הכל בזכות הסידור
לכבוד
דן כהן
מחבר סדרת הספרים 'ונהר יוצא מעדן'
שלום וברכה!
רציתי לשתף אותך בסיפור אישי שמחזק אותנו באמונה בדברי צדיקים.
גדלתי בבית חילוני. משפחתי אינה שומרת תורה ומצוות, אם כי הם מכבדים תלמידי חכמים ותורמים ביד רחבה למטרות צדקה אולם אורח חייהם שונה בתכלית משלי. זכיתי להתקרב למוהרא"ש ולגור ביבנאל.
היה לי מאוד חשוב שהורי יזכו להגיע לציון רבנו ז"ל באומן, ולו רק פעם אחת בחיים. כבר למעלה מעשר שנים שאני מייחלת ומתפללת על זה. לצערי, אבי היקר ע"ה לא זכה להגיע בחייו לציון, אך על אימי לא הפסקתי להתפלל. בד בבד, יצאתי למסע שכנועים מפרך במטרה שתסכים להגיע לאומן. בכל שנה בעונת הקיץ הייתי מנסה לדבר על לבה: 'אנא אמא, בואי איתי', 'אמא, אקנה לך כרטיס', 'אמא, לפחות פעם אחת בחיים, את מוכרחה לבוא' .
היו גם שנים בהן ניסיתי 'לנגן' על מצפונה: – 'אני לוקחת איתי את בני הקטן שטרם מלאו לו שבע שנים ואני צריכה את עזרתך'. את כל הטיעונים ההגיוניים העליתי בפניה במטרה לשכנעה, אך היא דחתה אותן על הסף וסירבה בתוקף לטוס. באחת הפעמים היא אפילו הציעה לממן את כרטיס הטיסה עבור חברה שתצטרף אלי לטיסה ותעזור לי לטפל בבני הקטן הנלווה אלי, ובלבד שלא תצטרך לצאת מגבולות הארץ.
שלא תבינו אותי לא נכון, אין לה, חלילה, דבר וחצי דבר נגד ההגעה לאומן אולם יש לה רתיעה מכל הקשור לתהליך הכרוך בכך: הנפקת דרכון, טיסות, עצירות, המתנה, נסיעות פנימיות וכו', מה שנקרא בלשון החסידות… "מניעות".
הדבר נמשך כבר עשר שנים. אותו תהליך שחוזר על עצמו שוב ושוב, אני מנסה בכל כוחי לשכנעה, ומפעילה לשם כך את כל כישרונותי, מבקשת ומתחננת והיא נותרת בסירובה.
השנה, עלה במוחי רעיון… הצדיק הרי הבטיח שמי שיהיה לו את הסידור "עת רצון" יזכה להגיע לאומן.
מה עשיתי? באחד מביקוריי אצלה בביתה בתל אביב פשוט "שכחתי" אצלה, כאילו במקרה, סידור "עת רצון"…
והבלתי ייאמן קרה… מייד לאחר הפסח התחלתי שוב במסע השכנועים: 'אמא, השנה את באה איתי לאומן'…
ציפיתי שוב לשמוע ממנה את הסירוב הקבוע אולם למרבה הפלא הייתה תשובתה: 'טוב נראה… אבל הדרכון שלי לא בתוקף' …
חשבתי לעצמי: 'איזו התקדמות עצומה, זו פעם ראשונה שאימא לא דחתה אותי על הסף'.
על מנת שהליך הנפקת הדרכון לא יהווה מניעה עבור אמי, המתגוררת בתל אביב, הצעתי לה להגיע למשרד הפנים בטבריה, שם נוח יותר להמתין בתור.
ברוך ה', דברי מצאו חן בעיני אימי. באותה הזדמנות זכו הנכדים מיבנאל בביקור סבתם האהובה.
כחודש לאחר מכן זכינו, אמי היקרה ואני להגיע לאומן לציון רבנו ולומר שם את "התיקון הכללי" .
וכך, אחרי תפילות של שנים הישועה הגיעה, הכול בזכות הסידור "עת רצון".
שתזכו להמשיך ולהפיץ סיפורי צדיקים
הכותבת:
רבקה מיבנאל