סיפורו של אברך ליטאי שהתקרב לברסלב ולאחר זמן קצר הבין שהוא מבולבל מאוד ולא מוצא את דרכו בחסידות • מה עצר בעדו מלהתרחק? באיזה ספר מצא מתיקות מיוחדת? ומה שמע ביבנאל? ט"ו כסליו תשע"ד, 18/11/2013 |
||||||||||||||
|
|
||||||||||||||
|
טרם אספר כיצד התקרבתי לחסידות ברסלב בכלל ולצדיק מוהרא"ש בפרט, אכתוב מעט מילים על הרקע ממנו אני בא. כל ימי למדתי וגדלתי במוסדות תורה השייכים למגזר הליטאי, מגן הילדים ועד כולל האברכים בו למדתי. ה' זיכה אותי ונשאתי אישה אשת חיל, שאף היא חונכה במוסדות חינוך ליטאים, בת של רב ולמדן מובהק בציבור הליטאי. תחילת התקרבותי לחסידות ברסלב הייתה בשנת תש"ע, בחג שמחת תורה כאשר רקדתי לכבודה של תורה והנה מצאתי ספר 'ליקוטי מוהר"ן' בספרייה של אחד מבתי הכנסת בקריית ספר. הרבה דברים לא הבנתי ממה שקראתי, אך המעט שהצלחתי להבין, דיבר אליי מאוד. שנים רבות חיפשתי דרך בעבודת ה', דרך שאשיג דרכה חיות ושמחה ודבקות בעבודת התפילה ובתיקון המידות, ובספר הקדוש הזה – מן המעט שבמעט שהבנתי, נגע לליבי ולנשמתי והאיר את עיני. מני אז החלתי לעיין עוד ועוד בספרים הקשורים לברסלב, הרגשתי אור גדול בנשמה, כעין אותה הרגשה עילאית שיש ליהודי חילוני שהסתובב בכל העולם, ניסה פולחני דת למיניהם, תורות מיסטיות של המזרח הרחוק לגווניהם – עד שמצא את מעיין הרוחניות האמיתי הנמצא בתורה, והוא מרווה בו את נשמתו הצמאה לרוחניות ולדבקות בה' יתברך. כך גם אני הרגשתי את ההרגשה הנפלאה הזאת, וברוך ה' שמצאתי את שאהבה נפשי. התחלתי להשתתף בשיעורי תורה שמוסרים אותם תלמידי חכמים הקשורים לחסידות ברסלב, ומטבע הדברים מאחר והגעתי מהעולם הליטאי, נמשכתי במיוחד אחר תלמידי חכמים בוגרי ישיבות ליטאיות, למדנים עצומים שהתקרבו לחסידות ברסלב ואשר מוסרים שיעור בעיון בספר 'ליקוטי מוהר"ן'. חשבתי כי ככה אמצא מזור לנפשי, ואבין את ספרו של רבי נחמן בסגנון הליטאי, לדייק בכל מילה ומילה, לעיין, לחפש הגדרות לכל מושג ומושג, כדרכם של הלמדנים בעולם הליטאי. אומנם שיעורים אלה נמסרו ע"י תלמידי חכמים מובהקים, בטוב טעם ודעת, ונהניתי מהלימוד עצמו, אך לא הרגשתי כיצד הדברים מדברים אלי, אל נשמתי שצמאה לאלוקות.
חיפשתי כל הזמן, איך אני יוצא משיעורים אלו ומיישם את הדברים הלכה למעשה, כיצד מעבירים את האור הגדול הנמצא בספר הקדוש 'ליקוטי מוהר"ן' אל חיי החולין. חיפשתי ולא מצאתי. וכמו אותו בעל תשובה, שבתחילת דרכו, לאחר העלייה הראשונה, מגיע שלב הנפילה – השלב של הניסיון, שמרגיש איך כל הסיעתא דשמיא נעלמת, כל ההתלהבות הראשונית נמחקת, ומגיע זמן של חשכות עצבות וכבדות, אף אני לאחר חודש חודשיים הרגשתי שהאור הגדול שליווה אותי בתחילה נעלם ממני, והרגשתי שוב כבדות בעבודת ה'… והתרחקות מנושא החסידות ממנו התלהבתי בתחילה… למרות שהמשכתי להשתתף בשיעורי חסידות, בכל זאת הבלבולים רק גברו מיום ליום, כי שמעתי כל פעם דעה אחרת, דעה אחת אומרת: "כך אמר רבינו" ודעה שנייה אומרת: "כך אמר רבנו", מה גם שלא ידעתי כיצד מיישמים רעיונות כבירי רוח אלו בחיי היום בצורה קלילה ופשוטה. המשכתי ללכת לשיעורי החסידות ליהנות מדרוש נאה או פירוש נאה, אך בעבודת ה' – כאמור – הייתי מבולבל מכף רגל ועד ראש. בחודש