ואני זכיתי לראות כמה פעמים את הצדיק הקדוש מסאטאמר זי"ע, איך שאחר התפילה תפילת שחרית, בעודו בתפילין דרבנו תם, למד חומש ורש"י, וכשהיה ברית, הלביש תפילין דרבנו תם, ואז למד חומש ורש"י.
אשר בנחל חלק פז מכתב י"ט שצא
ולא בחינם שאמר הרב הקדוש מסאטמאר זי"ע בשעה ששאלו אותו: אל מי נפנה ונבקש ברכה להתברך מפיו? ענה ואמר: כשתכנסו לבית הכנסת, ותראו יהודי שיש על ידו מספר שחרטו הרשעים, ועדיין הוא מניח תפילין, ממנו כדאי לקחת ברכה, כי זה יהודי בעל מסירות נפש; הרי שלך לפניך, איך שאסור לברוח ממנו יתברך, אפילו שסבל מה שסבל וכו'.
אשר בנחל חלק פד מכתב יח תרטו
ומסופר, שהרב הקדוש מסאטמאר זי"ע היה פעם בעיר שיקאגו בעבור המוסדות שלו, וניגש אליו יהודי זקן ואמר לו: אני הייתי אצל אביכם ה'קדושת יום טוב' זי"ע, ושאל אותו הרב הקדוש מסאטמאר זי"ע: מתי הייתם? ענה ואמר: בשנה שאביכם אכל קודם נעילה ביום כיפורים.
ותכף ומיד התחיל הרב הקדוש מסאטמאר זי"ע לחייך, וקרא לפנים את כל האנשים שעמדו בחוץ, וחיכו להיכנס אצלו להתברך, ענה ואמר להם: שמעו, כשהייתי ילד קטן בגיל חמש, ואבי הקדוש לפני תפילת נעילה נכנס לחדר, והיה שם זמן ארוך ובא אלי יהודי, ושאל אותי: מה עושה עכשיו הרבי? ויען שהייתי בגיל חמש ושובב, עניתי ואמרתי, שהרבי נכנס לטעום משהו, ותכף ומיד התחרטתי למה אמרתי דבר זה [היה כבר חכם גדול בגיל חמש, שהתחרט למה הפליט מפיו דבר זה], וסיפר שכל ימיו התחרט למה אמר דבר כזה, וכבר לא ראה את האדם הזה למעלה משבעים שנה, והתפלל בכל פעם שימצא אותו, ועכשיו האדם הזה פה, וסיפר להם את כל הסיפור, איך שאמר ליהודי הזה דבר כזה בצחוק, שהאבא נכנס לטעום וכו', והיהודי האמין לו.
ולכן עכשיו אני מפרסם לפני כולם, שזה היה בדיחה וצחוק, ושהיהודי הזה ידע שהיה זה מצד שובבות, ושמח אז מאוד, שתהילה לאל הציל יהודי שכל ימיו חשב כך.
ומזה רואים מה התנא הקדוש הזהיר: "חכמים הזהרו בדבריכם, שמא תחובו חובת גלות, ותגלו למקום מים הרעים, וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו, ונמצא שם שמים מתחלל", בדיוק כמו הסיפור הזה.
אשר בנחל חלק פד מכתב יח תרז
