רבי אברהם יהושע העשיל ה"אוהב ישראל" מאפטא

חי בשנים: ה'תקט"ו-ה'תקפ"ה, נפטר בגיל: 70 • מקום מנוחתו: מז'יבוז, אוקראינה

הצדיק הקדוש רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, מכונה ה'אוהב ישראל', וכשמו כן הוא – מעלת אהבת ישראל בערה בקרבו והיה אוהב כל יהודי באשר הוא.

צעירותו

נולד בשנת הת'קט"ו (1755) בעיר ז'מיגריד (פולין), לאביו רבי שמואל שכיהן כראש אב בית הדין בעיירה ניישטאט והיה לאחד מחשובי הרבנים בפולין.

עוד בילדותו הפגין יכולות נפלאות בלימוד ועבודת השם אשר נקנו בלימוד ובהתמדה רבה לאין שיעור. כבר אז ניחן ברוח הקודש, והיה יודע מעשיו של כל אחד לטוב ולרע, אך מכיון שאהבת ישראל בערה בקרבו – התפלל אל השם יתברך שיקח את הראייה הזו ממנו כדי שלא יראה את עוונותיו של האדם אלא רק את זכויותיו.

התקרבותו לחסידות

לאחר נישואיו לבתו של רבי יעקב מטורטשין, הוזמן לכהן כרב בעיר קולבוסוב שבפולין, שם כיהן כרב ודיין והתפרנס בדוחק רב.

בקולבוסוב החל להתקרב לחסידות על ידי שני צדיקים אשר ביקרו במקום – רבי לוי יצחק מבארדיטשוב ורבי משה לייב מסאסוב, שסחפו אותו בדיבוריהם הנפלאים בעבודת השם. לאחר שהתקרב, נסע אל רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב לראות האם יפתור את קושיותיו בעבודת השם שהתנגשו עם דרך החסידות, ואכן הרבי מזלאטשוב תירץ לחסיד החדש את כל קושיותיו.

למרות שהמון העם החלו לנהור אל רבי אברהם יהושע העשיל על מנת לקבל מתורתו ומברכותיו ולמסור בידיו פדיונות ופתקאות, הוא סירב לכך בכל תוקף.

כאשר הגיע לעירו הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק, פנתה אליו הרבנית והתלוננה על סירובו של בעלה ה'אוהב ישראל' לקבל את הפדיונות והפתקאות מהאנשים הפונים אליו. הרבי מליז'ענסק קרא לו ושאל לסיבת סירובו, וכאשר רבי אברהם יהושע העשיל ענה שאינו רוצה להזדקק לבריות, הסביר לו הרבי ר' אלימלך שבגודל קדושתו הוא ישפיע ישועות על אלו שנותנים לו פדיונות ובכך לא ייחשב לנזקק.

לאחר מכן החל לנסוע בקביעות אל הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק וקיבלו לרבו המובהק, שם למרות שהיה מצעירי התלמידים תפס מקום מכובד מאוד בקרבת הרבי. הרבי מליז'ענסק היה מלא התפעלות מתלמידו החדש ואמר ששמו מתאים לאופיו: "יש לו מעלת אהבת ישראל כאברהם, מראה נסיכי כיהושע וראש חריף כזקנו רבי יהושע העשיל מקראקא".

מקולבוסוב לאפטא וליאסי, ומשם למעז'יבוז'

בשנת ה'תק"ס עבר לכהן כאב בית הדין בעיר אפטא שבפולין שעל שמה נקרא – ה'אוהב ישראל' מאפטא. בעיר זו הייתה עיקר פעילותו ושם קיבל עליו את עול האדמורו"ת. אלפי חסידים החלו להסתופף בצילו, בני העיר אהבוהו מאוד והמון העם נהרו לשמוע מתורתו.

לאחר כשמונה שנים, בשנת ה'תקס"ח, הוזמן לכהן כאב בית הדין בעיר יאסי שברומניה. תושבי העיר אפטא לא הסכימו לוותר על רבם הקדוש, וכדי להרגיעם הבטיח ה'אוהב ישראל' שתמיד יקרא על שם עירם ולכן שמו נודע כ'הרבי מאפטא'.

בשנת ה'תקע"ג, כאשר נפטר רבי ברוך ממעז'יבוז', עבר לשם ה'אוהב ישראל' ושם המשיך לכהן כאדמו"ר. ומעשה שהיה כך היה: כמה שנים קודם לכן כאשר רבי אברהם יהושע שימש כרבה של העיר יאסי שהייתה עיר מרפא ואנשים רבים היו מגיעים אליה לצרכי רפואה, הגיע לעיר גם רבי יעקב מיארטשוב – אחיו של רבי שלום מבעלזא ותלמידו של רבי ברוך ממעז'יבוז. היה זה בחודש ניסן וכששמע רבה של העיר על בואו, הזמינו לליל הסדר במחיצתו. לאחר ליל הסדר יצאו שני הצדיקים לטייל ופתאום פנה ה'אוהב ישראל' אל רבי יעקב ואמר לו: "ברגע זה אומר רבי ברוך את 'שפוך חמתך'". רבי יעקב הביט בשעונו והשעה נחקקה בזכרונו, וכשחזר לאחר החג למעז'יבוז, נכנס לרבו רבי ברוך וסיפר לו את מה שהיה, כששמע זאת רבי ברוך ממעז'יבוז' ענה ואמר כי אכן זו הייתה השעה שבה אחז באמירת 'שפוך חמתך' בליל הסדר. רבי ברוך הוסיף כי הוא מוכרח להכיר את הצדיק הזה וביקש מרבי יעקב שישוב לעיר יאסי ויביא עימו את רבה של העיר. כאשר הגיע ה'אוהב ישראל' למעז'יבוז' קיבלו רבי ברוך בשמחה עצומה ושוחח עימו במשך זמן רב, וכשעזב שיבחו מאוד בפני בני ביתו ואמר להם כי מעולם לא ראה אדם המדבר בלשון זהב כמו רבה של יאסי. זמן קצר לאחר מכן נפטר רבי ברוך ותלמידו רבי יעקב מיארטשוב נסע ליאסי להזמין את ה'אוהב ישראל' שיבוא לשבת על מקום רבו, הוא הסכים ובא להשתקע במעז'יבוז', שם נשאר עד לפטירתו.

ספריו

הרבי לא חיבר ספרים בעצמו אולם תלמידיו רשמו את שיחותיו ודברי תורתו והם יצאו בשני ספרים, הראשון בשם 'תורת אמת' שנכתב בידי האדמו"ר רבי ישכר דב מראדושיץ ה'סבא קדישא', והספר השני שעל שמו קרוי רבי אברהם 'אוהב ישראל' נכתב בידי נכדו האדמו"ר רבי משולם זושא מז'ינקוב.

ספרו השני גדול בהרבה מכמותו של הראשון ונחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות, עד כדי כך היה חשוב ספר זה שבעל ה'דברי חיים' מצאנז אמר: "כל יהודי מחויב לקנות לעצמו את הספר 'אוהב ישראל' ואם אין לו כסף לכך ימשכן את השטריימל ויקנה את הספר".

פטירתו

ביום ה' בניסן לשנת ה'תקפ"ה (1825) החזיר ה'אוהב ישראל' מאפטא את נשמתו ליוצרה. בקשתו האחרונה לשני בניו לפני פטירתו הייתה שלא יכתבו על מצבתו שום שבח חוץ מכך שהיה אוהב ישראל. נקבר באהל הבעל שם טוב הקדוש במעז'יבוז.

זכותו הגדולה תגן על כל עם ישראל, אמן.