שאלה:
מאת ישראל: תשובה: |
||
בעזה"י יום ה' לסדר נח כ"ט תשרי ה'תשע"ה שלום וברכה אל ישראל נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. כל הבעיה שלך היא רק מחמת שאתה לא בשמחה, ואתה לא מחפש ומבקש ומוצא בעצמך את הטוב שיש בך, כי כך לימד אותנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שאדם צריך לחפש ולבקש ולמצוא את הטוב שיש בו, ואז אפילו שיהיה בנוקבא דתהומא רבה, הטוב שבו יוציא אותו מהשאול תחתית שנפל לשם וכו' וכו'. ומה אתה חושב שזה השאול תחתית? הרגע שאדם לא שמח עם נקודת יהדותו ולא מרגיש את השמחה האמיתית של "שלא עשני גוי" כגויי הארצות, והוא נמצא בעצבות ובמרירות ובדיכאון וכו' שזה עיקר נשיכת הנחש הקדמוני כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות; ותיכף ומיד כשאדם לא שמח עם נקודת יהדותו ונופל עליו עצבות ומרירות וכו', ומרגיש שהוא לא שווה לשום דבר, ומתייאש מהחיים שלו וכו' וכו', זה נקרא נוקבא דתהומא רבה וכו', ועל זה שלח לנו הקדוש ברוך הוא מתנה לדורותינו אלו את רביז"ל שהוא מנחם הכל ומשמח הכל, כמובא בדבריו ז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב'). ולכן נקרא רבי נחמ"ן בן שמח"ה זי"ע שהוא מנח"ם ומשמ"ח את כלל נשמות ישראל, ואת כל העולם כולו, ועליו נאמר (בראשית ה') "זה ינ'ח'מ'נ'ו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה הוי"ה", כי אחר חטא אדם הראשון נתערב כל העולם כולו בטוב ורע וכו', ומזה סובל כל אחד מה שסובל, כמו שכתוב (שם ג') "ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך: וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה: בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה" וגו'. והתיקון יהיה על ידי משיח שהוא יכניע את הנחש הקדמוני שממנו סובלים מה שסובלים, ולכן משי"ח עולה כמספר נח"ש, כי הוא יתקן את כל הבריאה כולה, וינח"ם הכל וישמ"ח הכל, עד שכולם יודו וישבחו ויפארו את הבורא יתברך שמו, וידברו עמו יתברך פנים אל פנים. ולכן מאחר שזכית להיות כבר כמה שנים אצל ציון רביז"ל עליך לשמוח מאוד מאוד על נועם חלקך, כי כל זמן שאדם חי הוא לא יודע מה זה לזכות להיות אצל רביז"ל על ראש השנה באומן, וכדאי לך להאמין ברביז"ל שאמר (חיי מוהר"ן סימן ת"ג) מי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד מאוד; וזו כל הבעיה שלך שאתה לא שמח שזכית להיות אצל רביז"ל, נמצא שזה אצלך פגם באמונת חכמים, שאז אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) עולים לו המותרות במוחו, ומסבבים אותו מאוד מאוד, ויוצא לו משפט מעוקל וכו', כי אינו יודע ליתן לעצמו עצה נכונה. ולכן אני מאד מאד מבקש אותך, קח את עצמך בידיך, ותתחיל לשמוח על נועם חלקיך שזכית להיות כמה פעמים אצל רביז"ל באומן, ותאמין באמונה פשוטה שבכל פעם שזכית להיות שמה ולומר את התיקון הכללי נשמתך יוצאת מהזוהמה וכו' וכו', אך הס"מ מאד שונא את רביז"ל, ולכן הוא מכניס יאוש ודיכאון באדם שרוצה להתקרב אל רביז"ל, עד כדי כך ששובר אותו כאילו לו אין כבר שום תקוה ותוחלת בחיים, ומתחיל להתרשל להניח תפילין וכו', וכן מתרשל מללכת לבית הכנסת שלוש פעמים ביום, אשר רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') כל זמן שאדם בא להתפלל את השלוש תפילות בבית הכנסת הרי הוא נמצא במחנה ישראל וכו', וכשאדם מתחיל להתרשל מאיזו תפילה מהשלוש תפילות וכו' הוא כבר יוצא ממחנה ישראל, ותיכף ומיד הוא הולך במקום שמלא זוהמא וכו' ומתחיל להסתכל בנשים חצופות ופרוצות וכו', והולך למקומות המטונפים וכו', והכל בא לו מרוב יאוש שנכנס בו כאילו הוא לא שווה לשום דבר, וכאילו הקדוש ברוך הוא שונא אותו וכו', וכל זה בא מרוב עצבות ודיכאון שנכנסו בו, שאינו מאמין בעצמו וכו', כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) כמו שאדם צריך להאמין בהקדוש ברוך הוא, כך צריך להאמין גם בעצמו, שגם הוא חשוב בעיניו יתברך, וכל משיכה שמושך את עצמו אליו יתברך זה מאוד מאוד יקר בכל העולמות, והקדוש ברוך הוא משתעשע עמו מאוד מאוד. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קס"ט) שמי שהוא תמיד שמח, הקדוש ברוך הוא בעצמו שומר לו את הברית שלא יכשל בניאוף והוצאת זרע לבטלה וכו' וכו', ולכן עליך להתחזק ביתר שאת ויתר עוז במידת השמחה, שעל ידי זה תתרחב לך דעתך ותתחיל להרגיש את יקרת נשמתך איך שגם אתה חשוב בעיני הקדוש ברוך הוא, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא זה מפני שאין להם ישוב הדעת, ולמה אין להם ישוב הדעת, מפני שהם לא שמחים ועליזים, ולמה הם לא שמחים? מפני שלא דנים את עצמם לכף זכות, ולא מוצאים את הטוב שבהם, אשר באמת אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נ"ז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" – מאי רקתך? אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון; ואם תלך בדרך זו אזי הכל ישתנה אצלך לטובה, כי מה שאתה כל כך ממורמר ומדוכא ובייאוש פנימי וכו', זה בא מחמת פגם הברית שתקפך יצרך והכניס בך עצבות ומרירות, שזה מביא את האדם לידי בטלה, שזה הדבר הכי מסוכן, כמאמרם ז"ל (כתובות נ"ט) הבטלה מביאה לידי שעמום (שגעון) ולידי זימה; כי אין עוד דבר שהורס את האדם כמו מי שהולך בטל שאז עושה כל מיני שטויות, ולכן אמרו חכמינו הקדושים (אבות פרק ב') יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון. וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון; ולכן אתה צריך למצוא איזו עבודה שתהיה עסוק בזה, וזה יוציא אותך מהשיעמום והבטילה. יעזור הקדוש ברוך הוא שתחזק את עצמך עם כל הכוחות, ולא תתן שהס"מ יתגבר עליך ויכניס בך יאוש ודיכאון פנימי, ותשמח עם הטוב שיש בך, ובפרט בזה שזכית להיות כבר כמה פעמים אצל ציון רביז"ל באומן.
|