שאלה: מאת רותי: שלומות וברכות לרב שליט"א. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר משפטים כ"ב שבט ה'תשע"ד שלום רב אל רותי תחי' לנכון קבלתי את מכתבך. יהודי צריך תמיד להרגיל את עצמו לעשות חסד אחד עם השני, כי זה סימן שהוא יהודי טהור, כמאמרם ז"ל (יבמות עט.) שלשה סימנים יש באומה זו – הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים. רחמנים דכתיב (דברים י"ג י"ח) "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך", ביישנין דכתיב (שמות כ' י"ז) "בעבור תהיה יראתו על פניכם", גומלי חסדים דכתיב (בראשית י"ח י"ט) "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו" וגו', כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. עם כל זאת, לכל דבר יש זמן, לדוגמא את יושבת ברכב וממילא נוסעת לאותו כיוון, וחברה מבקשת ממך טובה שהיא גם כן רוצה שתסיעי אותה למקום פלוני וכו', שזה לא כל כך רחוק מהמקום שאליו את נוסעת וכו', למה לא לעשות לה טובה? אבל סתם שאת תהיי הנהגת שלה ולהיכן שהיא רוצה לנסוע את מוכרחת לקחת אותה, ומכל שכן כשאת עייפה וכו' וכו', בזה צריכים להבין לבד שזה לא חסד וכו', אלא אכזריות על עצמך, כי אוי ואבוי אם את עייפה ותנהגי יכול לצאת מזה השם ישמור תאונה קטלנית וכו', והבאתי רק דוגמא אחת. אדם צריך תמיד לעשות חסד עם השני, אבל לא שיצא לו רעה מזה, כגון אם הוא נוסע לצפון למירון, ובא חבר ומבקש תעשה לי טובה תסיע אותי לדרום לבאר שבע, אזי אני צריך להיות הנהג שלו? או אני צריך לממן לו רכב בשביל זה? אדם צריך שיהיה לו שכל ויבין בין טוב לרע וכו' – אם אני ממילא נוסע למירון והוא מבקש ממני טובה שאסיע אותו לצפת, בזה אני אעשה לו טובה וכדומה וכו' וכו'.
ולכן אסור לך שיהיו לך שום נקיפות מצפון, וצריכים מאד מאד לשמור שלא ינצלו את הטוב לב שלך, וכבר אמרו חכמינו הקדושים (פסחים קי"ג:) שלשה חייהם אינם חיים – הרחמנים, והרתחנין, ואניני הדעת, היינו כל הבעיות שיש לאדם וכו', כי הוא קנה לעצמו את מדת הרחמים יותר מדי וכו', ומרחם על כל אחד ואחד והוא לא יכול לעמוד בזה, אזי נשבר ונכנס בכלל הרתחנין שכועסים הן על האחרים והן על עצמו, מצד אחד – למה הם מבקשים ממני דבר שאני לא יכול להראות? וכן מצד עצמו – נכנסות בו נקיפות מצפון למה שלא אעשה את זה? ואחר כך כל דבר קטן כבר מעצבן אותו, ולכן נעשה מאניני הדעת שכל דבר מעבירו על דעתו, וזה מה ששובר אותו ומכניס בו עצבות ומרירות ודיכאון על לא דבר, ולכן כל דבר צריכים לדעת מתי, ואיך, ואימת. יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לעסוק תמיד במדת החסד בעיתו ובזמנו, ונזכה לראות הרבה ישועות.
|