אודות מנהג בית הכנסת, עלי לומר לך שהחת"ם סופר ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, הקפידו מאוד מאוד שהבימה תהיה באמצע בית המדרש, והחזן יהיה בימין ארון הקודש ולא נגדו, והקפידו על כך מאוד מאוד, לא כן חכמי הספרדים, אצלם הייתה הבימה באמצע בית הכנסת, והחזן התפלל על הבימה. ונהרא נהרא פשטא, כל אחד הולך כפי מנהגו. אבל זה צריך להיות רק לשם שמים, לא חס ושלום, לחקות את הרפורמים, יימח שמם. כי רק בשביל זה יצאו חוצץ החת"ם סופר ובניו הקדושים ותלמידיו ותלמידי תלמידיו, וזה ברור. והייתה הרבה מחלוקת, כאשר נמצא בשאלות ותשובות רבים מחכמי הונגריה, שקינאו קנאת ה' צבאות, שבית הכנסת תהיה לו צורה יהודית, ולא לדחוף את הבימה מול ארון הקודש, וכן שהחזן לא יתפלל מול ארון הקודש, אלא מצד ימין.
אשר בנחל חלק כה' מכתב ד' ז.
(רבי משה סופר בעל החת"ם סופר נולד לאביו רבי שמואל ולאמו מרת רייזל בשנת ה'תקכ"ג, כבר מילדותו ניכרו כישרונותיו העצומים, מגיל תשע למד אצל רבי נתן אדלער שהיה רבו המובהק, כיהן כרבה שעל העיר פרשבורג ופתח במקום ישיבה שהכילה מאות בחורים, שכיהנו כרבני ערים בכל רחבי אירופה, מכל רחבי הגולה הריצו אליו שאלות ופסקיו התקבלו ללא עוררין בכל קהילות ישראל.
נפטר בכ"ה תשרי שנת ת"ר ונטמן בבית העלמין היהודי בברטיסלאבה, ילדיו הגאונים המשיכו את דרכו, ותורתו נלמדת עד היום בסדרת הספרים: "שו"ת חת"ם סופר" על השו"ע, על התורה, על המועדים, על חמש מגילות ועל הגדה של פסח).