| מכתבי כ"ק מוהרא"ש שליט"א • לגברים • חודש תמוז ה'תשע"ב | ||
|
|
||
| כדי להגיע למכתב מסויים, לחץ על תאריך המכתב:
המכתב החדש | א' דראש חודש | ב' דראש חודש | ב' תמוז מכתב א' | ב' תמוז מכתב ב' | ד' תמוז | ה' תמוז | ו' תמוז | ז' תמוז | ח' תמוז | ט' תמוז | י"א תמוז | י"ב תמוז | י"ג תמוז | י"ד תמוז | ט"ו תמוז | ט"ו תמוז – מכתב כללי | ט"ז תמוז | י"ח תמוז | י"ט תמוז | כ' תמוז | כ"א תמוז | כ"ב תמוז | כ"ג תמוז | כ"ה תמוז | כ"ו תמוז | כ"ז תמוז | כ"ח תמוז – מכתב כללי | כ"ח תמוז | כ"ט תמוז |
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר קרח ראש חודש תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך ראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו שאנחנו מקורבים אל רביז"ל, וזה צריך להיות כל שמחתינו, כי מה היינו עושים בלי רביז"ל? ולכן עלינו להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא בכל יום ובכל שעה על שזיכה אותנו להתקרב אל רביז"ל, שמגלה לנו לימודים כאלו שאפילו בתוקף הדחקות שעובר עלינו בגשמיות וברוחניות, שנוכל להחזיק מעמד ולא נשבר, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן מ"ט) השם יתברך מלא רחמים, וכל העולם מלא רחמנות, והוא רוצה מאד בהעולם. על כן צריך לחזק עצמו מאד בעבודתו בכל מה שיוכל, אף אם הוא כמו שהוא. ויסמוך על רחמיו המרובים מאד בלי שיעור, כי בודאי לא יעזוב אותו, אף אם עבר מה שעבר. העבר אין, והעיקר מכאן ולהבא לא יעשה עוד, ויהיה שב ואל תעשה על כל פנים, הן במחשבה והן במעשה. כי גם המחשבה של אנשים כאילו היא גם כן עשיה, כי גם בעולם העשיה יש מחשבה, וצריך להיות שב ואל תעשה במעשה ובמחשבה, ומה שנעשה עמו ממילא, אל יחוש ואל יסתכל על זה כלל; ולכן אחר דיבורים כאלו ראוי לנו להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולשמוח עם כל נקודה ונקודה קטנה שיש לנו מנקודת יהדותינו, ותהלה לאל יש ויש לנו הרבה טוב, כמאמרם ז"ל (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ואין זה חכמה להחזיק את עצמו לרשע ורע וכו', אדרבה עיקר החכמה לדון את עצמו לכף זכות, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שצריכים לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו נקודות טובות, ועל ידי זה יתעלה בעליה אחר עליה, ובאמת זה עבודת הצדיק שהוא החזן (הבעל תפלה), שמעלה אותנו מעלה מעלה וכו' וכו', אבל עלינו רק להטות אוזן קשבת אליו, ולכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום בקביעות בספריו הקדושים, ובפרט שרביז"ל רצה מאד מאד שנלמוד את ספרו הקדוש "לקוטי מוהר"ן", עד שיהיה שגור על פיו, וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר קרח ב' דראש חודש תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י נא ונא ראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, ועכשיו אנחנו נכנסים בחודש תמוז ואב, שהם שני החודשים הכי קשים בשנה, כי מובא (בני יששכר חודשי תמוז ואב) ששני החודשים האלו הם כנגד שתי העינים של האדם וכו', והחודשים האלו לקח עשיו, ולכן הם שתי חודשים מאד מאד קשים, ולכן עלינו להתעורר ביתר שאת ביתר עוז על שמירת העינים, ובפרט בשני החודשים האלו, אשר הקליפות מסתובבות על הרחובות ערומות לגמרי רחמנא לישזבן, ויכולים מאד מאד להכשל עם העינים, וחכמינו הקדושים אמרו (סנהדרין מה.) אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות; וצריכים על זה רחמים מרובים מאד, ואמרו חכמינו הקדושים (ברכות יב:) "אחרי עיניכם" זה הרהור עבירה, וידוע שרביז"ל אמר לאנשי שלומינו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן קי"ד) שצריכים מאד מאד לשמור מהרהור רע, כי זה פוגם מאד מאד בכל העולמות, ולכן אשרי האדם שזוכה לשמור על העינים בחודשיים האלו, וכשבר ישראל מכניס בעצמו אמתת מציאותו יתברך, וחושב ומצייר בדעתו אשר כל העולם כולו הוא אין סוף ברוך הוא, ואדם נמצא בתוך האור, על ידי זה ניצול מכל רע.