שבט אירעה תפנית חיובית וה' זיכה אותי להגיע לדרך ברורה ונעימה בעבודת ה'. וכך התגלגלו להם העניינים: חמי – אביה של אישתי – הינו אישיות ליטאית מובהקת ומוכרת בעיר התורה והחסידות בני ברק, מעל ארבעים שנה הוא לומד בכולל ליטאי, חיבר ספרי עיון ופלפול על מסכתות רבות מהש"ס, ומשמש כמגיד שיעור ותיק בדף היומי בדרך העיון והלמדנות. אדם ירא שמיים ובעל מידות תרומיות, אך מכיוון שהתחנך במסגרות ליטאיות, הוא לא אוהב – בלשון המעטה – את חסידות ברסלב… יום אחד בהגיעי לביתו של חמי, היה זה בתחילת חודש שבט שנת תש"ע, נכנסתי לסלון וחיפשתי ספר כלשהו כדי ללמוד בו, והנה עיני צדו ספר חדש בשם 'שיחות מוהרא"ש'. מעולם לא ראיתי את הספר הזה ולא שמעתי עליו, אך כבר מהרגעים הראשונים שאחזתי בו, הבנתי שיש בספר הזה מתיקות מיוחדת. התחלתי לקרוא ומצאתי בו דברים הנוגעים לעבודת ה' בצורה קלילה ונעימה, דברים המדברים אלי, אל לבי אל נשמתי, כאילו שהספר נכתב במיוחד עבורי ולתועלתי הרוחנית. התחלתי להבין שיש בספר עצות ורעיונות – אומנם לא חדשים – כי שמעתי עליהם או קראתי עליהם, אך הפעם הם היו כתובים בשפה ברורה וקלה והחשוב מכול – באופן שניתן ליישם אותם בחיי היום יום. ככל שהתעמקתי בספר נוכחתי לדעת שמצאתי את דרכי בעבודת ה', מעתה דרכי החסידות והעצות הקדושות היו ברורים לי לגמרי, ומעל הכול היה כתוב בספר איך לקיים אותם הלכה למעשה בעולם החומרי בו אנו נמצאים. היום, ממבט לאחור אני מתפלא איך ספר חסידי זה הגיע לבית ליטאי מובהק, ועוד מונח אחר כבוד בספרייתו של חמי הלמדן המפורסם. אין זה אלא מדרכי ההשגחה העליונה המופלאה. כך התחלתי לעיין עוד ועוד בספר הנפלא 'שיחות מוהרא"ש' הנותן הדרכה ברורה בעבודת ה' וכל פעם שהייתי מגיע לחמי – והייתי מגיע לעיתים תכופות – הייתי מוצא את הספר בספרייה והייתי קורא בצמא כל מילה ומילה הכתובה בו. הספר תמיד חיכה לי בספרייה, ולמרות שבני הבית הליטאי המובהק ידעו שאני מעיין בזה הם לא העלימו את הספר, עובדה ששמחה אותי הרבה.
שמחתי הרבה לא ארכה זמן רב שכן בתחילת חודש ניסן, הגעתי כהרגלי לבית חמי כדי לבקר את המשפחה וגם להמשיך ולעיין בספר המתוק 'שיחות מוהרא"ש' ולדאבוני הרב לא מצאתי יותר את הספר. מאחר והיה זה זמן קצר לפני חג הפסח, הסלון פונה מתכולתו לקראת שיפוצים וצביעה, וכל ספרי הקודש נערמו ערימות ערימות בתוך ארגזים סגורים, כך שלא הייתה לי אפשרות לדעת היכן הספר היקר נמצא. כשבוע לפני ערב פסח שוב הגעתי לבית חמי ולא ניסיתי כלל לחפש את הספר 'שיחות מוהרא"ש' מאחר והייתי בטוח שהספר "נעלם" מהבית. אך לתדהמתי הרבה, מייד כשנכנסתי לסלון ראיתי את הספר מונח על הארגז הראשון ליד דלת הכניסה. הרגשתי כאילו משמים מושיטים לי יד ונותנים לי את הספר שאמשיך לעיין בו ולהתחזק ממנו. הפלא הגדול הוא שבארגז הזה נערמו כל כתבי הקודש המיועדים לגניזה… ספרי קודש שבלו, חוברות קודש ישנות, עלונים לפרשת השבוע, וגם.. הספר 'שיחות מוהרא"ש' שלא היה בו שימוש למתגוררים בבית זה… לקחתי את הספר היקר ואימצתי אותו חזק חזק אל ליבי בתקווה שהפעם לא אפרד ממנו לעולם. "הספר הזה באמת יילך לגניזה, אגנוז אותו עמוק בתוך ליבי ואחקוק אותו בנשמתי", החלטתי באותו הרגע. אחרי שיד ההשגחה העליונה