככה, אפשר ללמוד גם אם לא מבינים הכל, ואדרבה אם לומדים בצורה כזאת בסופו של דבר זוכים להבין…
באותו יום כבר קבעתי לעצמי כמה שיעורים בחלקי התורה. ברוך השם, מאז ועד היום כבר מעל ארבעים ואחת שנה אני ממשיך בדרך הזאת…
החשק לתורה לא נגמר?
החשק ללמוד רק הולך וגדל בכל פעם… כאשר ידוע לכל מי שהרגיל את עצמו ללמוד בדרך הזאת… לאט לאט הכל נפתח… הכול נעשה מובן יותר, אתה רוכש אוצרות של ידיעות בכל מכמני התורה והחשק רק גדל…
דרך אגב, בהתחלה לא ידעתי שאת הספרים האלה "ארך אפיים" ו"סדר דרך הלימוד" כתב מוהרא"ש, הבנתי רק שאלו ספרים השייכים לחסידות ברסלב…
כיצד קבלו בני המשפחה את דרכך החדשה?
משפחתי לא ידעה כלום בהתחלה על התקרבותי. באופי שלי אני לא טיפוס שרץ ומספר לאחרים על דברים שאני עושה. כך שלא הייתה לי בעיה להתקדם בדרך שלי, בשקט ובצנעה… אף אחד לא ידע…
מתי בעצם נודע לך שאת הספרים שהתחזקת מהם מוהרא"ש בעצמו כתב?
לאחר תקופה כשדברתי עם אחי בטלפון, שאלתי אותו מי כתב את הספרים האלה. הוא סיפר ואז הבנתי שזה הצדיק מוהרא"ש. בעצם זכיתי כבר לראותו בטקס הבר מצוה שלי שנחוגה אצלו בבית המדרש.
מתי החל הקשר האישי שלך עם הצדיק?
אחי הגדול סיפר למוהרא"ש על התקרבותי ועל הלימודים שאני לומד בספריו. מוהרא"ש שמח מאוד כתב לי מכתב לעודד ולחזק אותי ושלח לי הביתה גם חבילה של ספרים.
בעקבות מה החלטת ללמוד בישיבה של מוהרא"ש?
בחורף תשמג, אז הייתי בגיל שש עשרה שנה וחצי אחי הגיע מארצות הברית לעשות 'חלאקה' לבנו במירון. באותה תקופה גם מוהרא"ש שהה בארץ והשתתף ב'חלאקה'.
באותו מעמד נפגשתי עם הצדיק ונודע לי שיש לו ישיבה לבחורים. בקשתי מאחי שישאל את מוהרא"ש אם אני יכול לבא ללמוד אצלו בישיבה.
לאחר שחזר מוהרא"ש לארצות הברית אחי שלח לי מכתב והודיע לי שהצדיק הסכים שאבוא ללמוד אצלו.
אז התחילו המניעות, המשפחה שלי שלא ידעה כל הזמן על כך שאני מקורב כל כך ניסתה למנוע ממני לנסוע… אך ה' עזר, ולאחר תפילות רבות ולאחר שהבינו שאני איתן בדעתי בדרכי החדשה. הסכים אבי שאסע ללמוד אצל מוהרא"ש, ובפרט לאור העובדה שאחי הגדול גם היה נמצא שם…
ברצוני לציין לציין שאבי ז"ל, בסופו של דבר התקרב גם הוא למוהרא"ש, ונפטר כ – 9 שבועות אחרי פטירת הצדיק בכ"ג בניסן תשע"ה, בשיבה טובה בגיל 94.
מה זכור לך מתקופת היותך לומד בישיבה של מוהרא"ש?