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קרח ב' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה לחזק את עצמך ביתר שאת ביתר עוז, ואף שאני תמיד מזכיר אותך בדבר הפשוט מאד וכו', עם כל זאת כפי מרירות דמרירות שעובר על כל אחד ואחד, וחלישות הדעת שיש לכל אחד בכל יום הן מעצמו הן מאחרים, ההכרח להתחזק עם כל הכוחות, ולא לתת לעצמו ליפול כרגע, כי הס"מ עושה כל מיני פעולות שבעולם לשבור את האדם, כי הוא לא יכול לראות איך שבר ישראל משמח את עצמו עמו יתברך, כי הרגע שבר ישראל שמח עם הקדוש ברוך הוא, על ידי זה אין לו כבר שום חטאים, וכן כל הרשעים יחזרו בתשובה שלימה, כמו שכתוב (תהילים ק"ד) "אנכי אשמח בהוי"ה, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם", ולכן ההכרח לחזק את עצמו ואת אחרים באמונה פשוטה בו יתברך, ולהחדיר בעצמו את אמתת מציאותו יתברך, אשר זה בעצמו מטהר את האדם מכל העבר שלו, כי (משלי כ"ח) "איש אמונות רב ברכות", ואמר רביז"ל (ספר המדות אות אמונה סימן ל"ג) על ידי אמונה יסלח לך הקדוש ברוך הוא על כל עוונותיך; על ידי שאדם מחדיר בעצמו אמונה פשוטה בו יתברך, ומרגיל את עצמו לדבר אליו יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו, על ידי זה ממשיך על עצמו עריבות ידידות זיו שכינת עוזו יתברך, ולמה כל כך קשה לאדם לדבר אל הקדוש ברוך הוא? מפני שהאמונה הקדושה אצלו רופפת, כי המאמין האמיתי שמאמין שהקדוש ברוך הוא נמצא ואין בלעדו נמצא, ושוקד על שפתיו, על ידי זה אין לו שום נסיון לדבר אל הקדוש ברוך הוא, כי מאחר שמרגיש שהוא יתברך נמצא עמו ואצלו.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר קרח ב' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חכמינו הקדושים אמרו (ברכות ז:) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה שנאמר (מלכים ב' ג') "פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו" למד לא נאמר, אלא יצק, מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה; כי כשאדם משמש את הצדיק על ידי זה הוא רואה אותו גם בעת קטנותו וכו', איך שיש לו גם כן אשה וילדים, והוא צריך להוריד את עצמו אל אשתו, ואל ילדיו, ומתנהג עצמו כאדם פשוט, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ו) אפילו הצדיק הגדול במעלה נוראה ונפלאה מאד צריך להוריד את עצמו ולהיות איש פשוט וכו', ואז דייקא התלמיד יכול לקבל הרבה מרבו, כי הוא רואה איך שמתנהג בצרכיו הגשמיים, ושם לב היטב אל הנהגותיו איך שמהפך מגשמיות לרוחניות וכו', ועל ידי זה יכולים לקבל הרבה מאד, וכמו שאמר מוהרנ"ת ז"ל שהוא קיבל מרביז"ל יותר, מהשיחות חולין שלו וכו', וכן אמרו אנשי שלומינו שממכתבי מוהרנ"ת ז"ל יכולים יותר להתעורר מאשר מהליקוטי הלכות שלו, כי בהמכתבים שם כותב דברים פשוטים מאד, הנהגות לחיי יום יום, ורואים את מהלך מחשבתו, מה שאין כן הליקוטי הלכות זה ספרי דרושים עמוקים מאד מאד, ולכן כשמשמשים את הצדיק יכולים לקבל ממנו הרבה מאד, וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ו) מה שמספרין מופתים מהצדיקים שבמדינות קיר"ה (דוין). הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בהצדיקים, כי על ידי אמונה שהם מאמינים בדברי הצדיק, על ידי זה נתגלין מופתים, כי באמת הצדיק בודאי מלא מופתים, וכשהוא מאמין בהצדיק ונותן עיניו ולבו על דברי הצדיק, על כל דיבור ודיבור, כי מאמין שכל דבריו אמת וצדק, ובכוונה מכוונת אזי אחר כך, כשבא לביתו, כל מה שיארע אותו, הוא מסתכל היטב על כל דבר שיארע לו, ומבין למפרע בדברי הצדיק שדיבר עמו בהיותו אצלו, שזה היתה כוונת הצדיק שרמז לו בתוך דברים שדיבר עמו, וכן כל דיבר ודיבר שיזדמן לו, הוא מוצא הכל בדברי הצדיק למפרע, שרמז לו שיהיה כן, נמצא שנעשה ונתגלה המופתים על ידי זה; ולכן לא בחינם שאמרו "גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה", שעל ידי שמשמשים את הצדיק ובפרט כשהוא מתנהג בפשיטות, יכולים ללמוד ממנו הרבה מאד, עד שהוא בעצמו יכול להיות אחר כך צדיק גדול מאד, כמו שמספרים על הצדיק הקדוש רבי צבי מרימונוב זי"ע (שנקרא רבי הערש משרת), כי הוא שירת את רבו הגדול הצדיק הנורא רבי מנחם מענדיל מרימונוב זי"ע, והיה כל כך מסור אליו עד שלבסוף בעצמו נעשה רבי גדול מאד, על ידי ששימש ושירת את רבו בנאמנות, ושם לב אל כל דיבור ודיבור שדיבר רבו, וכל הנהגה והנהגה שראה אצל רבו היה אצלו קודש קדשים, ועל ידי זה נתגדל כל כך, וזה היה הפגם של קרח שחלק על משה, כי לא היה יכול להתבטל למשה רבינו, כי לא היה יכול להבין איך שרוחניות מלובש בגשמיות, ואיך שבגשמיות