התנא רבי יונתן בן עוזיאל - כ"ו סיון

תוכן עניינים הצג

חיבר את תרגום יונתן – תרגום הנביאים לארמית. מקובל כי תפילה על קברו פותחת שערי שמיים למציאת הזיווג

מקום מנוחתו: עמוקה, ישראל

התנא הקדוש רבי יונתן בן עוזיאל היה גדול תלמידי הלל הזקן. חי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני.

יונתן בן עוזיאל קיבל תורה גם מחגי, זכריה ומלאכי, שהיו נביאים, ומראשי אנשי 'כנסת הגדולה'. הוא נקרא בשמו ולא בתואר 'רבי', משום שמעלתו גדולה מתואר רב או רבי, כמו רבו הלל הזקן שנקרא בשמו בלבד.


	מסוגל למציאת הזיווג. האהל שעל ציון התנא בעמוקה

בתלמוד בבלי כתוב עליו: "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהן ראויים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלושים מהן ראויים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, ועשרים בינונים. גדול שבכולן – יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן – רבן יוחנן בן זכאי" (סוכה כ"ח. ובבא בתרא קל"ד.).

כשהיה יונתן בן עוזיאל יושב ועוסק בתורה, כל עוף שפרח מעליו באותה שעה מיד היה נשרף, וזאת משום שמלאכי השרת היו מתקבצים סביבו לשמוע את לימודו, ולא יכלו העופות לעבור באש המלאכים. יש אומרים שיונתן בן עוזיאל למד תורה בשמחה כה גדולה, ששמחה זו דמתה לשמחה שהיתה במעמד הר סיני שניתנה התורה באש, ומאש זו נשרפו העופות.

חיבר את תרגום יונתן – תרגום הנביאים לארמית, השפה שהיתה שגורה בפי העם בזמנו. בגמרא מסופר: "תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: 'מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?' עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: 'אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל'. ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך! מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח" (מגילה ג.).

ישועה לרווקים ורווקות

קברו של יונתן בן עוזיאל אשר בעמוקה שליד צפת, הוא אחד המקומות הנפקדים ביותר בשנה. נהוג לעלות לקברו בראשי חודשים, באמצע החודש, ובכ"ו בסיוון שהוא יום פטירתו, ושם לבקש ולהתפלל על כל צורכו של האדם, בייחוד על זיווגים.

מדי שנה פוקדים את הציון אלפי רווקים ורווקות אשר מתקשים למצוא את זיווגם, ומעתירים בתפילה ובקשה לפני בורא עולם, שבזכות התנא הקדוש ישלח להם ישועה וימצאו את בני זוגם!

מוהרא"ש זצוק"ל נשאל דרך מדור 'שאלות ותשובות בחסידות ברסלב' האם אכן יש סגולה כזו להתפלל על ציונו של רבי יונתן בן עוזיאל למציאת הזיווג, וענה ש"אף שאין על זה מקור מוסמך, עם כל זאת, אם הדבר כל כך מקובל אצל כלל ישראל, אזי מה יש להפסיד וללכת שמה ולהתפלל?".

מאז הסתלקותו של מוהרא"ש והבטחתו המפורשת לפעול ישועה לרווקים ורווקות שיבואו אל קברו ביבנאל, בוחרים רבים לפקוד גם את מקום מנוחתו ביבנאל בדרכם לעמוקה השוכנת לא הרחק משם.

בנוסף לזה ציין מוהרא״ש זצוק״ל באשר בנחל:

יש לומר כוונת מאמרם (סוכה כח.) על יונתן בן עוזיאל. "כל ציפור הפורח באוויר, היה נשרף בהבל תורתו". היינו כי היה כל כך דבוק בו יתברך, והיה בבחינת 'למעלה מן המקום ולמעלה מן הזמן', שהיא דעתו של משיח, ביטול הזמנים (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק ב' סימן סא) עד שכל ציפור הפורח באוויר היה נשרף הוא בעצמו על קדושת ה' בכל עת ורגע, כי בכל עת ורגע זכר שהכול כצל ציפור הפורח באוויר.

ואולי מחמת שזכה להיכלל באין סוף ברוך הוא, ואחז עצמו בכסא הכבוד, ששם שורשי נשמות ישראל (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן א') ואשר בכסא תלויים כל הזיווגים, כי שם חקוקות צורות של כל אחד ואחד, ומי שבא לשם- מוצא את זיווגו (עיין חיי מוהר"ן, סימן פד).

