ודעת לנבון, כי בכל פעם שאני מזכיר באחד מספרי – אנשי שלומנו, כוונתי רק אלו המסתובבים ב'היכל הקודש', כי מי שאינו בא אל 'היכל הקודש', חסר לו הרבה הרבה מכל ההתקרבות אל רבנו.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תשט, תשמב)
אשרי מי שמרגיל את עצמו בכתיבה, ורושם כל מה שזוכה לשמוע ולחדש, כי הוא יסוד גדול בעבודת ה' יתברך, להיות רגיל בכתיבה.
מה גם שזו זכות הרבים גדולה מאוד מאוד, ומכל מה שנדבר בבית מדרשנו בשבת אחת, יכולים לכתוב מזה ספר שלם בלי שום גוזמא כידוע לכם. אשרי מי שיכתוב את זה, כי יבוא היום ויהיה מאוד יקר כל דיבור.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תרמא, תשמב)
עליך לזכור, שכל הספרים שלי שזכיתי לחבר, אלו הם הבנים שלי. כי חכמנו הקדושים אומרים (בבא מציעא פה) "כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".
לכן אני רגיל לכתוב: "בני, בני ובנותי". ומי שרוצה לקבל את זאת, הוא בן שלי או בת שלי, אבל מי שאינו רוצה שילך ויחפש אבא אחר.
וזו הלשון של כל הספרים שזיכני הקדוש ברוך הוא: "בני ובנותי היקרים!" וכך אני מדבר, ומי שרוצה לקבל – אשרי לו ואשרי חלקו, ומי שלאו – שימצא אבא אחר.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תרנח, תשמב)
חמדת לבבי! אני אוהב את כל בר ישראל, ובפרטיות את אנשי שלומנו היקרים, כאשר ה' יתברך בעצמו יודע זאת.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א תתמב, תשל"ה)
מאוד מאוד אבקש אותך, שתדפיס כל ימי חייך את ספרי רבנו, ואת ספרי מוהרנ"ת ואת ספרינו, כי יש אצלי עוד אוצרות, אוצרי אוצרות, שכתבתי על התורה ועל המועדים ועל אגדות חז"ל ועל המצוות.
יעזור הקדוש ברוך הוא שאזכה להוציאם לאור עולם להחיות נפש כל חי, כי רק זו תשוקתי – שיתפשט הלימוד של רבנו בעולם בין כלל נשמות ישראל, כי רק בשביל זה ירדה נשמתי, ואני יודע שהסמ"ך מ"ם לא ישקוט, אבל אם נתעקש נצליח.
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א תתיא, תשל"ה)
באמת יש תחת ידי הרבה חיבורים שזיכני הקדוש ברוך הוא, ואני מקווה שפעם עוד יודפסו, אבל אצלי זה לא מעלה ולא מוריד, כמו דיבור אחד שנכנס אצל בחור או אברך ומחזקו ומאמצו ומקרבו אליו יתברך. זה נקרא ספר טוב, זה נקרא ספר מוצלח. אבל שאר דברים הם סתם…
ותאמין לי שיש הרבה ספרים וכולם צריכים לעולם, כמו שאמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן סא) אבל אצלי העיקר לחבר ספרים כאלו שיכולים לקרב בני אדם לקדוש ברוך הוא, וזה כל רצוני וכיסופי ושאר דברים הכול הבל ורעות רוח אצלי.
(אשר בנחל, כרך יב, מכתב א' תקצ, תשלה)
ידידי היקר, בכל פעם כשאני מיישב עצמי, היכן אני בעולם, שזכיתי להתקרב אל אור האורות, צח הצחצחות כזה, שהוא רבנו, תקוות כל בית ישראל, אני נותן תודה והודאה לה' יתברך, ומבקש אותו שאזכה להיות מקורב באמת אל רבנו, ונכנסת שמחה עצומה בלבי.
ובאמת ראוי לנו לשמוח בכל יום על נועם ערבות חלקנו, שזכינו בזכויות חינם, ששם נפשנו בחיים, וטוב גמלנו, שזכינו להיות בחלקו של רבנו, ולהיות בצוותא בין אנשיו הקדושים. אשר כל אחד אחד הוא חידוש בפני עצמו- אשרינו ואשרי חלקנו.
(אשר בנחל, כרך יב, מכתב א' תקצח, תשלה)
הנה זה כמה שנים, אשר זכינו אשר נפתח הפתח לנסוע אל ציונו הקדוש בעיר אומן אחר נסים גדולים, ובכל שנה אנשי שלומנו נוסעים שם. וגם אני זכיתי כבר להיות שם שתי פעמים, פעם אחת בשנת תשכו, ופעם אחת בשנת תשכט, ומי יתן שיזכני ה' יתברך לנסוע בזו השנה עוד פעם עם כל משפחתי, והכול בידו יתברך, והוא כל יכול.
(אשר בנחל, כרך יב, מכתב א' תרמו, תשלה)
אני לא דורש במתנ"ס רק באולם שלנו
(אשר בנחל כרך קנה מכתב ב' תתטס, ערש"ק לסדר קורח, כז בסיוון תשסו)
תהילה לאל, ממני יישארו ספרים שיחיו את כל העולם כולו, ומה ישאר ממתנגדי…
(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' קכד, שנת תשל"ד)
אני לא יודע כמה אחיה, אבל זאת אני בטוח, בעזרתו יתברך שמו, שכל זמן שאנשום, אגלה ואפרסם את דעת רבנו בעולם.
(אשר בנחל, כרך י', מכתב א' רמט, שנת תשל"ד)
כל מגמתי בחיים – למלא את כל העולם כולו עם אור ודעת רבנו.
(אשר בנחל, כרך ז', מכתב תתכה, שנת תשל"ג)