מלובש רוחניות וכו', וזה שנאמר (תהלים ק"ו ט"ז) "ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש הוי"ה" כי לא היה יכול להבין איך זה יכול להיות, הנה משה נקרא "איש האלקים" והנה מסתובב במחנה ועוסק לעשות ביניהם דיני תורה, וכמו שכתוב (שמות י"ט י"ד) "וירד משה מן ההר אל העם" פה ישב על ההר בדביקות עמו יתברך, ופה יורד אל העם כמו שכתוב (שמות י"ח י"ג) "וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב", וכן אצל אהרן הנה הוא עוסק בשלום בית לעשות שלום בין איש לאשתו, וצריך לדבר כל מיני דיבורים ושיחות עם הבעל ועם האשה, והנה הוא קדוש הוי"ה שנכנס לפני ולפנים וכו', ואת הטעות הזה היה לקרח ועדתו, לא יכלו להבין איך שגשמיות של הצדיק הוא רוחניות, ובתוך הרוחניות יכולים למצוא גם גשמיות, ועל ידי זה חלק עליו, ולכן עלינו להתחזק ביתר שאת ויתר עוז באמונת חכמים בתמימות ופשיטות גמור, וכך אמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) שעל ידי אמונת חכמים יודעים איך להתנהג, ועל ידי שפוגם באמונת חכמים עולין לו מותרות במוחו, כמאמרם ז"ל (עירובין כא:) הלועג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת, היינו שעשנים סרוחים מסבבים ומקיפים את המוח ומבלבלים אותו, ולכן צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, שנזכה לאמונת חכמים ולהאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט, אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שאנחנו יודעים מרבי כזה ומדיבורים כאלו, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חנם שעשה עמנו.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר חוקת ד' תמוז ה'תשע"ב ראה למסור את נפשך להיות בשמחה עצומה, כי אין עוד דבר שמעלה את האדם מעלה מעלה כמו מדת השמחה, ולכן הס"מ אורב על כל בר ישראל לשבור אותו וכו', ולהכניס בו עצבות ומרירות ודכאון וכו', ומזכיר לו את העבר שלו וכו', ועל ידי זה הוא שם רשת ומלכודת תחת רגלו להפילו וכו', ולכן אשרי מי שזוכה לשמח את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה שיש בו, ולא נותן שהס"מ ישבור אותו ויפיל אותו לעצבות וכו', ורביז"ל אמר (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא תמיד שמח הוא מצליח, ועיקר ההצלחה של אדם תלוי כפי מדת השמחה שיש בו, ובפרט כשאדם מקיים מצוה בשמחה, אמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן כ"ד) על ידי שמחה של מצוה הקדוש ברוך הוא מסוכך עליו, שלא יארע לו שום דבר רע, ולכן יש לך במה לשמוח, כי יש לך המון מצוות, כמאמרם ז"ל (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך הוי"ה סביב ליראיו ויחלצם".
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר חוקת ה' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתקנה לעצמך מדת הסבלנות, שאין עוד מדה יותר טובה מזו, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קנ"ה) שעל ידי תוקף האמונה אדם זוכה לאריכות אפים, ויש לו כוח הגודל וכוח הצומח, ששום רוח סערה לא יכול לעקור אותו, כי באמת עובר על בני אדם בזה העולם כל מיני צרות ויסורים ומרירות והרפתקאות, ואי אפשר להנצל מזה אלא על ידי מדת ארך אפים, שהוא המדה היקרה של סבלנות, כי הסבלן הוא המנצח, ואל שלימות סבלנות זוכים על ידי תוקף האמונה, ולכן תכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר חוקת ו' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י זכור גם זכור את הטובות והנסים הנגלים והנסתרים שעשה ועושה עמך הקדוש ברוך הוא וכו', כמו שאנחנו אומרים שלוש פעמים ביום "על חיינו המסורים בידך. ועל נשמותינו הפקודות לך. ועל נסיך שבכל יום עמנו. ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת. ערב ובקר וצהרים. הטוב כי לא כלו רחמיך. והמרחם כי לא תמו חסדיך", ואמרו חכמינו הקדושים (נדה ל"א) לעולם אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו, כי באמת הקדוש ברוך הוא עושה איתנו נסים נגלים, ונסים נסתרים, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ז') שאלו שלא מאמינים בנסים שהקדוש ברוך הוא עושה עם כל אחד ואחד, הם המעכבים את הגאולה, והם מלאים כפירות ואפיקורסות וכו' וכו', ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתזכור את הנסים שעשה איתך הקדוש ברוך הוא, שזכית להתקרב אל רביז"ל, שעל זה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה. גם חיזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חול. ואמר לו בודאי כן הוא, שבתחילה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין, ואחר כך באין לשמחה אמתית; ולכן עלינו למסור את נפשינו רק להיות בשמחה, ולשמח את אחרים, הן במדת החסד שיש תהלה לאל בקהילתינו, שאין דבר כזה בשום קהילה בעולם, והן בהתחזקות כי סוף כל סוף אנשי שלומינו הם קשי יום ועובר עליהם מה שעובר, ואף על פי כן מתחזקים ביתר שאת ביתר עוז עם עצות רביז"ל, חסדי השם יתברך שיש לנו קהילה מאד מאד קדושה ויפה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר חוקת ז' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, על אף שאני יודע שעובר עליך משברים וגלים, נסיונות קשים ומרים, כי אין אדם שלא יעבור עליו איזה משבר בכל יום, וכמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ז) שכל אחד מישראל אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום, וגם מי שדעתו יותר גדולה צערו גדול ביותר, כמו שכתוב (קהלת א') "יוסיף דעת יוסיף מכאוב", ולכן אין עצה אחרת רק לברוח אל התורה הקדושה, ולכן מי יתן שתציית אותי ותלמד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, שזה מתנה נפלאה שנתן לנו הקדוש ברוך הוא בדור הזה, כי דף גמרא ליום זה מציל את האדם מכל רע, הדף היומי של היום זה נדה ל"ז, ולכן תשתדל מאד מאד ללמוד בכל יום את הדף היומי, כי דף גמרא ביום זה חיות להנפש, ואשרי מי שחזק בלימוד דף גמרא בכל יום, שזה ישמור אותו מכל רע, וימשיך עליו את הארבע מלאכי השמירה, שהם ראשי תיבות ג'מ'ר'א', ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואפילו רק בגירסא לגרוס את הדף זה יתן לך סיפוק נפשי מאד, ואפילו ללמוד בלי הבנה זה יעזור לך, כי חבל על כל יום שעובר בלי לימוד דף גמרא, שזה שמירה לאדם ומדביק אותו אל האור אין סוף ברוך הוא, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של אדם שגורס ולומד בכל יום דף גמרא, שאז ממשיך על עצמו צלם אלקים, ולכן תהיה חזק מאד מאד בעבודה הקדושה הזו ללמוד דף גמרא אפילו בגירסא, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קי"ט כ') "גרסה נפשי לתאבה", ומובא בזוהר (קדושים פה:) ומאן דתיאובתיה למלעי באורייתא [ומי שיש לו רצון ללמוד תורה] ולא אשכח מאן דיוליף ליה [ולא מוצא מי שילמד אותו] והוא ברחימותא דאורייתא לעי בה [והוא מרוב אהבה לומד תורה] ומגמגם בה בגמגומא דלא ידע. [ומגמגם בלימוד ולא מבין מה שלומד] כל מלה ומלה סלקא [כל מילה ומילה עולית למעלה בשמים] וקודשא בריך הוא חדי בההיא מלה [והקדוש ברוך הוא שמח עם המילים שהוא גורס] וקביל לה ונטע לה סחרניה דההוא נחלא [ומקבל אותם מילים ונוטע מזה אילנות סביב על נחל העליון] ואתעבידו מאלין מלין אילנין רברבין ואקרון ערבי נחל [ונעשים מאלו המילים שמגמגם בתורה, אפילו שהוא לא מבין אילנות גדולות, ונקראים ערבי נחל], מכל זה רואים את מעלת האדם שזוכה אפילו לגמגם בתורה, איך שזה מאד מאד חשוב למעלה, ועל כן תעשה לעצמך קביעות חזקה ללמוד בכל יום דף גמרא, וזה יציל אותך מכל רע, ואני מאד מבקש אותך לטובתך הנצחית שתציית אותי ולא תתחרט.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר חוקת ח' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מה אומר לך אהובי ידידי היקר, אנחנו צריכים כל כך לשמוח שיש לנו רבי כזה שלא עוזב אותנו ליום, וכבר אמר לנו בפירוש (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה. גם חיזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חול וכו', כי העיקר בזה העולם הוא שמחה, וצריכים למסור את נפשו להיות בשמחה, ובפרט לנו יש במה לשמוח שיש לנו רבי שמחזק ומעודד אותנו מאד מאד בלימוד תורה הקדושה, ואמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד, וכל עיקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעובדות ועשיות של קדושה בלי שום חכמות כלל, רק שנעסוק תמיד בעשיות של קדושה בפשיטות דהיינו להרבות בלימוד התורה ולעשות מצוות הרבה בכל יום ולהרבות בתפילה ותחנונים תמיד והכל בפשיטות בלי שום חכמות כלל, והזהיר מאד להיות