מזה התהווה המנהג והקבלה, שנשמות ישראל הצריכים לזיווג, נוסעים ובאים להשתטח בקברו, ולבקש על מציאת הזיווג. אשר באמת אין על זה שום מקור בספר, רק אחינו בני ישראל נוסעים לשם בשביל זיווגים מכמה דורות.

כרסיה שביבין די נור (דניאל ז, ט)ראשי תיבות שדכ"ן. והוא בלשון תרגום דיקא (עיין שם בחיי מוהר"ן). ובוודאי אם נמשכים לשם אלפים ורבבות נשמות ישראל בשביל זיווגים, יש עניין בדבר.

(אשר בנחל, כרך לח, מכתב ו' שסא, שנת תשמ"ה).

ציון התנא הקדוש רבי יונתן בן עוזיאל

ליקוט מספרי אשר בנחל:

האם יש מקור מוסמך לכך שקברו של התנא רבי יהונתן בן עוזיאל מסוגל למציאת הזיווג?

חכמינו הקדושים אמרו (פסחים ס״ו.) "הנח להן לישראל אם אין נביאים הן בני נביאים הן". אם זה דבר כל כך מקובל בין עם ישראל שקברו של התנא יונתן בן עוזיאל שהיה גדול תלמידיו של הלל מסוגל למציאת הזווג, אזי מה איכפת שיסעו לשם, ויישפכו את נפשם אליו יתברך, בזכות התנא הקדוש הזה, שייזכו למצוא את בן או בת זוגם.

כבר אמר רבנו (ספר המידות אות צדיק סימן קע״ג) "על ידי השתטחות על קברי הצדיקים הקדוש ברוך הוא עושה לו טובות אף על פי שאינו ראוי לכך".

לכן אף שאין על זה מקור מוסמך, עם כל זאת אם הדבר כל כך מקובל אצל כלל ישראל. שציונו של רבי יונתן בן עוזיאל התפלות שמתפללים שם על מציאת הזווג מסוגל, אז מה יש להפסיד וללכת שם ולהתפלל.

אשר בנחל, מכתב גשסט, תמוז התשע״ג

האם התנא רבי יונתן בן עוזיאל היה רווק כל ימי חייו?

בעניין שאומרים שהתנא רבי יונתן בן עוזיאל היה רווק, זה סתם בדותא וצחוק של ׳ליצנים וכו', כי אין לתאר ואין לשער גדולתו של התנא הקדוש הזה, עד שאמרו חכמינו הקדושים (סכה כ״ח.) "אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף".

אשר בנחל, מכתב גשסט, תמוז התשע״ג

האם יש עניין להקיף שבע פעמים את ציונו של רבי יונתן בן עוזיאל?

בעניין הקפות להקיף את הקבר שבע פעמים, אין לזה שום מקור. חדשים מקרוב באו לעשות מזה איזה עסק וכו'. צריכים רק לעמוד ולבקש בזכות הצדיק הקדוש הנמצא כאן.

אשר בנחל, מכתב גשסט, תמוז התשע״ג

מדוע נוסעים לציון רבי יונתן בן עוזיאל להתפלל על מציאת הזיווג?

בעניין לנסוע לעמוקה בשביל מציאת הזווג וכו', אמרתי רמז על זה, למה קברו של רבי יונתן בן עוזיאל מסוגל למציאת הזווג. והוא על פי דברי הזוהר (רעיא מהימנא פנחס רנ״ז.) "פיקודא חד סר, איהי אתקריאת צלותא דשחרית מנחה ערבית, מסטרא דתלת אבהן, ואיהי תפלת כ"ל פ"ה, לית כל, אלא צדיק דכתיב, (דברי הימים א כט) כי כל בשמים ובארץ".

ותרגם יונתן בן עוזיאל: דאחיד בשמייא ובארעא. פ"ה כחושבן מילה. ומה ברית ביה מתיחדין דכר ונוקבא דלתתא, אוף ביסוד, מתייחד חתן וכלה דלעילא, הוא חי עלמין כליל ח"י ברכאן, הדא הוא דכתיב, (משלי י) "ברכות לראש צדיק. ובגין דא, כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם. דא שכינתא, בשם דהוי״ה, ביה צריך לזקפא שכינתא. ההיא דאתמר בה, (עמוס ה) "נפלה לא תוסיף" (דף רנייז עייב) "קום בתולת ישראל", על ידי דרגא אחרא, ובגין דא (עמוס ט) "ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת". ההוא דאתמר ביה, (תהלים קמו) "ה' זוקף כפופים". וזה רמז נכון מאד.