ביום רביעי י' באדר תשמ"ג זכיתי להגיע ל"היכל הקודש" ללמוד אצל מוהרא"ש. מיד בהתחלה הבנתי שאני נמצא במקום אחר לגמרי… הרגשתי שהגעתי למקום הנכון, ובפרט למקום שמתאים לי…
השנים האלה זכורות לי כשנים הטובות ביותר של חיי… היה להם טעם אחר לגמרי מכל מה שהכרתי לפני כן…
אצל מוהרא"ש למדנו איך לחיות חיים טובים באמת… לא בלשון מליצה, אלא באמת… לא חס ושלום על ידי התעלמות או בריחה מהמציאות. בדיוק להיפך, לראות את המציאות כמו שהיא ולחיות את המציאות בצורה נפלאה, כי כשמכניסים את הקדוש ברוך הוא בתוך המציאות של החיים, ויודעים שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, החיים נראים אחרת לגמרי…
מי שחי לפי העצות הנפלאות של רבי נחמן מברסלב, יש לו את המפתח להצליח בכל דבר בחיים…
מה קיבלת מהישיבה בה למדת?
בישיבה עוצבה האישיות שלי, הדרך שבה אני חושב, הדרך שבה אני מתנהג, הדרך שבה אני מנהל את ענייני האישיים. בזכות ה"ישיבה של האמונה", ובזכות העצות הנפלאות שלמדנו אצל מוהרא"ש ומתוך ידיעה שהכל, אבל הכל תלוי רק בקדוש ברוך הוא ובתפילה אליו.
אצל מוהרא"ש למדנו איך להסתכל על החיים בצורה נכונה, לחשוב נכון, להבדיל בין עיקר לטפל, להבין כיצד מתחזקים בכל מצב.
למדנו כיצד לבנות ולהחזיק בית יהודי, מה זה שלום בית אמיתי, איך לחנך ילדים בדרך נכונה, ואיך מסתדרים נכון בחיים, כי למדנו להסתכל בכל דרך מה רצון השם יתברך כפי שלימד אותנו רבי נחמן מברסלב זי"ע.
קשה לתאר בדיוק מה היה שם בישיבה, אך אשתדל. רק מי שהיה בישיבה וראה יבין על מה אני מדבר. יש הבדל גדול בין מי שקרא על זה בספרים… או שמע שיעורים…. ובין מי שראה בעיניים איך מוהרא"ש מתנהג ומנהל את הישיבה.
במשך השנים ראינו כל כך הרבה דברים, בהנהגות יום יומיות, בפרקטיקה של החיים, בכל מיני מצבים… זה מה שנקרא בלשון חז"ל "שימוש תלמיד חכם" כשרואים בפועל איך באמת הצדיק מתנהג ביום יום, איך הוא מדבר, איך הוא עושה את הדברים בפועל ממש… זה שיעור הכי גדול לחיים.
מה היה סדר היום בישיבה?
סדר היום בישיבה בזמני היה פחות או יותר כדלקמן: היינו קמים בבוקר לפני התפילה, הולכים למקווה ולומדים. עד שמוהרא"ש היה מגיע להתפלל, כל אחד היה לומד את השיעורים ואת הסדרים שלו על פי סדר דרך הלימוד שלימד אותנו רבינו.
היה אצלנו חיוב ללמוד ח"י פרקים משניות כל יום. לגמור ליקוטי מוהר"ן בכל חודש, שנים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע, ושאר השיעורים כל אחד כפי יכולתו, והזמן שלו. דרך אגב, מוהרא"ש היה קונה לכל בחור שבא ללמוד בישיבה סט משניות, והיה כותב לו הקדשה אישית.
המקום הזה היה גן עדן לכל מי שרצה באמת ללמוד, ומצד שני מי שלא באמת רצה ללמוד לא מצא שם את מקומו.
במשך השנים האלה קבלנו ממש הדרכה אישית ממוהרא"ש איך צריך ללמוד, מהו בדיוק סדר דרך הלימוד של רבינו, ואיך מי שמציית את רבינו יכול לזכות ולעבור על כל הספרים הקדושים בכל חלקי התורה.
כבר נדפסו הרבה מכתבים וספרים בנושאים אלה, אבל כאמור יש הבדל אם קוראים על זה בספרים, או שממש רואים ומקבלים הדרכה באופן מוחשי.
בערב רוב הבחורים היו יוצאים להפצה, והיו חוזרים לקראת תפילת ערבית שהייתה בסביבות השעה תשע בערב. אני על פי הדרכתו של מוהרא"ש לא הייתי יוצא להפצה והייתי נשאר בישיבה רוב הזמן.
