שאלה: מאת ששון: לכבוד מורינו ורבינו כבוד קדושת מוהרא"ש. הצדיק תמיד אומר שהאישה היא עצם מעצמיו של בעלה, ואם היא מצערת את בעלה צריכים לזכור שהיא שליחה של ההשגחה העליונה ואסור שיהיה לבעלה שום תרעומת עליה. האם זה נכון גם אם האשה בוגדת בבעלה רחמנא לצלן או מוסרת את בעלה לשלטונות? האם גם בכזה מצב הבעל צריך להשלים עם אשתו ולא להקפיד עליה? תודה רבה. השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר ויגש ז' טבת התשע"ג
שלום וברכה אל ששון נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. קודם כל אתה צריך לדעת שכל סיפור זה סיפור נפרד לגמרי, ואין הנידון דומה אחד להשני וכו' וכו', בוודאי האשה היא עצם מעצמיו של בעלה, זה מציאות וזה כתוב בתורה (בראשית ב' כ"ג) "ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת". כשאדם פוגם וכו', על ידי זה הוא סובל ממנה, כמאמרם ז"ל (יבמות ס"ג.) מאי דכתיב (שם י"ח) "אעשה לו עזר כנגדו" זכה עוזרתו לא זכה כנגדו; הכל תלוי כפי הנהגת האדם וכו'. בענין בגידה וכו', יש בזה כמה בחינות, א'. צריכים לדעת אם זה אמת? כי יש גברים שהם סתם קנאים וכו', ב'. אם זה נכון מוכרחת להיות סיבה לזה וכו', אם הבעל מתנהג באכזריות כלפיה וכו', ולא נותן לה את סיפוקה וכו', אזי היא מחפשת את זה בחוץ וכו', ואם היא מוסרת את בעלה לשלטונות וכו', גם כן צריכים לדעת את הסיבה לזה, פן הבעל מתאכזר כנגדה, מכה אותה, משפיל אותה וכו' וכו', סתם ככה אשה לא תמסור את בעלה לשלטונות וכו' וכו'. אתה צריך לכתוב את האמת, ואת הכל, כי הרי אתה מחסיר הרבה דברים וכו', ועל כולם עליך לזכור מה שאמר רביז"ל (ספר המדות אות בנים סימן ל') מי שמזנה אשתו מזנה עליו; ולכן אתה צריך לדעת כי האדם לא מטעה את אף אחד רק את עצמו, הוא חושב שהוא מטעה את אחרים, אבל לבסוף הוא מטעה רק את עצמו. ולכן מי שרוצה באמת להגיע לשלום בית אמיתי, הוא צריך תיכף ומיד ביום החופה לקבל על עצמו שיהיה מה שיהיה, ויהיה איך שיהיה וכו', הוא יהיה וותרן וסבלן בתוך ביתו, אז יצליח בחיי הנישואין שלו, ואז אף פעם לא יגיע למצב כזה שהיא תלך למסור אותו לשלטונות וכו', וכן היא לא תבגוד בו וכו', אדם צריך להיות רחמן ולרחם על אשתו ולכבד אותה מאד מאד כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רס"ד) שצריך לכבד ולייקר את אשתו. כי אמר הלא הנשים הם סובלים צער ויסורים גדולים מאד מאד מילדיהם, צער העיבור והלידה והגידול, כאשר ידוע לכל עוצם מכאובם וצערם ויסוריהם בכמה אופנים הקשים וכבדים מאד מאד וכו' וכו', על כן ראוי לרחם עליהם ולייקרם, ולכבדם. וכן אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) 'אוקיירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו', [תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתהיו עשירים], וכן אמרו (יבמות סג.) 'דיינו שמגדלות את בנינו ומצלת אותנו מן החטא'. ולכן צריכים לכבד ולייקר אותם מאד מאד, וזה יסוד גדול בחסידות ברסלב, שהבעל מוכרח לעזור לאשתו, ואם הוא רוצה להיות מקורב אל רביז"ל ולציית אותו, עליו הדבר הראשון לעזור לאשתו בכל המובנים, ואם יתנהג בצורה כזו, אז אף פעם לא יגיע למצבים אי נעימים עם אשתו, הן אמת שיכול להיות אשה שהיא בטבע כעסנית וקפדנית וכו' וכו', צועקת וצורחת וכו', עם כל זאת אם אדם ידע שהיא שליחה ממנו יתברך ויחזור בתשובה שלימה אז הכל יתהפך לטובה. לא כן כשהבעל הוא בטבעו אכזר וכעסן עצבני ממורמר וכו' וכו', ומוציא את הכעס והאכזריות ואת העצבים על אשתו וכו', אז בוודאי הוא יקבל חזרה מה שמגיע לו כל אחד כפי בחינתו, אם הוא מונע עונת אשתו וכו', היא תבגוד בו וכו', ואם הוא יתאכזר נגדה היא תלך לשלטונות וכו', מה זה כל כך קשה להבין? מה אתה רוצה שאשה תעשה? אתה צריך לדעת שהיא לא שק חבטות וכו', ולכן כל בעל צריך לחשוב את זה מקודם וכו', כי אם הוא לא יתקן את מעשיו, אזי הבית יתפרק, והוא יהיה מהצועקין ואינם נענין, כי כבר יהיה מאוחר מדי. הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|