אשר בנחל, מכתב ג' תקא, תמוז התשע״ד

יש לומר כוונת מאמרם ז״ל (סוכה כח.) על יונתן בן עוזיאל: "כל ציפור הפורח באוויר, היה נשרף בהבל תורתו". היינו, כי היה כל־כך דבוק בו יתברך, והיה בבחינת ׳למעלה מן המקום ולמעלה מן הזמן׳, שהיא דעתו של משיח, ביטול הזמנים )עיין ליקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן סא), עד שכל ציפור הפורח באוויר היה נשרף הוא בעצמו על קדושת ה׳ בכל עת ורגע, כי בכל עת ורגע זכר שהכול כצל צפור הפורח באוויר.

אולי מחמת שזכה להיכלל לגמרי באין סוף ברוך הוא, ואחז עצמו בכיסא הכבוד, ששם שורשי נשמות ישראל (עיין ליקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן א), ואשר בכיסא תלויים כל הזיווגים, כי שם חקוקות צורות של כל אחד ואחד, ומי שבא לשם — מוצא את זווגו (עיין מוהר״ן, סימן פד). מזה נתהווה המנהג והקבלה, שנשמות ישראל הצריכים לזווג, נוסעים ובאים להשתטח בקברו, ולבקש על מציאת הזווג אשר באמת אין על זה שום מקור בספר, רק אחינו בני ישראל נוסעים לשם בשביל זווגים מכמה דורות.

כרסיה שביבין די נור (דניאל ז, ט) ראשי תיבות שדכ"ן, והוא בלשון תרגום דווקא (עיין שם בחיי־מוהר״ן). ובוודאי אם נמשכים לשם אלפים ורבבות נשמות ישראל בשביל זווגים, יש איזה עניין בדבר.

יש לומר, למה נוסעים הבחורים לציון רבי יונתן בן עוזיאל בכפר עמוקה סמוך לצפת, ונתפשטה השמועה בין כלל ישראל, שהוא מקום מסוגל לבקש על זווגו ולהוושע.

כי הנה רבי יונתן בן עוזיאל תרגם את המקרא, וכן לדעת ׳סדר היוחסין׳ תרגם גם את הכתובים. ומובא בדברי רבנו (ליקוטי־מוהר״ן, חלק א׳, סימן יט) שהאישה היא בחינת תרגום, ויש בה שתי בחינות: טוב ורע, ועיקר השלמות, לברר שתהיה עוזרת ברוחניות ובגשמיות, ועל־ידי פגם הברית קשה מאד למצוא את הזווג (ליקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן פז) ואפילו אם ימצא את זווגו תהיה לו מתנגדת ולא תהיה נוטה אחר רצונו, עיין שם (כי היא נכללת ברע).

על־כן באים לציון רבי יונתן בן עוזיאל, כי הוא זכה לבחינת תרגום, לכלל את הנוגה בקדושה, ובזכותו אנו מבקשים למצוא את זווגנו, שהיא בחינת תרגו״ם, ותהיה נכללת בקדושה, והבן.

והנה מבואר שם בליקוטי־מוהר״ן (חלק א׳, סימן יט): "כשנכלל התרגום בקדושה, על ידי זה נבנה ונשלם לשון־הקודש", ועל־פי זה נבין, איך זכה ר׳ יונתן בן עוזיאל לקדושת הדיבור, עד שאמרו חכמינו הקדושים (סוכה כח.): "בשעה שיושב ועוסק בתורה, כל עוף שפורח עליו מייד נשרף". כי הוא זכה לברר את התרגום, ועל־כן זכה לשלמות לשון־הקודש, והבן. וזכה לאריכות ימים מאד, כי בבחרותו קבל מחגי זכריה ומלאכי הנביאים, ואחר־כך היה מחברי רבי יוחנן בן זכאי מתלמידי הלל, כן הוא בשלשלת הקבלה.

