והנה הגיע לבית קפה, וראה שיושב שם איש מבוגר, שהיה נראה מוזר, כי היה לו שער מגודל ומשקפיים גדולות והיה נראה ממש רחוק מהיהדות, ומראהו היה משונה בתוך שאר האנשים שהסתובבו בקניון… י"ט שבט תשע"ב, 12/02/2012
|
|||
|
מעשה במפיץ שהלך להפיץ את הקונטרסים והספרים הקדושים באזור הקריות. כמדי שבוע נכנס להפיץ בקניון הגדול "הקריון". המפיץ היקר לקח עמו את סל הספרים והקונטרסים, והחל במלאכת הקודש. הוא הסתובב בין החנויות והדוכנים והציע לעוברים והשבים לקחת חוברת נפלאה וכן לתת פרוטה לצדקה. כמובן, שמלאכתו לא היתה קלה, שכן לעיתים היו אנשים שמבזים אותו, וקוראים אותו בשמות גנאי, כגון "בטלן", "פרזיט", והיו כאלו שצעקו לעברו: "מה אתה עושה כאן? לך לעבוד!". אך הוא, לא התרגש וחיזק את עצמו, כי ידע שכל הבזיונות שמקבל, הם לכפרת עוונותיו, וידע שהאנשים פשוט לא יודעים מה הוא עושה כאן בכלל, ומהי עבודתו הקדושה, לכן היה מחזק את עצמו, ולא מתייחס אליהם, ואם היו מבזים אותו, היה מחייך וממשיך הלאה. תמיד היה זוכר, איך שהיה עוד רחוק מאוד מקיום תורה ומצוות, וזכה על ידי ספרי הצדיק להתקרב לקדוש-ברוך-הוא ולהכיר את היהדות ולאט לאט זכה להתחזק ולחזור בתשובה, ומאז שהתחתן זוכה לגור בקהילה הקדושה ביבנאל עיר ברסלב, ולכן הוא מרגיש מחויבות לגלות את האור גם לשאר נשמות ישראל. לאחר כמה שעות לקראת סיום ההפצה, נשארו בידו כמה קונטרסים בודדים, וחיפש למי לתת אותם. והנה הגיע לבית קפה, וראה שיושב שם איש מבוגר, שהיה נראה מוזר, כי היה לו שער מגודל ומשקפיים גדולות והיה נראה ממש רחוק מהיהדות, ומראהו היה משונה בתוך שאר האנשים שהסתובבו בקניון, ולכן חשש להציע לו קונטרס, כי לפי מראהו חשש מתגובתו. ולכן המשיך הלאה, בחיפוש אחר אנשים אחרים. אך משלא מצא, אמר לעצמו, אלך אל האיש הזה ויהי מה ואנסה את מזלי. כשהגיע אליו, אמר לו "יהודי יקר, הנה חוברת נפלאה בשבילך, ואתה תתן משהו לצדקה". הרים האיש את עיניו מהעיתון בו קרא, ואמר לו: "את החוברת אני לא אקח, אבל יש לי שאלה". המפיץ חשש שאותו אחד, יגיד לו דברי כפירה או דברי ליצנות ולכן חשש, אך אמר: "בבקשה, שאל". שאל אותו האיש המבוגר: "תגיד לי, שפת הנחל חלק ג' יצא כבר?" כששמע המפיץ את השאלה, היה המום, שכן לא חלם שאותו אחד יודע בין ימינו לשמאלו בכל מה שקשור ליהדות, והנה הוא שואל אותו שאלה כזאת, שרק מי שנמצא בסוד העניינים ועוקב אחרי הדפסת הספרים של מוהרא"ש נ"י יכול לשאול. לכמה רגעים, היה המפיץ מבולבל, אך לאחר שהתעשת ענה לו: "לא, חלק ג' עדיין לא יצא, אך אני מוכרח לשאול אותך, מהיכן אתה יודע בכלל על קיומו של ספר שפת הנחל?" ענה ואמר לו אותו יהודי: "או, זה סיפור ארוך… אתה רוצה לשמוע?" "בודאי, איזו שאלה" ענה לו המפיץ הנרגש. "אני חילוני גמור" התחיל האיש בסיפורו, "קיום המצוות הוא ממני והלאה, אך יש לי מנהג, שפעם בשנה, עם התקרבותם של הימים הנוראים, אני נוסע למאה שערים, כדי לספוג שם מעט קדושה ואת האוירה המיוחדת ששורה שם בימים אלו. והנה, לפני כמה שנים, בעת שערכתי את הנסיעה השנתית שלי למאה שערים, נתקלתי בחנות לממכר ספרי ברסלב שממוקמת שם באחת הרחובות. ואחד מהתחביבים שלי" כך המשיך בסיפורו, "הוא לעיין בספרים ובכתבים ישנים, זה מאוד מעניין אותי. וכשראיתי את החנות של ספרי ברסלב, אמרתי לעצמי, מדוע שלא אכנס ואבדוק אולי יש שם משהו מעניין.." האברך ששמע את הסיפור, התרגש מרגע לרגע, ולא יכול היה להסתיר את התלהבותו. "בין הספרים שראיתי שם, היה שם ספר שנקרא משיבת נפש. השם של הספר עניין אותי, והתחלתי לעיין בו. והנה, כשקראתי את הדיבורים הנפלאים שכתובים שם, איך שכל יהודי הוא חשוב בעיני האלוקים, וכל אחד מעם ישראל הוא כבן יחיד, פתאום הרגשתי שמשהו בי נדלק, ורציתי רק לקרוא עוד ועוד בספר, והדיבורים שהיו שם ממש החיו אותי, והתחלתי לחשוב על דרך חיי, והרגשתי שאני רוצה לשנות משהו, ולחיות חיים רוחניים יותר". "ומכאן התחיל הכל להתגלגל. אני מחובר מאוד לספרי ברסלב, ואף רכשתי כמה ספרים של הצדיק מיבנאל, וביניהם שני כרכים של 'שפת הנחל' שהם פירוש על הליקוטי מוהר"ן וחיי השתנו לבלי הכר… המפיץ הנרגש שכבר היה צריך ללכת, ברכו בברכת שלום והודה לו מאוד על החיזוק העצום שקיבל ממנו בעבודתו הקדושה והנפלאה – הפצת מעיינות החכמה! |
|||