בשמחה תמיד והירבה מאד לדבר עמנו מזה מענין שמחה; ולכן עלינו לשבח לאדון הכל שזכינו להתוודע מרבי אמת כזה, רבי נורא כזה המדריכנו בדרך הישר בדרך התורה והיראה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר חוקת ט' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שאנחנו נכנסים בשבת חדשה, שבת שעדיין לא היה בעולם, וראוי לנו לשמוח מאד מאד ולענג את השבת בכל העינוגים, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא בראשית) עונג שבת כאלף תעניתים, בזה שאדם מתענג כל השבת והוא שמח ושומר שלא יהיה בכעס בכל השבת, הרי מפטר מעצמו אלף תעניתים שהיה צריך לצום, ולכן חבל מאד מאד לפספס שבת כזה, ומובא (תיקוני זוהר תיקון מ"ח) "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", דכל מאן דכעיס בשבתא, כאילו אוקיד נורא דגיהנום [מי שכועס בשבת, כאילו הוא הדליק את האש של גיהנום, ועוונו גדול מאד], ולכן כל בר ישראל צריך לשמור מאד כל השבת לא להיות בכעס, לעצור את רוחו, ולהשתדל לשמוח מאד מאד, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) שבשבת צריכים מאד מאד לשמוח, ועל ידי שמחת השבת אדם יזכה לעשירות בששת ימי החול, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי", ולכן תשתדל כל השבת רק להיות בשמחה ולא להתעצבן על אשתך ועל הילדים וכו' וכו', העיקר תשמור על ילדיך איפה הם הולכים בשבת, כי זה מעיקר החינוך, ותחזיק אותם אצלך בבית הכנסת שיענו אמן יהא שמיה רבא, קדושה, וברכו וכו', ואל יקל בעיניך דבר זה, אלא זכור כי בנפשך הוא, וזה מעיקר החינוך, ולכן תשמור מאד מאד על ילדיך, ואל תאמר אין לי עצבים וכו', אין לי סבלנות וכו', כי זה עצת הס"מ לקחת ממך את ילדיך וכו'.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר בלק י"א תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י נא ונא ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז להיות בשמחה כל השבוע, כי הנה עכשיו מתחיל שבוע חדש שעדיין לא היה לנו בזה העולם, ועלינו נפל חובת היום לתקן בשבוע זה מה שעלינו לתקן, ולכן דבר הראשון תתחזק להיות רק בשמחה, ואל תתן שהעצבות והמרירות והדכאון יפילו אותך, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וככל שתהיה יותר שמח, יותר תצליח, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה חלק ב' סימן א') מי שהוא שמח תמיד על ידי זה הוא מצליח; ותמסור את נפשך להתפלל את השלוש תפלות במנין דייקא במשך כל השבוע, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות ו:) כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקדוש ברוך הוא משאיל בו; היינו בזה שאדם רגיל לבוא להתפלל את השלש תפלות מידי יום ביומו, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו השגחתו הפרטי פרטיית, שהקדוש ברוך הוא משגיח עליו, ואם יום אחד הוא לא בא, כבר הקדוש ברוך הוא מתעניין כביכול למה הוא לא בא? ומשלים לו את חסרונו וכו', הרי שמשתלם להתפלל במנין, שעל ידי זה ממשיך על עצמו השגחה עליונה, וכן תרגיל את עצמך לדבר הרבה אל הקדוש ברוך הוא, כי כל דיבור ודיבור שמדברים עמו יתברך, זה הצלחה נצחיית הצלחה כזו שאין לתאר ואין לשער כלל, ולפני כל תפלה תכניס צדקה בקופת הצדקה, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא דף י.) רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר דכתיב (תהלים י"ז ט"ו) "אני בצדק אחזה פניך", וכן בעת האוכל הוא דבר גדול מאד לתת צדקה, וכן בכל עת מצוא, ובפרט קודם שיוצאים לדרך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"א) צריכים ליתן צדקה כדי שיהיה שמור על הדרך מכל מיני יסורים, ולכן אל יקל בעיניך דבר זה, אלא בכל יום תרגיל את עצמך להכניס כמה פרוטות בקופת הצדקה, וכן תתחיל ללמוד חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע בלק, ואם תזכה ללמוד גם את המדרש רבה ותנחומא, אין למעלה מזה, כי תרגיש כל מיני טעמים בפרשת השבוע, ועל כולם שתהיה חזק מאד ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת דף היומי, כי דף גמרא ליום זה חיות להנפש, ואף שבא לך קשה מאד, עם כל זאת תראה ללמוד אפילו בגירסא שזה גם כן דבר גדול מאד, כמאמרם ז"ל (עבודה זרה יט.) לעולם ליגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, כי