ניווטה אותי להגיע אל הספר הזה, החלטתי לבדוק יותר לעומק מי הוא הצדיק מוהרא"ש מחבר הספר, היכן הוא נמצא וכיצד ניתן להגיע אליו ולראות אותו. אנשים שהיו מקורבים לברסלב, אמרו לי שברחוב 'נחל שורק' בבני ברק, ישנו בית הכנסת של ברסלב. הלכתי לשם וגיליתי שבית כנסת זה נקרא 'היכל הקודש' והוא שייך לצדיק מוהרא"ש. למרות שאני גר בבני ברק מעולם לא ידעתי שיש בעיר זו בית הכנסת 'היכל הקודש' בו ניתן למצוא ספרייה ענקית של ספרי הקודש ראשונים ואחרונים, ספרי הלכה ומוסר, ספרי חסידות ברסלב ובעיקר את ספריו של מוהרא"ש, 'שיחות מוהרא"ש', 'דרשות מוהרא"ש', שו"ת 'אשר בנחל', קונטרסים ועוד ועוד. ברוך ה' מצאתי מקום שקט ושלו שניתן ללמוד ולעיין בכל ספרי ברסלב. קשה לי לתאר במילים ספורות את הרגשתי העילאית בזמן שלמדתי בבית הכנסת, אך אוכל לומר כי מצאתי מעיין של מים חיים וטהורים, מעיין של אמונה והתחזקות, ומני אז נפתח לי דף חדש בחיים… בבית הכנסת 'היכל הקודש' בבני ברק פגשתי בחור יקר שסיפר לי כי בעוד יומיים יגיע הצדיק מוהרא"ש לארץ ישראל ואם ברצוני לראותו או לבקש את ברכתו עלי להגיע למושבה יבנאל במוצאי שבת, שזה הזמן בו הצדיק מקבל את הקהל הבא לקבל את ברכתו ואת עצותיו הקדושות. להגיע באותו עת ליבנאל לא התאפשר לי, אך בהזדמנות הבאה שהצדיק הגיע לארץ – היה זה בחודש אייר – הגעתי אף אני ליבנאל בתאריך כ"א אייר, עם המון חסידים שבאו מכל הארץ כדי לשחר את פניו של הצדיק, כי יום זה הוא יום הולדתו של הצדיק ואז עורך סעודת מצווה גדולה לרגל השמחה.
התחזקתי מאוד מדרשתו של הצדיק שנשא בסעודת המצווה, סוף סוף ניתנה לי ההזדמנות לחזות בצדיק הקדוש שעליו חובר הספר 'שיחות מוהרא"ש', הספר שהאיר לי את הדרך בחיים. כל כך התלהבתי מהמחזה שראיתי עד שהחלטתי להישאר עד השבת הקרובה ביבנאל כדי להיכנס במוצאי שבת לצדיק ולקבל את ברכתו והדרכתו. וכך היה, מוהרא"ש קיבל קהל במוצאי שבת ואני נכנסתי אל הקודש פנימה וסיפרתי לצדיק שאני ליטאי ואני מחפש דרך בלימוד – באיזה אופן ללמוד ולעמול בתורה, הצדיק ענה לי: "תתחיל דף אחר דף מתחילת הש"ס, ממסכת ברכות ועד המסכת האחרונה. תשתדל להבין כמה שיותר, אך מה שלא תבין לעומק לפחות תגרוס את המילים…", ועוד דבר הוסיף הצדיק ואמר לי: "תכבד מאוד את אשתך בבית". אני שכל ימי חונכתי אחרת בדרך הלימוד, החלטתי לזרוק את השכל כפשוטו, אם אני מבין או לא מבין, אני מציית לדברי הצדיק ושומע לעצתו. ככה התחלתי ללמוד ולגרוס דפי גמרא, מסכתות אחר מסכתות. ברוך ה', הצלחתי ללמוד במשך שלוש השנים הללו, מה שלא חלמתי ללמוד כל חיי בהיותי לומד במסגרות ליטאיות. ה' זיכה אותי וסיימתי את כל התלמוד הבבלי, ש"ס משניות, שיחות מוהרא"ש, דרשות מוהרא"ש. ליקוטי מוהר"ן סיימתי קרוב לעשר פעמים, שו"ת אשר בנחל ועוד ועוד ספרי קודש רבים. אני זוקף את כל הצלחתי לזכות הצדיק מוהרא"ש שנתן לי עצה נכונה בדרך הלימוד וכוח לציית לו ולקיים את עצותיו הקדושות. התחלתי ללמוד בפשיטות ובתמימות. ולא להתבלבל יותר בעבודת ה' משום דבר, כי ראיתי שרק ה'סדר דרך הלימוד' של רבנו זה מה שהציל אותי, והעלה אותי על דרך המלך. אני רגיל לומר לבני ביתי ולידידיי שמאז שהתייעצתי עם מוהרא"ש – נולדתי מחדש..! |
||||||||||||||
