סיפרו הגבאים של הרבי מסאטמר זי"ע, כשישבו בדירה שלו שני עסקנים לסדר את ענייני הקהילה, ושוחח עמהם, שכחו בשעת מעשה עם מי יש להם שיג ושיח, וחשבו שיושב פה אדם כמוהם.
ותיכף כשנסתיימה השיחה והלך להתפלל, נפלה עליהם בושה – "רגע אחד, עם מי ישבנו פה, עם מי דיברנו?!" והזכירו לעצמם – "הלא אין זה חבר שלנו, זהו אדם מורם מעם, גדול במעלה נוראה ונפלאה במאוד מאוד", ודבר זה סיפרו פעמים רבות הגבאים והמשמשים, שבעת שדיבר עמהם חשבו שהוא אדם פשוט, ולא ידעו שתכף שנפרד מהם, חוזר אל דבקותו.
אשר בנחל חלק מב מכתב ו' תתעו