דף גמרא ישמור אותך מכל רע, וימשיך עליך ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך, אדם מחפש כל כך הרבה סגולות להנצל מכל מיני מזיקים וכו', בשעה שיש לו עצה כל כך נפלאה לגרוס דף גמרא, ועל ידי זה ממשיך על עצמו ד' מלאכי השמירה שהם ג'בריאל מ'יכאל ר'פאל א'וריאל, ואל יקל בעיניך דבר זה, כי שומעים כל כך הרבה אסונות לא עלינו, ועל ידי דף גמרא ליום יכולים להנצל מהכל, כי הוא מסובב עם מלאכי השמירה, הדף היומי של היום הוא נדה מ"א, וכן תגרוס הרבה פרקים משניות, כי כך מובא בזוהר (בראשית מ"ב) מאן דקארי ותני שית סדרי משנה, דא הוא מאן דידע לסדרא ולקשרא קשורא ויחודא דמאריה כדקא יאות, אלין אינון דמקדשין שמא קדישא דמאריהון בכל יומא תדיר; [מי שקורא ושונה ששה סדרי משנה, הוא זה שיודע לסדר ולקשר קשר יחוד הקדוש ברוך הוא, והם שמתמידים במשניות, מקדשים שמו של הקדוש ברוך הוא בכל יום תמיד], והעולה על הכל תשתדל לעשות חסד עם יהודים, כי קהילתינו הקדושה בנויה רק על מדת החסד, ולכן עלינו ללכת במסירות נפש רק בדרך של חסד לעזור להזולת, ומי יתן שתשתתף בלעזור לי עם הבית התבשיל – אהל אברהם, שזה חידוש שבחידושים.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר בלק י"ב תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ועיקר ההתחזקות להיות חזק באמונה פשוטה בו יתברך, ואף שאני חוזר על זה פעמים אין מספר, עליך לזכור מה שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל. רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים; וצריכים לבקש בכל יום ממנו יתברך בתמימות ופשיטות שיזכה לאמונה ברורה ומזוככת, כי אם היה לאדם ברורה ואמונה אמיתית בו יתברך, לא היה חסר לו שום דבר, כמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כ"ח) "איש אמונות רב ברכות", כי עצם האמונה בו יתברך, כבר ממשכת לאדם כל מיני ישועות שבעולם, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שהעיקר הוא אמונה, וצריכים לחפש ולבקש בעצמו איך הוא אוחז באמונה, כי יש סובלי חלאים שעיקר הסבל שלהם זה רק מחמת חסרון אמונה וכו', ובפרט אלו שסובלים על העצבים וכו', ונכנסים בכעס ובלחץ וכו', זה בא מחמת חסרון אמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין שהוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, על ידי זה תיכף ומיד יתפרדו ממנו כל פועלי און, ולא יכולים לעשות לו שום דבר.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר בלק י"ג תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י נא ונא ראה להתחזק ולא להתבלבל משום בריה שבעולם, אשר זה יסוד גדול בחיים שאדם אסור לו להסתכל על הזולת, וכמו שאמר התם הקדוש (סיפורי מעשיות מעשה ט') זה מעשה שלי וזה מעשה שלו וכו', כי אדם אסור לו להסתכל על אחרים, כי רוב הירידות והנפילות שבני אדם נופלים בדעתם, זה רק מחמת שמסתכלים על הזולת, ובאמת גילה לנו רביז"ל נוראות נפלאות על הפסוק (יחזקאל ל"ג) "אחד היה אברהם" שאברהם עבד את השם יתברך רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי השם יתברך ומונעים אותו, רק כאילו הוא אחד בעולם, וזהו "אחד היה אברהם". וכן כל הרוצה להכנס בעבודת השם, אי אפשר לו להכנס כי אם על ידי דרך זו שיחשוב בדעתו שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל; וזה עיקר הצלחתינו פה ביבנאל שאנחנו לא מסתכלים על הס"מ וגונדא דיליה, שזה חצי יובל שנים עושים לנו צרות צרורות וכו', וכל דבר שרק תלוי ביהדות הם שמים לנו רגל וכו', עם כל זאת אנחנו בכוח רביז"ל נחושים בדעתינו להתבדל מהם לגמרי, כמו שאמר משה רבינו לעם ישראל (במדבר ט"ז כ"ו) "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלו ואל תגעו בכל אשר להם" וגו', אשר זה יסוד היסודות ביהדות להבדל מאלו המומרים להכעיס וכו', אנחנו צריכים להיות חזקים באמונה פשוטה בו יתברך, ולמסור את נפשנו לקיים את כל הלכה שבשולחן ערוך, כי רביז"ל הזהירנו על זה יותר מהכל על לימודם, ואמר (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מחוייב ללמוד בכל יום הלכה בשולחן ערוך, ורביז"ל הקפיד על זה מאד מאד שלא נסור מהשולחן ערוך כי הוא זה, ודייקא מפני שעמדנו חזק בזה מאז שנכנסנו לגור ביבנאל, ונפרדנו מהס"מ הטמא מטומא וכו', כי קלטנו שבמתק לשונו פשוט רוצה לקרר אותנו מהיהדות וכו', דייקא על ידי זה הצלחנו להקים קהילה כל כך קדושה חממה של אמונה, שתהלה לאל אין לנו להתבייש משום קהילה בעולם, התורה והתפלה והצדקה וחסד שנעשה בקהילתינו, זה להפליא פלאי פלאות, ותהלה לאל יש לנו כבר למעלה מארבע מאות משפחות כן ירבו, וקרוב לאלף ילדים, מי היה מאמין שבמדבר שמם כזה אשר המקום הזה מלא נחשים ועקרבים מינים ואפיקורסים שונאי ספרדים וכו', נוכל להקים קהילה קדושה כזו? ודייקא על ידי העקשנות שלנו לא להסתכל על אף אחד, זה מה שהיה בהצלחתינו.