שאלה: מאת יוחאי: ערב שבת שלום לכבוד הרב. תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר יתרו ט"ו שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל יוחנן נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. אני לא יודע ממי שאתה מדבר, אבל אתה צריך לדעת שמזמן האריז"ל שהיו כל העולמות פתוחים לפניו אף אחד כבר לא נתן תיקונים, כי זה היה רק בימי האריז"ל, ואנחנו לא מוצאים אצל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ואצל תלמידיו ותלמידי תלמידיו שנתנו תיקונים. ולכן אתה צריך לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ד) צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל, וכשנמשך אחר המדמה על ידי זה מתגבר עליו לב האבן וכו', ובא לידי טעויות גדולות, כי כח המדמה מטעה את האדם מאד מאד, ואין לך עוד כח המדמה שמתלבש באדם כמו אלו הבעלי דמיונות שקוראים את עצמם בעלי מקובלים, וכל כך נכנסו בדמיון הזה עד שחושבים שהם משהו, יכולים לתת תיקונים לבני אדם, ובאמת רחמנות גדולה עליהם, כי הם אפילו לא יודעים באיזה דמיון הם מונחים וכו', כי יכולים להטעות את עצמם מאד מאד בחכמת הקבלה וכו', כי באמת מי שלומד כתבי האריז"ל ושוקד בזה, הוא לומד את זה בחדר בתוך חדר וכו', כלומר בהצנע לכת מאד עד שאין שום בריה יודעת שלומד את זה, וככל שלומדים ויודעים הם מסתירים את זה לגמרי מבני אדם, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה א' סימן ה') על הפסוק (תהילים ל"א י"ט) "תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאוה ובוז" – הדוברות על צדיק חי העולמים עתק, שהעתיק בבריותיו בגאוה. אתמהה, בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית, ובוז אתמהה מבזה על כבודי, דאמר רבי יוסי בר חנינא: כל המתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא, בכבודו של מקום על אחת כמה וכמה. ולכן יראי השם וחושבי שמו לומדים קבלה בסתר ולא בגלוי כאשר נהוג היום, ולומדים את הלימוד הזה באימה וביראה ברתת ובזיע, כי סוף כל סוף מדברים פה מסתרי תורה שצריכים ללמוד בסתר דייקא, ואמרו חכמינו הקדושים (סוכה מ"ט:) מאי דכתיב (שיר השירים ז' ב') "חמוקי ירכיך"? – למה נמשלו דברי תורה כירך? לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר; שידוע שזה סובב על סתרי תורה, ולא כל אחד ראוי לזה, ומכל שכן וכל שכן שמלמדים את זה עם קלים וריקים ופוחזים וכו', ומכל שכן עם נשים וכו', וצריכים לברוח משיעורים כאלו, כי הם אינם יודעים מימינם ומשמאלם וכו', ומכל שכן וכל שכן אלו שנותנים תיקונים לזולת, הם בעלי דמיונות גדולים, ואוי לו מי שנופל במלכודת של אנשים בעלי דמיונות כאלו, כי הם מטעים מאד את כל מי שמתקרב אליהם וכו'. התיקון "הכי קל" ו"הכי קשה" ו"הכי ברור" הוא התיקון שגילה רביז"ל בעולם, והוא הענין של שיחה בינו לבין קונו – התבודדות, להרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא כאשר ידבר איש אל רעהו בלי שום חכמות והשכלות כלל, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) שתפלה זה השער להיכנס אל הקדוש ברוך הוא, זה "הכי קל" – כי צריכים רק לפתוח את הפה ולדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו כל מה שעובר עליו, ולכאורה זה מאד מאד קל לפתוח את הפה ולדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי הרי אדם רגיל לדבר עם הזולת, אז למה שלא ידבר אל הקדוש ברוך הוא, ויספר לו את כל אשר עם לבבו? אבל זה "הכי קשה" – כי באופן שיוכל לדבר אל הקדוש ברוך הוא, הוא צריך שתהיה לו אמונה ברורה ומזוככת עד שירגיש את אמיתת מציאותו יתברך שהוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, והוא שומע תפלת כל פה, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ב) ובאמת, אם היה יודע האדם ידיעה בלב שלם ש'מלא כל הארץ כבודו' (ישעיה ו'), והקדוש ברוך הוא עומד בשעת התפילה, ושומע התפילה, ודאי היה מתפלל בהתלהבות גדול, והיה מדקדק מאד לכוון את דבריו. ובשביל שהאדם אינו יודע זאת ידיעה בלב שלם, בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך. וכל אחד לפי מיעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו. והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב, והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב. והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו ליפול ברעה. כי אדם, כשחוטא בפרט בפגם הברית, על ידי זה נעלמת ונסתרת ממנו אלקותו יתברך, ונכנסות בו קושיות וספיקות ועקמומיות עליו