היוצא מהתורה שבליקוטי־מוהר״ן, (חלק א׳, סימן יט) שעל־ ידי שלמות לשון־הקודש, שמקדשים דיבורו לדבר רק דיבורים קדושים, על־ידי־זה מקררים את חמימות המדורה שבוערת באדם לעברות, רחמנא ליצלן, וזוכה לשכל דקדושה להשיגו יתברך. והכל נתבטל לפניו; כי תכף־ומייד מאירות לפני עיניו האותיות, שהן רוחניות חיות אלוקותו יתברך שבכל דבר.

אשר בנחל, מכתב ב' קפג לסדר בהר, התשל"ו

מה העצה שנתן הצדיק לרווק שהתקשה במציאת הזיווג?

הבעיה הכי רצינית שהן בחור רווק והן בחורה רווקה, עדין הגאווה הסרוחה נמצאת אצלם, ועל־ידי־זה מתעכב להם הזווג, וזה ברור כשמש.

כמו שאנחנו רואים שמסתובבים לרבבות רווקים ורווקות, ובוכים ומבכים שמים וארץ, שהולך להם קשה במציאת הזווג, בשעה שכל העולם כלו מלא עם רווקים ורווקות, ובקלות יכולים להתחתן, אם רק מקבלים את הדעת של הצדיק האמת, שאמר רבנו ז״ל (ליקוטי־מוהר״ן, חלק ב׳, סימן פט):

"שצדיק האמת הוא השדכן". כי הוא מכניס דעת באדם, ואז שני הפכים יכולים להתחבר יחד, שזה נקרא דעת — כשחסד וגבורה מתאחדים ביחד, היינו אש ומים מתחברים ביחד, היינו אפילו שהם שני הפכים לגמרי, אם מסכימים להתחתן לשם שמים, כדי לבנות בית נאמן בישראל, אזי תכף־ומייד ימצאו אחד את השני. לכן, לדעתי, תכניס את הדברים האלו בדעתך היטב היטב, ואז תראה איך שבקלות תוכל עוד השבוע למצוא את בת זוגך בלי שום גוזמא.

אבל להגיע לדעת הזו צריכים הרבה להתפלל לקדוש־ ברוך־הוא, ולשפוך דמעות כמים, ובפרט בקברי צדיקים, ששם התפלה מקובלת ומרוצה מאוד, כמו שאמר רבנו (ספר־המידות, אות צדיק, סימן קעג): "על־ידי השתטחות על קברי הצדיקים, הקדוש ברוך־הוא עושה לו טובות, אף־על־פי שאינו ראוי לכך".

על־כן אל תהיה בטלן! הסע עכשיו אל קברי צדיקים בחברון אצל האבות הקדושים, ובקבר רחל, ואצל רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ואצל רבי שמעון בן יוחאי במירון ואצל רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה.

תשפוך את לבך אליו יתברך, ותאמר: "ריבונו של עולם, חוס וחמל עלי, וזכני למצוא את בת זוגי כי מרים לי החיים מאד .כמו שאמרו חכמינו הקדושים: "כל השרוי בלא אישה — שרוי בלא שמחה, בלא חומה.

ואני מסתובב מבוהל ומבולבל ואין לי חיים, ואני מסתובב נע ונד, ולא מוצא את עצמי, ולכן אני מבקש אותך, ריבונו של עולם! חוס ורחם עלי, ותגיד סוף לצרותי המרובות, ואזכה כבר לבנות בית נאמן בישראל, ותשרה בינינו שכינת עוזו יתברך.

ונזכה לעשות את רצונך תמיד, ותשרה בינינו אהבה גדולה מאד, ונכבד אחד את השני, ונהיה הכי מאושרים בחיים, פנה אלי וחנני, כי יחיד ועני אני, צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני, ראה עוניי ועמלי ושא לכל חטאתי.

אנא ממך, ריבונו של עולם, תוריד ממני את הישות והגאווה שנדבקו בי, ואזכה למצא את בת זוגי בקלות מאד, כי הנני חוזר בתשובה ומתחרט על כל מה שעשיתי עד עכשיו.

אני רוצה לעשות התחלה חדשה, לעשות את רצונך בלב שלם, ולעבדך באמת, ולגרום לך נחת רוח, ותמשיך עלי אור וזיו וחיות ודבקות, ואזכה להיכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה".