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר בלק י"ד תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מחיר, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על אשר בנחל שם גורלינו, ורואים מה שעובר על בני אדם צרות ויסורים ומרירות ומכאובים וכו', ואין להם במה להחיות את עצמם וכו', וכל כך חבל שהם לא יודעים מעצותיו הקדושים של רביז"ל וכו', אבל אנחנו כן יודעים מרבי אמת כזה רבי נורא ונפלא כזה, מדוע שלא ניקח את עצמינו בידינו ולהתחיל להתמיד ביותר בספרי רביז"ל עד שיהיה שגורים על פינו, כי בפירוש גילה לנו רביז"ל על מעלת לימוד ספרו הקדוש והנורא "לקוטי מוהר"ן" עד שאמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ט) שיכולין להיות נעשה בעל תשובה גמור על ידי לימוד הספר שלו וכו', ואמר שיהיו בני אדם שילמדו ויתפללו על ידי הספר הזה וכו', ואמר שמי שישב ויעסוק בספריו רק בלי קנטור ונצחון, ויסתכל בו באמת אז בודאי יהיו נבקעין אצלו כל גידי קשיות לבבו. ואמר בזו הלשון: "סע וועט אים אלע אדערן טרענען" [שיפתח קשיות גידיו]; ולכן כל כך חבל שעובר יום אחר יום ולא לומדים את ספרו "ליקוטי מוהר"ן", וידוע לנו אשר רביז"ל רצה מאד מאד שנלמוד את ספרו הקדוש "לקוטי מוהר"ן", עד שיהיה שגור על פינו, וכבר נשמע מפיו הקדוש שאמר (חיי מוהר"ן סימן שמ"ו) שהספר הקדוש שלו לקוטי מוהר"ן שיצא בעולם הוא אתחלתא דגאולה, ואמר מאחר שיצא בעולם אני חפץ מאד שילמדו אותו, כי צריכים ללמוד אותו הרבה עד שיהיה שגור בעל פה, כי הוא מלא מוסר והתעוררות גדול מאד להשם יתברך אשר אין ערוך אליו, אחר כך אמר בפירוש שהלימוד בחיבוריו הקדושים הוא אתחלתא דגאולה. אשרי מי שילמוד בכל יום "לקוטי מוהר"ן" שאז נכון לבו שיהיה בעל תשובה גדול, וחכמינו הקדושים אמרו (ברכות לד) במקום שבעלי תשובה עומדים, שם אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ואמרו חכמינו הקדושים (פסיקתא דרב כהנא) גדול כוחה של תשובה שכיון שאדם מהרהר בלבו לעשות תשובה, מיד היא עולה לא עד עשרה ימים ולא עד עשרים ולא עד מאה, אלא עד מהלך חמש מאות שנים, ולא עד רקיע ראשון ושני, אלא שהיא עומדת לפני כיסא הכבוד, והס"מ מאד מאד מפחד מבן אדם שחוזר בתשובה, כי כיון שאדם בא אל הקדוש ברוך הוא אפילו שהוא עשה עד עכשיו מה שהוא עשה, ומתוודה ומתחרט על כל מה שעשה, הקדוש ברוך הוא כבר מקבלו, ואמרו חכמינו הקדושים (במדבר רבה פרשה כ' סימן י"ג) בלעם היה רשע ערום וידע שאין עומד בפני הפורענות אלא תשובה, שכל מי שחוטא ואומר חטאתי, אין רשות למלאך ליגע בו, בשביל זה הוא מסית את כל אדם מה לך לחזור בתשובה? ומה לך להתוודות? כי הוא יודע שמי שחזר בתשובה ומתוודה להקדוש ברוך הוא, אין רשות למלאך המוות ליגע בו, ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא נח) אין מכה בעולם שאין לה רפואה, רפואתו של יצר הרע תשובה. ולכן אשרי מי שילמד בכל יום "לקוטי מוהר"ן" ומובטח לו שיהיה בעל תשובה אמיתי, ויפתח קשיות גידיו.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר בלק ט"ו תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י היום הוא יום ההילולא של האור החיים הקדוש זי"ע וידוע איך שנתקדש אצל כלל נשמות ישראל עד כדי כך שידוע מה שכתב על הפסוק (דברים ט"ו פסוק ז') "כי יהיה בך אביון" וגו' בדרך רמז ירמוז להעיר הערה גדולה על אחד המיוחד שבאומה שאליו אנו מקוים ומצפים מתי יבא, והוא "מלך ישראל משיחנו" אשר הוא "אביון" וכבר נמשל "לעני" כאומרו (זכריה ט' ט') "עני ורוכב על חמור", ורמז הדבר אשר יסובבנו להיות אביון: ואמר בך, פירוש בסיבתך, כי עונותינו האריכו קיצנו, גם רמז בתיבת בך כי הוא אביון בנו שמתאוה מתי יבא לגאלנו וכו', וגמר אומר "מאחיך האביון", פירוש