פעם או פעמיים בשבוע מוהרא"ש היה מוסר לפני תפילת ערבית שיעור בליקוטי מוהר"ן, לשיעור הזה היו באים גם הרבה אנשים מבחוץ, מוהרא"ש היה לומד בליקוטי מוהר"ן כסדרן.
לאחר תפילת ערבית היינו חוזרים ללמוד עד זמן תיקון חצות, בשנים האלו בהיותנו בישיבה מוהרא"ש היה יורד להגיד איתנו תיקון חצות במניין כל לילה, למעט שבתות וחגים.
מוהרא"ש בעצמו היה ניגש לפני העמוד והיינו אומרים ביחד איתו תיקון חצות, לאחר תיקון חצות פעמים רבות מוהרא"ש היה משוחח עם כל בחורי הישיבה.
לפעמים מוהרא"ש היה מדבר רק עם המפיצים, ואז ראיתי והבנתי איזה חשיבות יש להפצה אצל הצדיק שהיה מקפיד לדבר איתם ולחזק אותם על ההפצה, והתעניין לשמוע באילו מקומות היו ואילו ספרים הפיצו.
פעם הייתה זו שיחה קצרה, ופעם הייתה זו שיחה ארוכה בת כמה שעות. לעיתים השיחות היו בבית המדרש, ולעיתים מוהרא"ש היה יוצא לרחובה של עיר ואנחנו הלכנו אחריו וכך היה משוחח איתנו. יש לציין שבשעות האלו הרחוב היה ריק לחלוטין, כולם ישנו, כך יכולנו ללכת בשקט ולשמוע דברי אלוקים חיים.
מה היה המיוחד בישיבה ביום שבת?
בשבת מוהרא"ש היה דורש ארבע פעמים: בליל שבת, בקידוש בשבת בבוקר- שיעור בסיפורי מעשיות, בסעודה שלישית, ובסעודת "מלוה מלכה".
בשנים האלו מוהרא"ש היה יכול לדבר באריכות גדולה, לפעמים היו דרשות של קרוב לשעתיים במיוחד בליל שבת ובסעודה שלישית.
מה היה התענוג שלכם בשבת?
את השיעור בבוקר שבת בסיפורי מעשיות אני זוכר כתענוג שבת הגדול ביותר, הייתי מחכה לשיעור הזה כל השבוע. הדיבורים היו כל כך מחיים שאי אפשר לתאר זאת. לפעמים משפחתי בארצות הברית הייתה מזמינה אותי לאכול אצלם בשבת בבוקר אבל הייתי עושה תנאי עימם, שאיני יוצא לפני השיעור הזה, בסיפורי מעשיות, לא הסכמתי לוותר על זה בשום אופן.
בסעודת "מלווה מלכה" גם הייתה כאמור גם דרשה. בדרך כלל היו מקליטים או מסריטים אותה.
תאר מה היה קורה בישיבה במהלך השנה?
אצלנו למדו כל השנה ברציפות, לא היה מושג של "בין הזמנים". כלומר, למדנו בישיבה כל השנה, חורף קיץ, ימי חול שבתות וחגים, וכך גם זכינו לראות בפועל ממש את הנהגותיו של מוהרא"ש גם בחגים, אנסה לתאר קצת מזה.
פורים:
כפי שכתבתי הגעתי כמה ימים לפני פורים, והפורים הראשון שהייתי אצל מוהרא"ש היה אצלי חידוש גדול מאד, כי עד אז ראיתי פורים של שכרות ליצנות שמחה וריקודים וכו', אבל בלי שום תוכן אמיתי, אבל כשהגעתי לפורים בישיבה. זו פעם ראשונה שראיתי שמחה אמיתית, שמחה של קדושה, "כל הפושט יד נותנים לו" קיבל משמעות אחרת לגמרי. מדובר היה על תפילה, שכל מי שפושט ידו לקדוש ברוך הוא ומבקש בפורים, זוכה שכל בקשותיו מתקבלות, התפילות היו אחרות, הריקודים היו אחרים, הייתה אוירה אחרת לגמרי מאשר ברחוב…
פסח:
את חג הפסח בשנים שלי ערכנו בישיבה, הבחורים היו עושים את החלק הראשון של ליל הסדר בעצמם עד אחרי ברכת המזון, ואחר כך היינו עולים לביתו של מוהרא"ש להמשך עריכת הסדר…
קשה לתאר על רגל אחת איך זה היה, אבל לראות את מוהרא"ש יושב בשולחן הסדר, ומפרש כל פיסקה בהגדה על פי ההקדמות של רבינו, זה היה מעין עולם הבא.