כך תתפלל בקברי הצדיקים, ותאריך בדיבורים לפניו יתברך. ותשפוך נפשך אליו יתברך בשפת האם שלך, ומי יתן, שגם תוריד דמעות כמים, ואז דיקא תראה, שתזכה בקלות למצוא את זווגך, כי העיקר להתפשר וכו׳, ולהוריד את הגאוה הסרוחה וכו׳, ואז בקלות יכולים למצוא בן זוג.

אשר בנחל, מכתב כב לו, אדר התשנ"ד

מהי העצה שנתן הצדיק לרווקה שמגיד העתידות עשה לה כישוף והיא לא הצליחה להתחתן?

הנה מה שפלט ההוא מפיו, שהיא הייתה אצלו שקר הוא. ובכלל כל העניין של הכשוף שעשו לך כפי דעתו הרעה והמשובשת — טעות גדולה היא, כי אין עוד מלבדו, והכל היה מסבות מסובב כל הסבות שהוצרכת ללכת עם הבחור… אבל הוא אינו בן זוגך האמיתי, והסוף מראה ומקיים את דברי, כי בא אלייך וביקש מה שביקש, או בדיבור… או במחשבה…

על־כן לדעתי, תשכחי ממנו לגמרי, כי הוא אינו בן זוגך האמיתי כלל. הנה אני שולח לך תפלה מליקוטי־תפלות, חלק ב׳, תפלה מ״ה, ותאמרי תפלה זו ארבעים יום רצופים יום יום, ומלבד זאת תהיי רגילה לילך למקום מיוחד ופנוי שאין שם בני־אדם, ותספרי לפניו יתברך את כל ליבך וכל מה שעובר עלייך בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות, הכול לכל תגלי ותספרי לפניו יתברך, ותבקשי רחמים ותחנונים, ביום ובלילה תהיי רגילה לבקש ממנו יתברך:

חוסה עלי, וזכני למצוא את בן זוגי; וכשיסתיימו הארבעים יום תסעי אל ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, ותאמרי שם את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו בלי הפסק כלל, ואחר־כך תפרשי את כל שיחתך שם בלשון עצמך (הינו שפת האם), ותרחיבי את הדבור שם, וגם שם תאמרי למה באת הנה ומי שלח אותך.

משם תסעי אל ציון יונתן בן עוזיאל, ותאמרי שם עשרה מזמורי תהלים שנקראים תיקון הכללי, והם: ט״ז, ל״ב, מ״א, מ״ב, נ״ט, ע״ז, צ׳, ק״ה, קל״ז, ק״נ, ואחר־כך תפרשי את שיחתך בפרטיות, ותספרי לפניו יתברך את כל לבך.

אם אפשר לבכות — מה טוב ומה נעים, ועינייך אל השמיים כל הזמן, וגם שם תאמרי מי שלח אותך לכאן )בכל המקומות תפרשי את השם). ואז דעי לך, כי מן השמים ירחמו עליך, ותכף־ומייד השידוך הראשון שידברו לך — תסכימי, כי זהו זווגך האמיתי, ותכף־ומייד הזדרזי לעשות תנאים ואחר־כך חתונה, והשם יתברך יצליח דרככם, שתהייה בשעה טובה ומוצלחת, ותהי שמחה ועליזה בחייך, ותראי בנים ובני בנים.

נא ונא לציית ולא לשנות כלל מכל האמור כאן. ולמען טובת נשמתך אל תלכי אל שום חוזה כוכבים, או אל שום יהודי קורא מזוזות ונותן קמיעות, כי הכול הבל ורעות רוח, רק לדבר לפניו יתברך ולספר לו יתברך כל מה שמעיק לך, ותהיי רגילה בדבר זה מאוד מאוד, כי אין לך עוד דבר שמושיע וממשיך לאדם ישועות ורפואות והמתקת הדינים כמו עניין זה.

אשרי ואשרי מי שמרגיל את עצמו לילך בכל יום ויום במקום סתר, שאין שם בני־אדם, מדבר ומפרש שיחתו ותפלתו אליו יתברך, ואז אינו צריך שום סיבה ומסובב, כי השם יתברך הוא סובב כל הסבות.

הוכפל הדבר לקיים את כל הנאמר כאן, ואז תראי נסים נגלים.

אשר בנחל, מכתב ד קעג, לסדר ראה התשמ"א

אודות היותך במצבת ציון יונתן בן עוזיאל, בפרט אם תזכה לומר שם התפלות מהקונטרס "מציאת הזווג", אין למעלה מזה, כי אצל אחינו בני ישראל .

