רבי חיים אלעזר ממונקאטש – ב' סיון

הרב הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש נולד בי"ח טבת ה'תרל"ב (1871), בעיירה סטריז'וב שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום פולין), לאביו הרב הקדוש רבי צבי הירש שפירא – בעל ה'דרכי תשובה' ממונקאטש (שהיה מגדולי תלמידי הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז), והיה נכדו של הרה"ק רבי שלמה ממונקאטש ונינו של הרה"ק מלאנצהוט, צאצא להגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב – זכותם תגן עלינו.

צעירותו ונישואיו

כראוי לצאצא של הרב הקדוש מדינוב ונצר ישיר של בית מונקאטש, גדל רבי חיים אלעזר על ברכי אביו והתחנך בדרך התורה והחסידות. בעודו ילד כבר יכלו להבחין בחריפותו ובבקיאותו בכל חלקי התורה הקדושה, וכבר מקטנותו נראתה בו רוח המנהיגות.

באותו זמן נסע רבות להסתופף בצל צדיקי הדור, לחזות בפניהם ולקבל מהם הדרכות והנהגות בעבודת ה'. רבו המובהק היה הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא – בנו בכורו של בעל ה'דברי חיים' מצאנז.

	האדמו"ר בעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש

כשגדל מעט, והיה לבחור תלמיד חכם מובהק אשר שמו יצא למרחקים, נשא לאשה את בתו של הרב הקדוש רבי שרגא יאיר מביאלובז'יג (נכד היהודי הקדוש מפשיסחא), ואז עבר להיות סמוך על שולחן חותנו שבפולין ושם נתעלה מדרגה אחר מדרגה בעבודת הקודש.

לאחר מספר שנים התגרש מאשתו הראשונה מפני שלא התברכה בפרי בטן, ולאחר תקופה התחתן בזיווג שני עם בת הרב הקדוש רבי יעקב משה ספרין מקאמרנא, ואז זכה להולדת בתו היחידה.

מלחמתו בתנועת ההשכלה

עוד בחיי אביו הקדוש הוכתר כאב בית הדין במונקאטש וטשענדיוף, אז לבש עוז ותעצומות ויצא בחזית ללחום מלחמת ה' במשכילים ובשאר הרוצים לחבל בכרם בית ישראל. רבי חיים אלעזר נודע בקצוות ארץ כגבור חיל וכעומד בפרץ אשר רואה לנגד עיניו רק את טובתם הנצחית של כלל ישראל, מתוקף כך הרבה לצאת ולהכריז מלחמה נגד 'ההונגאריזאציה' דאז, דהיינו תופעת לימודי ההונגרית ותרבותם שפשטה בעקבות תנועת ההשכלה.

קבלת האדמורו"ת

לאחר הסתלקות אביו הקדוש, כעשר שנים לאחר בחירתו כאב"ד מונקאטש, הוכתר להיות ממלא מקומו ויורש הכתר לבית מונקאטש. מאז שיחרו רבים לפתחו לבקש עצה ותושיה בכל דבר ועניין, וחסידים רבים נהרו והציפו את העיירה עד כי חצר מונקאטש דאז היתה החסידות הגדולה והמשפיעה בכל האזור. בו בעת הקים רבי חיים אלעזר ישיבה גדולה בשם 'דרכי תשובה' ובה ישבו מאות בחורים ולמדו תורה ביגיעה גדולה.

לאחר מספר שנים יצא רבי חיים אלעזר ממונקאטש למסע לארץ הקודש ובה נפגש עם גדולי ישראל שבראשם הסבא קדישא רבי שלמה אלפאנדרי. הרבי ממונקאטש ראה בו אחד מרבותיו והרבה לדבר משבחו וקדושתו.

	שו"ת מנחת אלעזר

ספריו

אמרותיו ותורתיו הטהורות בפרד"ס התורה פזורים במספר ספרים. בין ספריו המרכזיים: 'דברי תורה', 'דרכי חיים ושלום', 'משמיע ישועה', 'מנחת אלעזר' ועוד.

בשנת תר"ס הדפיס הרבי את סידור 'חמדת ישראל' עם כוונות האריז"ל. מוהרא"ש היה נוהג להשתמש בסידור זה וכתב על כך כי "הנוסח שבסידור 'חמדת ישראל' זה מדויק על פי מה שבירר הרב הקדוש ממונקאטש זי"ע בעל 'מנחת אלעזר', אבל יש עוד נוסחאות כגון נוסח חב"ד כפי שתיקן הבעל התניא זי"ע, ועוד נוסחאות מכמה חסידויות, והנוסח של סידור 'עת רצון' זה הנוסח של רבינו ז"ל, שידוע שאין הרבה שינויים כי בפירוש אמר רביז"ל שהוא לא מתערב בנוסחאות התפילה, אלא שכל אחד יתפלל כפי הנוסח שקיבל מאבותיו".

פטירתו

ביום ב' סיוון ה'תרצ"ז (1937) לאחר שסבל ממחלה ממושכת, הוסרה העטרה וה'מנחת אלעזר' ממונקאטש עלה ונתעלה אל היכל הצדיקים שבגן עדן, זכותו יגן עלינו. הוא נטמן בבית העלמין במונקאטש באהל אדמור"י החסידות.

בשנת תש"ל התפרסמה ידיעה שממשלת ברית המועצות (שהעיר מונקאטש הייתה אז תחת שלטונה) רוצה להרוס את בית העלמין היהודי במונקאטש, בעקבות זאת נסעו מספר חסידים בראשות האדמו"ר הנוכחי ממונקאטש ובאישון לילה פינו את קברי האדמורי"ם ועוד כמאה וחמישים קברים לבית עלמין חדש בעיירה קרופיץ הסמוכה.

מעשה שהיה

הרבי הריי"צ מליובאוויטש נסע פעם למעיינות מרפא בצ'כיה ואמו הרבנית הצטרפה לנסיעה. הרבנית סיפרה לבנה שה'מנחת אלעזר' ממונקאטש נמצא במקום, והיא רוצה לראותו. היות והמונקטשער לא קיבל נשים, הציע הרבי הריי"צ לאמו לעמוד מאחורי העץ ליד המקום שם יעברו בעת פגישתם וכך תצליח לראותו.

למחרת בבוקר נעמדה הרבנית מאחורי העץ, וכאשר האדמורי"ם הצדיקים הלכו זה לצד זה והתקרבו ליד העץ, עצר האדמו"ר ממונקאטש ואמר "יש ריח נפלא מהעץ. מריח כמו גן עדן". הרבי הריי"צ חייך בענווה ואמר: "אמי עומדת שם"…

זכותו הגדולה של הצדיק תגן עלינו ועל כל עם ישראל. אמן