שבועות:
בחג השבועות ישבו ולמדו כל הזמן והתפללו תפילת "ותיקין". בין תפילת מנחה לערבית הייתה דרשה של מוהרא"ש. בחג זה הרבה תלמידי הצדיק היו באים לישיבה כי שבועות כידוע הוא אחד מזמני הקיבוץ אצל אנשי שלומינו.
ראש השנה:
בראש השנה בשנים הראשונות שלי אצל הצדיק הקיבוץ היה בבית המדרש של מוהרא"ש, ציונו של רבינו באומן עוד היה סגור ומסוגר.
הפעם הראשונה שמוהרא"ש היה באומן בראש השנה היה זה בשנת תשנ"ב כשהייתי נשוי עם שלשה ילדים. ראש השנה אצל מוהרא"ש היה מיוחד מאד התפילות התקיעות הדרשות, שמרנו על תענית דיבור רוב הזמן, וכן אחר כך העשרת ימי תשובה ויום הכיפורים היה באווירה מרוממת, עם כל ההקדמות של רבינו.
סוכות:
חג הסוכות היה חג מיוחד ביותר. מוהרא"ש היה מגדיר את חג הסוכות החג שלו כמובא במכתבי אשר בנחל, בשיחות מוהראש וכו'. למוהרא"ש הייתה סוכה פרטית במרפסת ביתו, ולנו הבחורים היתה סוכה בחצר.
בכל סעודה מסעודות החג מוהרא"ש היה יורד והיינו שרים, ומוהרא"ש היה מוסר דרשה. דרכו הייתה להגיד לאחד התלמידים לבחור פסוק שיש לו שייכות לאושפיזין של היום, ומוהרא"ש היה אומר דרשה על פסוק זה.
הדבר חזר על עצמו גם בסעודות חול המועד, בבוקר ובערב. למעט הסעודה של ההילולא של רבינו שאז היו באים אנשים רבים ומוהרא"ש היה דורש, ואחר כך הייתה שמחת בית השואבה בליווי תזמורת.
ראש חודש:
בזמני גם היינו זוכים שמוהרא"ש היה סועד איתנו סעודת ראש חודש, ומדבר ודורש במהלך הסעודה.
האם בשנים אלו נסעתם לאומן עם הצדיק?
בשנים האלה לפני החתונה, זכיתי להיות עם מוהרא"ש פעמיים בציונו של רבינו באומן במהלך השנה פעם אחת בחורף שנת תשמו עם קבוצה של שישה עשר מאנשי שלומינו, ופעם נוספת בקיץ שנת תשמז עם קבוצה של תשעה מאנשי שלומינו. זה היה ממש לפני שהתארסתי.
כיצד התחיל העניין שהתחלת לכתוב את דרשותיו של הצדיק?
כאמור, על פי עצת מוהרא"ש לא יצאתי להפצה ונשארתי בישיבה. בסופו של דבר התגלגל מזה שהיה לי חלק בהגהת ובעריכת הספרים של מוהרא"ש באותה תקופה.
התחלתי לכתוב כל מה ששמעתי בשבתות אצל מוהרא"ש. זה התחיל בגלל שאחי עבר לגור בארץ וביקש ממני שאכתוב לו מכתבים. לא ידעתי בהתחלה מה לכתוב אבל אז עלתה במחשבתי הרי אני שומע כאן כאלה דיבורים נפלאים, אכתוב לי את מה שאני זוכר במכתב כל שבוע, שיתחזק גם הוא.
התחלתי לכתוב את מה שהייתי שומע בדרשות בשבתות ממוהרא"ש, בהתחלה היו מכתבים קצרים, אבל אחר כך הארכתי בכתיבה, עד שהיו מכתבים של 30 ו40 עמודים, כך כתבתי בכל שבוע.
האם מוהרא"ש ידע שאתה כותב את דיבוריו המחזקים?