יש קבלה, אשר ציון יונתן בן עוזיאל מסוגל למצא את בת הזוג, אשרי מי שאומר שם את הקונטרס "מציאת־ הזווג", ומחלקו לרווקים ולרווקות, אשר אין למעלה מזה.

אשר בנחל, מכתב ו' תתקצג, לסדר בלק, התשמ"ה

חידושי תורה שהביא מוהרא"ש

בשם רבי יונתן בן עוזיאל

מביא ראייה מתרגום יונתן בן עוזיאל

שיש יהודים הנמצאים מעבר לנהר הסמבטיון

יהודי שאל את מוהרא"ש האם ישנם יהודים הנמצאים מעבר לנהר הסמבטיון והיכן נמצא נהר זה?

ומוהרא"ש כתב במכתבו:

דע לך כשאני התחלתי ללמד את ספרי רבנו ותכף ומייד זרקתי והשלכתי שכלי המדומה וכו', ומאז כל הלימודים שלי הוא לעובדא ולמעשה.

"כי ימינו כצל עובר" ודרשו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה צ״ו סימן בי) "כצל ימינו על הארץ ואין מקווה, והלוואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק״ד) כצל עובר, ואין מקווה, ואין מי שיקווה שלא ימות. הכול יודעים ואומרים בפיהם שהם מתים .

לכן מה זה מעניין איפה סמבטיון וכו' כאלו שאין לך כבר שום דאגות אחרות רק לחפש את נהר סמבטיון וכו', ובאמת בלי שום ספק שיש דבר כזה, כמאמרם ז״ל (ירושלמי פרק י׳ הלכה ה): "רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן לשלוש גלויות גלו ישראל אחד לפנים מנהר סמבטיון ואחד לדפני של אנטוכיא, ואחד שירד עליהם הענן וכיסה אותם.

כשם שגלו לשלש גלויות כך גלו שבט ראובן וגד וחצי שבט מנשה לשלוש גליות מה טעמא בדרך אחותך הלכות ונתתי כוסה בידך. וכשהן חוזרין הן חוזרין משלוש גליות מה טעמא לאמר לאסורים צאו אלו שגלו לפנים מנהר סמבטיון.

לאשר בחושך הגלו אלו שירד עליהם הענן וכיסה אותם וכוי, עין שם. וכן כל עניין של בני משה שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות ז.): "ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל דיבור ודיבור שייצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה, אפילו על תנאי לא חזר בו. מנא לן? ממשה הנביא שנאמר (דברים טי י״ד) הרף ממני ואשמידם וגו' ואעשה אותך לגוי עצום אף על גב דבעא משה רחמיי עלה דמילתא ובטלה אפילו הכי אוקמה בזרעיה שנאמר "בני משה גרשום ואליעזר ויהיו בני אליעזר רחביה הראש" וגו' ובני רחביה רבו למעלה וגו' ותני רב יוסף למעלה משישים רבוא; וכו' עיין שם.

ומובא בתרגום יונתן בן עוזיאל על פסוק (שמות ל״ד י): "ויאמר הנה אנוכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות" וגו'.

תרגם יונתן: ואמר הא אנא גזר קיים דלא אשלחיף עמא הדין בעם אוחרן ברם מנך יפקון אוכלוסין דצדיקין קביל כל עמך אעביד פרישן להון בזמן דיהכון בשבייתא על נהרוות בבל ואסיליקינון מתמן ואשרינון מן לגיו לנהר סמבטיון וכו'. פרוש: אני כורת ברית שלא אחליף העם הזה בעם אחר, אולם ממך יצאו אוכלוסין של צדיקים. כנגד כל עמך אעשה נפלאות להם בזמן שילכו בשבי על נהרות בבל, ו־אעלם משם ואשכינם מעבר לנהר סמבטיון וכו'.

הרי מדברי חכמינו הקדושים יש דבר כזה נהר סמבטיון, עם כל זאת כל העניין של סמבטיון יש בזה מחלקת בין חוקרי הדורות איפה זה נמצא.

אחדים אומרים באפריקה, ואחדים אומרים שזה מעבר לפרס, ואחרים רוצים לומר שהם מרוחקים מאד עד אפגניסטאן וקורדיסטאן וכוי, על כל פנים איך שהוא אני בטוח שלא תלך עכשיו לחפש איפה זה, כי מה זה נוגע לך?

