שאלה: מאת נדב: שלום לך כבוד הרב. תשובה: |
||
בעזה"י יום א' לסדר דברים כ"ט תמוז ה'תשע"ד שלום וברכה אל נדב נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אתה צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ובלעדי הקדוש ברוך הוא אדם לא יכול לחיות וכו', ולכן אל תכתוב דבר כזה שהוא יתברך נעלם ממך וכו', לדעתי אתה מתעלם ממנו יתברך, כי אם היית מכניס את אמיתת מציאותו יתברך בתוך תוכך, לא היית בא לכל הצרות שאתה עובר וכו', כמו שכתוב (דברים ל"א י"ז) "על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה", כי באמת אם אדם מחדיר בעצמו שאין בלעדיו יתברך כלל, אזי מתחיל לדבר עמו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, אשר אין עוד דבר יותר חשוב מזה, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ה) ההתבודדות הוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל. דהיינו לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות בדברי חן ורצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך, שיקרבו אליו לעבודתו באמת. ותפלה ושיחה זו יהיה בלשון שמדברים בו וכו'. והנהגה זו הוא גדולה במעלה מאד מאד, והוא דרך ועצה טובה מאד להתקרב אליו יתברך, כי זאת היא עצה כללית, שכולל הכל. כי על כל מה שיחסר לו בעבודת השם, או אם הוא רחוק לגמרי מכל וכל מעבודתו יתברך, על הכל יפרש שיחתו ויבקש מאתו יתברך. ואפילו אם לפעמים נסתתמין דבריו, ואינו יכול לפתוח פיו לדבר לפניו יתברך כלל, אף על פי כן זה בעצמו טוב מאוד, דהיינו ההכנה שהוא מוכן ועומד לפניו יתברך, וחפץ ומשתוקק לדבר, אך שאינו יכול, זה בעצמו גם כן טוב מאד, וגם יוכל לעשות לו שיחה ותפלה מזה בעצמו. ועל זה בעצמו יצעק ויתחנן לפניו יתברך, שנתרחק כל כך, עד שאינו יכול אפילו לדבר, ויבקש מאתו יתברך רחמים ותחנונים שיחמול עליו ויפתח פיו שיוכל לפרש שיחתו לפניו. ולכן ראה להרגיל את עצמך בעבודה הקדושה הזו, והרגע שתהיה רגיל לדבר עמו יתברך, אז תרגיש אדם אחר לגמרי, ועל כן מה טוב ומה נעים שתזכה לומר בכל יום את התיקון הכללי עם התפילה, כדי שתנצל מפגם הברית שזה עוון חמור מאד מאד, וזה סוגר את המזל של האדם לגמרי, כי מז"ל ראשי תיבות מ'וציא ז'רע ל'בטלה, ולכן מי שמתגבר עליו יצרו של פגם הברית, עליו לומר בכל יום את התיקון הכללי שהם העשרה מזמורי תהלים שגילה לרביז"ל בשביל תיקון הברית, וכן תרבה להתבודד עמו יתברך, ואז תראה שהכל דמיון גדול מאד שנדמה לאדם שהקדוש ברוך הוא נעלם ממנו, אדרבה, מלא כל הארץ כבודו, ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובתוך כל עלמין, ואין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ג) ככל שאדם מתקרב יותר להקדוש ברוך הוא – כך מוריד ממנו את הלבושים, עד שזוכה לאהוב את עצמו עמו יתברך, כי יתפרדו כל פועלי אוון ומרגיש את עצם עצמיות אלקותו יתברך.
|