חדשות ברסלב שו"ת ברסלב מאמרים ספרי ברסלב וידאו
דיני המטבח היהודי: 'נאפה לאחר הפסח' - חובה או רשות?

דיני כשרות המזון והמטבח

רבים מהיראים מקפידים לרכוש לאחר הפסח מוצרי חמץ שיש עליהם כיתוב המעיד על המוצר שהוא "נאפה לאחר הפסח"  האם זה הידור או חובה?

ז' באייר תשע"ה, 26/04/2015 | 20:24 | הרב יעקב ועקנין


שאלה: רבים מהיראים מקפידים לרכוש לאחר הפסח מוצרי חמץ שיש עליהם כיתוב המעיד על המוצר שהוא "נאפה לאחר הפסח". האם זה הידור או חובה?

תשובה: ראשית, נדגיש כי מכירת החמץ הינה מכירה גמורה וזה רכושו של הגוי אף על פי שזה נמצא ברשות ישראל, ולמכירה זו יש תוקף הלכתי וחוקי, ואין היא דומה לפירות וירקות על פי היתר מכירה, ששם רבים המפקפקים בתוקף המכירה.

שאלה: אז מדוע יש העומדים על הדרישה "נאפה לאחר הפסח"? האם אין בכך הוצאת לעז על מי שסומך על המכירה?

משיב: ובכן, אחת הבעיות העיקריות שיש בשיווק מוצרי חמץ לאחר הפסח נעוצה בשאלה האם המוצרים אכן נמכרו לגוי. ומדוע? כיוון שאחת הבעיות הקשות טמונה בשיטת השיווק כיום, ובפרט בעסקים קטנים - שהרי את מוצרי המזון החנויות לא מקבלות ישירות מהמפעל, אלא השיווק הוא מתבצע בעל ידי מחסני מזון, ואם המפעל מכר את החמץ שברשותו, מי אמר שגם במחסני המזון מכרו את החמץ?

ועוד, שהרי ישנם ספקים שקנו את מוצרי החמץ ממחסני המזון, וזה יושב אצלם במשאית או במחסן פרטי, ומי אמר שהם מכרו את החמץ? הרי ייתכן מאוד שישנו משווק שלא מבין במכירה ולא מכר את החמץ שברשותו! ומסיבה זו ראוי שכל בעל חנות או עסק ידרוש מספקי המזון תעודת מכירה שגם החמץ שלהם נמכר, שהרי זה לא היה קשור למפעל הראשי אף על פי שבמפעל ודאי מכרו את החמץ.

לסיכום: גם חנות המציגה תעודה על מכירת החמץ, אין בכך ראיה שכל מה שנמכר בחנות זאת עבר מכירה כדת וכדין כי אולי זה ישב למשווק במשאית ללא מכירה כדין, אך מפעלים שנושאים תווית כשרות גבוהה, כגון בדצי"ם, הם דואגים גם למכירת מחסני המזון וגם לכל המשווקים.

ולכן מי שמקפיד על "נאפה לאחר הפסח" נמלט מהרבה חששות כיוון שעל קמח אין בעיה של חמץ שהרי אנו מכינים מצות רגילות מקמח רגיל, ואם זה נאפה לאחר הפסח הרע שהמוצר הזה לא היה בגדר חמץ בשעת המכירה.

מכל מקום נכתוב להלם את הקודים העוזרים לזהות מתי מוצר זה נאפה, כיוון שהרבה פעמים תפסו את הרמאים מדביקים מדבקות - "נאפה לאחר הפסח" וזה היה מוכן לפני הפסח, ואם תתבע אותם לדין הם יטענו שזה נאפה אחר פסח תשע"ד שזה לפני הפסח שלנו, אך כיוון שהחוק מחייב לציין תאריך יצור זה עוזר לנו לדעת אם אכן זה נאפה לאחר הפסח, אלא שהמפעלים מקשים ורושמים זאת בצורה מסובכת כמו כתב לטינית.

להלן פענוח קוד תאריכי ייצור המוטבעים על האריזות בספרות ובקודים הנהוגים במרבית המוצרים בארץ:

דוגמא א': הקוד 5102 – הספרה הראשונה 5 מורה על שנת הייצור 2015 למניינם, ואילו הספרות 102 מציינות את היום בו ייצרו את המוצר, דהיינו תאריך 12 באפריל שזה היום ה-102 בשנה למניינם. (=לתאריך כג' בניסן תשע"ה)

דוגמא ב': הקוד 15,102-2 - המספר 15 מגלה על שנת הייצור 2015, ואילו המספר 102 כנ"ל מגלה על מספר הימים מתחילת השנה הלועזית – (במקרה שלנו כ"ג ניסן) ואילו הספרה 2 האחרונה מגלה שזה יוצר במשמרת השנייה.

לסיכום: כל מספר שיהיה גדול ממספר 102 ומעלה לאחר הספרה 5 או 15 בתחילת המספר זה ודאי יוצר לאחר פסח תשע"ה.

 

» בפעם הקודמת למדנו על ט"ו בשבט - פירות יבשים

1 תגובות

הוספת תגובה
שם:
כותרת:
תוכן:
 
מפת אתר : ברסלב סיטי בפייסבוק : ברסלב סיטי ביוטיוב : ברסלב סיטי בגוגל+ : ברסלב סיטי בטוויטר : צור קשר : שיעורים להאזנה : שיעורים לצפיה : קונטרסים לקריאה : אש קודש : ספריית האתר : קבל עידכונים : מכתבי מוהרא"ש לגברים : מכתבי מוהרא"ש לנשים : קרן הדפסה : ביקורי הצדיק בארה"ק : חדשות ברסלב : שיחות מוהרא"ש : breslevcenter-אידיש : שאלות ותשובות בחסידות ברסלב : חסידות ברסלב : תולדות חייו של רבי נחמן מברסלב : גוגל פלוס : רבי נחמן מברסלב : שאל את הרב
עיצוב אתרים - BetaGroup