בהתחלה מוהרא"ש לא ידע מזה, רק אחרי כשנה וחצי מוהרא"ש ביקר בארץ בביתו של אחי והוא הראה לו את המכתבים שכתבתי לו. וכאשר מוהרא"ש חזר, הוא שאל אותי:
"למה לא אמרת לי שאתה כותב?… מעכשיו אתה תמשיך לכתוב אבל בשבילי…"
האם מכתבים אלו הודפסו לספרים?
המכתבים שכתבתי אז נעלמו מעיני במשך שנים רבות. גם אחי לא ידע בדיוק היכן הם, אבל בדרך פלא, לאחרי שאבי ז"ל נפטר מצאנו אותם בביתו. בעזרת השם, הם יודפסו בספר וייצאו לאור.
כיצד נולד הרעיון של כתיבת הקונטרסים?
בשנת תשד"ם באחת הפעמים שמוהרא"ש חזר מארץ ישראל, הוא סיפר לנו שיש לו רעיון חדש כיצד להפיץ את אור רבינו. הצדיק סיפר שהוא התחיל לכתוב קונטרס קטן, קצר, להבדיל מהספרים הגדולים שהודפסו עד כה.
מאותה שנה החל הצדיק לעסוק רבות בכתיבת הקונטרסים המוכרים לכולם היום. עד כה הודפסו יותר מאלף קונטרסים נושאים שונים ומגוונים. בשנים הראשונות היה מוהרא"ש כותב את הקונטרסים בכתב ידו, במהירות גדולה, והיה מוסרם לי להגהה, תוך שהוא מציין שהוא כותב כל כך מהר עד שייתכן שמרוב מהירות הוא השמיט מילה ולכן ביקש שיגיהו אותם.
האם היה לכם חלק גם בהכנת הספר "אשר בנחל"?
בשנים שלאחר חתונתי מוהרא"ש ביקש ממני לסדר את הספר "אשר בנחל" מחדש לפי התאריכים כפי שזה מודפס היום. עד אז היו מכתבים מודפסים שלא לפי סדר השנים. זכיתי לערוך את כל ספרי "אשר בנחל" שיצאו עד אז במתכונת חדשה ולפי הסדר הכרונולוגי של כתיבת המכתבים.
רעייתי תחי' ואני הקלדנו את כל המכתבים מחדש ואחר כך זה עבר לניקוד והדפסה אצל תלמידים אחרים.
מה הסיבה שיצא לאור עיתון "אור יבנאל"?
בשנים הראשונות שמוהרא"ש החליט להתיישב ביבנאל ולהקים שם קהילה קדושה וטהורה, היו אנשים שניסו להצר את צעדיו ולהכפיש את שמו הטוב ואת שמה הטוב של קהילתו.
בשנת תנש"א החליט מוהרא"ש להוציא עיתון בשם "אור יבנאל" כדי להראות עד כמה חיי קהילה מתוקנים יש ביבנאל ועד כמה הכל נעשה בקדושה ובטהרה על פי ההלכה הכתובה בשולחן ערוך.
העיתון "אור יבנאל" יצא במשך מספר שנים מעל 100 גיליונות. "אור יבנאל" היה השופר של הקהילה אשר פרסם ברבים את היופי וההדר של הקהילה את השגשוג של מוסדות התורה והחסד ביבנאל וכמובן את אור רבנו לכל העולם.
כיצד נולד הספר "דרשות מוהרא"ש?
בתחילה בכל גיליון של העיתון "אור יבנאל" הודפס גם שיעור אחד מדרשותיו של הצדיק. לאחר מכן קובצו שיעורים אלו בסדרת ספרים המונה ג' חלקים והם שיעורי הצדיק על ספר "ליקוטי מוהר"ן" מסימן א' ועד סימן ק.
השיעורים האלו מוהרא"ש מסר אחד לשבוע דרך הטלפון בשפת האידיש לאנשי שלומנו הנמצאים באנגליה. הייתי מקבל את ההקלטות של השיעורים ממוהרא"ש. מתרגם את השיעורים לעברית מקליד עורך ןמדפיס את השיעורים לספרים הנקראים "דרשות מוהרא"ש".