יתברך, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) שאמונה תלויה בתיקון הברית, כמו שכתוב (תהילים פ"ט כ"ט) "ובריתי נאמנת לו", ומי שפגם בברית או בשאר חטאים ועוונות וכו', על ידי זה נכנסה בו כפירה, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן כ"ב) הפשע של אדם מכניס כפירה לאדם; וכתיב (ישעיה נ"ט ב') "כי אם עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלקיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע", ולכן מי שנכשל בעוונות וחטאים, זה "הכי קשה" לו לדבר אל הקדוש ברוך הוא. עם כל זאת, אם אדם מכריח את עצמו עם כל הכוחות ומרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי זה "הכי ברור" – שזוכה לבירור וזיכוך המדמה שאז כבר לא יכולים להטעות אותו, כי תיכף ומיד הוא קולט על הבעל מדמה שהוא עובד עליו, וכמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות אמת סימן ט') מי שהוא איש אמת אזי הוא מכיר באחר אם האחר דובר שקר אם לאו; כי על ידי שאדם מרגיל את עצמו רק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ויודע ועד שאין שום מציאות בלעדיו יתברך כלל, ונכלל לגמרי בו יתברך, זה נקרא איש אמת, כי אמת זה רק הקדוש ברוך הוא, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"א) שאמת הוא אחד, ואחד הוא רק הקדוש ברוך הוא, וכמו שכתוב (ירמיה י' י') "והוי"ה אלקים אמת הוא אלקים חיים ומלך עולם". ולכן ראה לברוח מכל אלו הבעלי דמיונות ותעשה התחלה חדשה לגמרי, ולא תרוץ אחר הבעלי דמיון שנותנים תיקונים, כי הכל הבל ורעות רוח והם עובדים על בני אדם, ואפילו שיודעים קבלה, כבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן רמ"ט) קבל"ה גימטריא נאו"ף. וכן מובא (חיי מוהר"ן סימן תקכ"ו) איש אחד עמד לפני רביז"ל, והיה עוסק ללמוד בספרי קבלה, ובאמת לא היה ראוי ללמוד קבלה. והוכיח אותו רביז"ל שלא ילמד קבלה, ואמר לו קבל"ה בגימטריא נוא"ף. וכן היה פעם שדיבר רביז"ל עם איש אחד, והיה אותו האיש קובל לפניו שאין לו לב, היינו שאין לו התעוררות הלב לתפלה ועבודה, והשיב לו רביז"ל שזהו בשביל שלומד קבלה, כי (משלי ו') "נואף אשה חסר לב", וקבל"ה בגימטריא נוא"ף; הרי שלך לפניך שצריכים מאד מאד לשמור מכל אלו הנקראים בעלי מקובלים, ומכל שכן מאלו שנותנים תיקונים, כי זה מסוכן מאד מאד שלא יפילו אותו לנוקבא דתהומא רבה, אבל מי שזוכה לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אזי זוכה שנזדכך מוחו והקדוש ברוך הוא מאיר לו כבר איך להתנהג ואיך לצאת מהחושך שלו.
וכלל זה תיקח בידיך – מי שלא מעורר אותך ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא וכו' וכו' – הוא שקרן גדול ועובד עליך, כי בלי תורה אין כלום, והכל דמיון אחד גדול, וזה הסימן אם יש בו משהו וכו' או שהוא סתם עובד עליך וכו' – אם הוא מעורר אותך שגם אתה תזכה ללמוד תורה בכל יום, שזה מאכלך הנצחי, סימן שהוא אוחז באמת, אבל אם סתם מדבר איתך וכו', ואפילו שיהיו דרושים נפלאים וכו', אבל אם לא יוצא לך מזה כלום, כבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ח) שאלו נקראים תלמידי חכמים שדין יהודאין, וכל הדרושים שלהם הם בסוד "בני לן ביתא באוירא", שאלו הדרושים הם סתם באויר וכו', ומכניסים בלבולים באנשים שעל ידי זה אלו בני האדם ששומעים את הדרושים האלו נופלים בכפירות גדולות, וחושבים לבסוף חס ושלום לא יראה ולא יבין אלקים במעשה בני אדם וכו', עיין שם. ולכן צריכים מאד מאד לשמור מכל אלו הבעלי דמיונות והמפורסמים של שקר שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) ויש מנהיגים שנקראים בשם רבי, שלימודם מאלו המותרות, ולא די שאינם יכולים אפילו להנהיג את עצמן, ומכל שכן שאינם יכולים להנהיג את אחרים, והם נוטלים גדולה לעצמן להנהיג את העולם. צריך לראות שלא להסמיך אותם, שלא ליתן להם תוקף ועוז, שלא יהיו מכונים בשם רבי. כי הם עצמן אינם חייבים כל כך, כי יש להם יצר הרע גדול להנהיג העולם, אך צריך לשמור מאד, שלא ליתן להם תוקף ועוז, כי אלו הנותנים להם תוקף ועוז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי, הם עתידין ליתן דין וחשבון.
יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לאחוז בדרכי רביז"ל בתמימות ובפשיטות גמורה, שאז בוודאי לא נטעה את עצמינו, וכשבר ישראל מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ותמיד שופט את עצמו איך הוא מתנהג, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט"ו) אז יבוא להשגת אור הגנוז.
הקדוש ברוך הוא יעזור שתמיד תבשר לי בשורות משמחות.
|