יותר טוב שתתחיל להתמיד בספרי רבנו ותקיים את כל העצות שבו, ותתחזק לצאת מהרי החשך שאתה נמצא שם, ותתחיל להתבודד עמו יתברך ולבקש על נפשך.

וכן תקבע לעצמך שעורים כסדרן בתורה הקדושה, במקרא במשנה ובגמרא ובמדרשים וכו'. ואז טוב לך כל הימים, ומה אתה צריך לחקור בדברים שהם למעלה משכלנו והשגתנו וכו' …

יוותר טוב שתכניס את עצמך באמונה פשוטה בו יתברך, אשר הוא נמצא ואין בלעדיו נמצא, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, וראוי לנו לקיים את מצוותיו יתברך בשמחה עצומה, ולהחיות את עצמנו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בנו.

אשר בנחל, מכתב אתשמח, ניסן התשע״ב

וכן אמרו (במדבר רבה, פרשה יח, סימן כ): "וישמע משה", מה שמע? אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יונתן, מלמד שחשדוהו באשת איש, שנאמר (תהלים קו): "ויקנאו למשה במחנה", אמר רבי שמואל בר יצחק אמר רב, מלמד שכל אחד קנא לאשתו ממשה.

ובתרגום יונתן בן עוזיאל מובא על פסוק: "וישמע משה", ושמע משה היך קניין כל חד מנהון ית אנתתיה לאשקיותהן מיא בדוקיא מטול משה ונפל על אנפוי מן כיסופא, עיין שם.

עד כדי כך עבר על משה, שהיה צריך להתבייש מהחרופין והגדופין שהם מנת חלקו, וכל זה עובר על כל צדיק הדבוק באין סוף ברוך הוא, קמים עליו רשעים ארורים שלוחי הסמ״ך־מ״ם ושופכים את דמיו, וחושדים אותו במה שחושדים.

אשר בנחל, מכתב לט תשו, אדר התשס"ו

"לא תשנא את אחיך בלבבך", שיהודי כדוגמתך אל תשנאו. אומר התרגום יונתן בן עוזיאל: מה דיוק הלשון ״בלבבך״ ? אלא הכונה אל תשנאו שנאה נסתרת בלב; הינו שבפיך תראה כאלו אתה אוהבו, ולבך מלא עליו שנאה.

כי צריכה להיות האהבה עם לב אמת, ולא שבפה תשאלו: מה שלומך, איך אתה מרגיש? ובלב אתה יריבו וחורש עליו מזימות, הינו שאין פיך ולבך שוים, כי זהו לאו חמור מאד האסור מן התורה. וכאמור זהו לאו תמידי, וחמור יותר מהכל, כי בכל רגע ששונאים יהודי בלב, עוברים עברה חמורה. על־כן צריכים להיזהר בזה מאוד.

אשר בנחל, מכתב כז שפא, שבט התשנ"ט

מסביר רבנו, כשאדם נכנס בתאוות ניאוף, הוא צריך לומר: "שמע ישראל הויה אלוקינו ה' אחד", "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ועל־ידי שני פסוקים אלו, שחוזר עליהם תמיד, שהם שורש האמונה, ובפרט כשבוכה בעת שאומרם, ניצל מתאוות ניאוף.

והוא מביא דבר פלא. הנה מצינו שכתוב (במדבר כה, י): "והמה בוכים פתח אהל מועד", בשעה שהתגברה על עם ישראל תאוות ניאוף, על ידי בלעם הרשע, שהכשיל את נשמות ישראל עם בנות מואב, כמו שכתוב (שם, פסוק א׳): "וישב ישראל בשיטים, ויחל העם לזנות את בנות מואב״, אשר זו הייתה עצת בלעם — להכשילם בניאוף.

עם ישראל היו אובדי עצות, וכתיב: "והמה בוכים פתח האהל", אומר התרגום יונתן בן עוזיאל: ׳בוכין וקוראין את שמע׳; היינו בכו וקראו קריאת שמע. אומר רבנו ז״ל, שזה הסוד — כשמתגברת על האדם תאוות ניאוף, עיקר העצה — להתחזק באמונה ולדבר אל השם יתברך, ולצעוק אליו ולבכות לפניו 'ועל־ידי־זה יזדכך לו המוח.

אשר בנחל, מכתב ג תצה לסדר כי תצא, התש"ס