בתוך השיעורים נאמרו גם דיבורי חיזוק, שיחות או סיפורי צדיקים שלא היו קשורים ישירות להסבר על ספר "ליקוטי מוהר"ן ". דיבורים שמוהרא"ש היה מכנה אותם "פירות הנושרים". את ה"פירות הנושרים" הייתי מלקט בנפרד.
מה בנוגע לעיתון "חדשות ברסלב"?
באותה תקופה שנאסר על מוהרא"ש להיכנס לארץ הקודש. יצא לאור עיתון נוסף עבור מוהרא"ש הנקרא "חדשות ברסלב". ממנו הודפסו כ 40 גיליונות.
מוהרא"ש ידוע שהקפיד מאוד על הכרת הטוב לזולת, בעקבות פעילותך הענפה בתחום הכתיבה וההדפסה איזה יחס קבלת מהצדיק?
זכיתי בכל השנים האלה לקרבה גדולה ממוהרא"ש, היתה לי אצלו תמיד דלת פתוחה, לא היה מצב שלא יכולתי להיכנס או לדבר עם מוהרא"ש, כך היה עד סוף ימיו.
זכיתי שמוהרא"ש היה השדכן שלי וגם של רוב ילדיי. חלק מילדיי וגם חתני למדו אצל מוהרא"ש בישיבה. זכיתי שמוהרא"ש היה בחתונתי מראשיתה ועד סופה, כך גם בחתונות ילדיי שהתחתנו עוד בחייו של מוהרא"ש.
והעיקר שזכינו במשך כל השנים לעזור למוהרא"ש בכל מה שהיה צריך, בעיקר בעניני הדפסת הספרים הקדושים.
האם יש איזה מסר אישי שקיבלת מהצדיק?
זכור לי בתור צוואה אישית שקיבלתי מהצדיק. מוהרא"ש אמר לי לא פעם ולא פעמיים "משה יצחק, אתה רוצה להצליח בחיים, תזהר שאף פעם לא תהיה מעורב בשום מחלוקת, לא משנה בכלל מי צודק ומי לא, אתה לא תהיה אף פעם מעורב במחלוקת".
את המסר הזה קיבלתי כמו צוואה אישית ממוהרא"ש ואני מאד מאד מקפיד על זה. היו אנשים שניסו לערב אותי בכל מיני ענייני פוליטיקה, עד שאמרתי להם מסירות הנפש שלי תהיה "לא להתערב",
מי שקורא את צוואת מוהרא"ש במה שהוא כותב על מחלוקת מבין עד כמה מוהרא"ש רצה את האחדות והשלום בין התלמידים. וביקש להתרחק ממחלוקת ומשנאת הבריות.
בדרך זו אני גם מחנך את בני משפחתי שיתרחקו לחלוטין מכל ענייני מחלוקת.
ידוע וברור לי לחלוטין שמוהרא"ש רצה שיהיה שלום בין אנשי שלומינו בכל מחיר, ובפרט אלה הגרים ביבנאל. והלך למוהרא"ש בחייו שיהיה שלום אהבה ואחוה בין אנשי שלומינו ויעסקו רק בתורה תפילה ובעבודת השם ויתרחקו מכל מחלוקת ומריבות. וכל מי שמעיין במכתבי "אשר בנחל" יראה כיצד השלום היה חשוב מאוד מאוד אצל הצדיק.
מה השמחה שלך בחיים?
זכיתי שכל ילדי נשארו מקורבים למוהרא"ש, חמישה מהם גרים ביבנאל. אני יודע שכל הצלחתי בחיים הייתה רק בזכות שתמיד עזרתי למוהרא"ש בכל מה שביקש.
מה מוהרא"ש מסמל עבורך בחיים?
במשך כל השנים גם בחייו של הצדיק תמיד הייתי אומר לבני משפחתי. בוודאי יש את מוהרא"ש האדם שהוא בשר ודם, אבל בשבילי מוהרא"ש מסמל דרך חיים וזה היה אצלי העיקר. להסתכל על החיים בצורה נכונה, לדעת איך להתחזק בכל מצב, איך להתנהל בענייני העולם הזה, בקיצור איך לחיות חיים טובים מאושרים ומתוקנים.
כתבה מענינת מאוד. צריכה להתפרסם בכל האתרים של מוהרא"ש זצ"ל