שאלה: התפללתי בבית הכנסת ביבנאל ביום שישי בתפילת שחרית, וראיתי שאינם אומרים תחנון, ושאלתי ואמרו לי שזה מנהג חסידים, מה המקור למנהג זה, ומדוע?
|
תשובה:
המנהג אצל חלק מהחסידים שלא לומר תחנון בשחרית בערב שבת קודש, וכ"כ בשו"ת משנה הלכות (חי"א סימן ק'), ששאלוהו מדוע הנהיג כן בבית מדרשו, והשיב, שכן ראה אצל מרבותיו הגאונים הצדיקים וגם משאר צדיקים, ונתן טעם לכך, ואח"כ מצא שהוא מנהג קדמון המובא בספר התדיר לרבינו משה ב"ר יקותיאל מרומי, (אחד מן הראשונים סימן ח' עמ' קצ"ב), וז"ל "בערב שבת שחרית נהגו שלא ליפול על פניהם, לפי שהם צריכים למהר ולקצר כדי להתעסק בצרכי שבת, אבל אם היה תענית ציבור נופלים על פניהם בשחרית ואומר הי"ג מדות וסליחות, אבל במנחה של ערב שבת אין נופלים על פניהם אפילו בתענית ציבור", עכ"ל, ושמח ע"ז כעל כל הון, ע"ש. (ועיין להפרי מגדים (סימן קל"א משב"ז סק"י), שהקשה אמאי אמרינן תחנון בע"ש שחרית, ונשאר בצ"ע, ע"ש). וכ"פ בשו"ת שמע ישראל סימן כ'), ובלקט הקמח החדש (סימן קל"א אות נ"ה),
והובא מנהג זה בפסקי תשובות (ח"ב עמ' ע"ז בהערה), והוסיף שכן נהג הדברי חיים מצאנז, וכן נהג מוהרצ"ה מזידיטשוב, וכן הייטב לב ובנו הקדושת יום טוב, ובנו הגה"ק מסטמאר זצ"ל, נהגו כן, והובא בליקוטי מהרי"ח (ח"ב סדר התנהגות ערב שבת). והובא מנהג זה גם בספר נטעי גבריאל (פ"א הלכה ב'), ע"ש.
ומו"ר כ"ק מוהרא"ש זי"ע כתב לשאלת בית ההוראה בלשון הזה (במכתב ט"ז אב התשס"ח), "בענין אמירת תחנון בערב שבת וכו', אצלינו לא נוהגים כי כבר בערב שבת מריח אור השבת בגילוי רב ונפלא מאד, וכבר הולכים לעשות קניות לכבוד שבת, ולכן אצל חסידים נוהגים לא לומר בערב שבת תחנון, לא צריכים לעשות מזה שום בלבול אלא צריכים לדעת שכך נוהגים", ע"כ.
אתה הראת לדעת, כי מנהג זה, יש לו מקור ושורש בהלכה, ובמקום שנהגו, יש להניחם לנהוג כמנהגם, ובעיר הקודש יבנאל, כן הנהיג מוהרא"ש זי"ע. התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומון, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל. |
» |
» |