שאלה: מאת נתי: לכבוד הרב מיבנאל. תשובה: |
||
בעזה"י יום ב' לסדר יתרו י"ב שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל נתי נרו יאיר ויזרח לנכון קבלתי את מכתבך. רק חזק ואמץ מאד וראה ששום דבר לא יוכל לשבור אותך, בזה העולם עוברים על כל אחד ואחד כל מיני ירידות ונפילות, חלישות הדעת, קטנות ומרירות וכו', והכל מפני שגופו הגשמי והעולם הגשמי מעלימים ומסתירים את אמתת מציאותו יתברך, כי באמת אם היה האדם מתבונן היטב איך שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, אז היה מתאהב רק בו יתברך, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) ככל שאדם רחוק ממנו יתברך, אזי רבו הלבושים, וככל שאדם מתקרב יותר אליו יתברך, הוא מוריד ממנו את כל הלבושים, עד שאינו רואה כבר משום דבר רק אמתת מציאותו יתברך בלי שום לבושים, ויכול לאהוב את עצמו עמו יתברך. וכשאדם בא אל דרגא זו, אז הוא משלים עם המציאות ועושה שלום עם מצבו, כי יודע אשר כל מה שעובר עליו זה רק ממנו יתברך, ונשמתו היא חלק אלוק ממעל ממש, והוא צריך לעבור את התיקונים והזיכוכים האלו, ומשם נובע שהוא בשלום עם עצמו, בשלום עם אשתו, בשלום עם ילדיו, ובשלום עם אנשים, כי הכלל – שאדם צריך לחפש ולבקש תמיד אחר השלום שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא (שבת י.) ותיכף ומיד כשמוצא את הקדוש ברוך הוא בכל עניניו – אזי הוא משלים עם המציאות, ואז הכל הולך לו כבר כסדר (עיין לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ב) והוא נכלל בו יתברך.
וצריך לזכור מה שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: כשאדם פוגם במח מחשבתו על ידי הרהורים רעים – צריך לסבול מילדיו, וכשאדם פוגם בדיבורו בלשון הרע רכילות וליצנות – סובל מאשתו, וכשאדם פוגם במעשים רעים על ידי זה סובל מאנשים, והסבל הוא סבל רב מאד, ולכן צריכים לחזור בתשובה שלימה על המחשבה הדיבור והמעשה שפגם בהם, ואזי הם יהיו הלבושים המזוככים לנפשו, כי מחשבה דיבור ומעשה הם השלושה לבושים שבהם הנשמה נמצאת כדוגמת העולם שיש בו בריאה יצירה ועשיה, שהם הלבושים של העולמות.
|