האזניים הקטנות של הגמל

הגמרא מספרת על הגמל שהיו לו בתחילה אוזניים קטנות וכשראה את אוזני החמור כמה גדולות ויפות הן, התאווה שגם לו יהיה אוזניים גדולות וארוכות, הלך דרש וחקר איה המקום בו רוכשים אוזניים ארוכות, וסוף דבר שתפסוהו ותלשו גם את אוזניו הקטנות. 

וזו הסיבה שלגמל יש בראש חורים ולא אוזניים. 

במעשה בראשית כתוב "ויעש ה' את שני המאורות הגדולים" ומיד אח"כ יש סתירה שהרי כתוב "את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה", מדוע בתחילה כתוב מאורות גדולים משמע שניהם שווים בגודלם, ואח"כ כתוב מאור גדול ומאור קטן משמע שהיו שונים בגודלם? 

מסבירים חז"ל שבאמת שניהם היו שווים בגודלם, אלא שהירח בא והתלונן מדוע שנינו שווים בגודל הרי אי אפשר ששני מלכים יהיו בכתר אחד, לכן רבש"ע כדי שלא יהיה מחלוקת ואי הבנות אני מבקשת, מאור אחד יהיה קטן ומאור שני יהיה גדול, ומה עשה הקב"ה? הקטין את הירח.

ולמה? כיוון שהיא התלוננה ולא שמחה במה שה' חנן אותה. 

מאמר השגור בפי כולם: הדשא אצל השכן ירוק יותר, איזה בית יפה יש לשכן, הוא מסתכל על אחרים ומקנא, והיא מסתכלת על אחרות ומקנא, ויש השואפים לתפקיד שיש לזולת, למה השכן יש לו אשת חיל וילדים נפלאים ולי לא? למה לו יש רכב חדש ולי לא, למה הצדיק מקרב אותו ואותי לא? ובסוף קורה לך כמו לגמל שתלשו את אוזניו, "מה שרצית לא קבלת ומה שהיה לך לקחו ממך". 

בסיפורי מעשיות במעשה "החכם והתם": מובא שהתם היה סנדלר ולא היו יוצאים לו הנעליים כראוי, והיה גובה רק זהוב וחצי על כל זוג, שאלה אותו אשתו מדוע סנדלרים אחרים לוקחים על כל זוג שלשה זהובים ואתה לוקח רק זהוב וחצי, ענה לה בעלה "זה ענין שלו וזה ענין שלי", ועוד למה לנו לדבר מאחרים? "והיה רק מלא שמחה וחדווה תמיד". 

הרי לנו יסוד גדול שאדם צריך לשמוח רק במה שחנן אותו ה', ולא להסתכל על אחרים לא בגשמיות ולא ברוחניות כל אחד והיכולות שלו, "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכווין את ליבו לשמיים". 

ואמר מוהרא"ש ז"ל אדם צריך לצמוח כמו עץ רק כלפי מעלה, שהרי למעלה אין הגבלה, אך אם מתפשט לצדדים מתחיל להיות לו צפוף ההוא מפריע לי, הוא לומד יותר טוב ממני, וככל שמסתכל לצדדים נאבדת השמחה במה שיש לו, אדם שמקבל 1000 $ שמח זה סכום יפה אפשר לשלם שכירות ולקנות בגדים ואוכל בשפע אך כשרואה שחבירו קיבל יותר ממנו, מצטער למה הוא יותר ממני? וכשחז"ל כתבו "איזהו עשיר- השמח בחלקו" הם ידעו שרק אם אדם יהיה מרוצה ממה שה' נתן לו יהיה שמח, אך אם יסתכל בחלק חבירו, גם שלו יאבד ערכו, וייצא בידיים ריקות.

ומעשה אמיתי שהיה בעשיר גדול שבנה דירת פאר בעלת ארבעה מפלסים, בשיא היופי וההידור, השיש היה מיוחד זוהר ונוצץ, קרמיקה תלת מימד מיוחדת במינה, נוף הנשקף מול הים, כולם ידעו שהדירה שלו הכי הכי יפה, ואין דירה המתחרה ביופיה וגודלה מדירתו, עד שיום אחד הגיעו משאיות וטרטורים וקדחו ומולו נבנתה דירה שלא ראו כמותה מעולם, דירה שביישה את דירתו ביופיה, (אוי הדשא של השכן ירוק יותר), למה שלו יותר יפה, הקנאה פיעמה בו, הלך והציע ממון רב כדי לרכוש את הדירה שנבנתה מולו קנה אותה, והביא כלים כבדים להרוס אותה – 
(במקום לעבור אליה). 

זו כוחה של קנאה שרק מי שישמח במתנות הבורא ולא יסתכל על אחרים, יהיה המאושר ביותר יאריך ימים. לא אחת רואים זוגות מאושרים חיים כמו "זוג יונים" עד שרואים במכשיר שבכיס איך השניה יותר יפה, וכבר נאבד החן והעיניים פוזלות למחוזות לא רצויים והתוצאה "מה שרצית לא קבלת ומה שהיה לך לקחו ממך". 

יעזור ה' שנשמח בחלקינו 'אשר בנחל' שם גורלנו, ויהיה הנחל נובע מתגבר בנביעתו "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" ומלאה הארץ דעה את ה' בגאולה השלימה בקרוב ממש אמכי"ר. שבת שלום.

» לסיפורים ומאמרים נוספים