מסיבת אחיך האביון הידוע, שיעריך אדם בדעתו שהמעשה הוא לתכלית דבר זה של משיח ה' שמו חיים. שרמז שהיה בו נשמת משיח, וידוע איך שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע הפליג מאד במעלתו, עד שמסר את נפשו לנסוע אליו לפגוש אותו, וביחד יביאו את הגאולה, אבל הס"מ עירבב את הדבר, ונתארך בעוונותינו הרבים, ורואים מזה איך שהבעל שם טוב הקדוש זי"ע מסר את נפשו פשוטו כמשמעו לפגוש אותו, והתבטא 'איפה שאני בא בעולמות העליונים הספרדי הזה כבר קדמני', מזה ראוי לנו ללמוד איך שצריכים להרחיק מאתנו את הגזענות הארורה, ואדרבה עם ישראל צריכים לחיות ביחד באהבה אחוה וריעות, וכמו השולחן ערוך חיבר מרן הבית יוסף שהיה ספרדי ועל השולחן שם 'מפּה' הרמ"א, שהיה אשכנזי וכלל ישראל לומדים את השולחן ערוך ויודעים שבלי זה אינו יהודי כלל, וכן מדור דור ידעו שמהפוסקים הן האשכנזים והן הספרדים מפיהם אנו חיים, ועל זה נבנה קהילתינו הקדושה שהוא חממה של אמונה שלא יראה ולא ימצא בינינו איזה גזענות שיש בעולם, אשרי מי שמוסר את נפשו על אהבה ואחדות בין נשמות ישראל.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר בלק ט"ו תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל כלליות אנשי שלומינו היקרים חסידי ברסלב די בכל אתר ואתר הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד הנה ידוע לכולכם שפתחתי זה יותר משלש שנים "בית התבשיל – אהל אברהם" לתת לאכול ולשתות לרעבים ולצמאים, ותהלה לאל זה נחת לראות איך שבכל יום באים לאכול גברים נשים וילדים, שזה הצדקה הכי גדולה, כמאמרם ז"ל (בבא בתרא ט) אין בודקין למזונות, היינו בכל דבר יכולים לרמאות בני אדם וכו', אבל אם בא אחד והוא רעב וצמא, שמה הוא לא יכול לרמאות אותך, כי מי שבאמת רעב או צמא הוא יאכל וישתה, ומי שלא רעב וצמא הוא לא יאכל ולא ישתה, ולכן אין צדקה יותר גדולה מלתת לאכול לרעבים וצמאים, ולכן תעשו כל מה שביכולתכם לעזור לי שאוכל להמשיך עם זה כל השנה, ובפרט עכשיו שהגדלנו לעשות שהבית התבשיל מתחיל כבר מותיקין, שיהיה שתיה חמה ומזונות וכו', ובאמצע היום מרק חם, ולעת ערב סעודה דשינה וכו', ועכשיו לקחתי על עצמי לשפץ את האולם לבית התבשיל, שיהיה פנינה יפה מאד, לעשות חסד לכל אנשי שלומינו, וכבר ידוע לכם אשר אצלו יתברך מאד מאד חשוב חסד, כמאמרם ז"ל (ילקוט הושע רמז תקכ"ב) אמר הקדוש ברוך הוא חביב עלי חסד שאתם גומלים זה לזה יותר מכל הזבח שזבח שלמה לפני אלף עולות, ובפרט חסד כזה שנותנים לאכול ולשתות לרעבים ולצמאים וכו', הצדקה הזו עולה כל הצדקות, ולכן באתי לבקש אתכם שתעזרו לי במה שאתם רק יכולים ומי שיעשה הוראת קבע עבור חמשים ש"ח לחודש למשך שנה, אני כבר לא מדבר על גודל זכות המצוה שיהיה לאדם חלק בצדקה כל כך גדולה לתת בכל יום לאכול ולשתות לרעבים וצמאים, וכן מקום מורווח לבית התבשיל, עוד זאת יהיה זכות למי שעשה הוראת קבע לשנה שיוכל לבחור יום אחד בשנה שהיום הזה יהיה שלו, היינו כל הברכות שיברכו בבית התבשיל יהיה לזכותו, ויהיה תלוי שלט ביום שבחר שמו ושם משפחתו שהיום הזה זה שלו, ויכולים להקדיש את היום או ליום הולדת, או ליום שמחה, או ליום זכרון וכו' וכו', וגודל הזכות הזה אי אפשר לתאר ולשער כלל, כי סוף כל סוף צדקה כולנו מחוייבים לתת, ואם כבר נותנים צדקה למה לא ליתן למקום שאנחנו רואים איפה הכסף הולך, ובפרט לשיפוץ האולם בית התבשיל שיהיה לרווחת כלל אנשי שלומינו, ואני מוכרח להגיד לכם שכל זכותי לחיות בזה העולם, זה רק בזכות הבית התבשיל שאני נותן לאכול ולשתות לרעבים ולצמאים, ואם החיים שלי יקר בעיניך וכו', אזי אני מאד מבקש אותך שתעזור לי להמשיך בעבודת הקודש הזה שיהיה לנו אולם פנינה לרווחת כל הקהילה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר בלק ט"ז תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך שהנה אנחנו נכנסים בעוד שבת קודש, ולכן תעשה כל מיני פעולות שבעולם שכל השבת תהיה רק בשמחה, ותראה שבזכות זה יהיה לך פרנסה בשפע בששת ימי החול, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה י"א סימן א') על הפסוק (משלי י') "ברכת הוי"ה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" ברכת הוי"ה היא תעשיר זו השבת, שנאמר (בראשית ב' ג') "ויברך אלקים את יום השביעי", אבל אל תחשוב לרגע שהס"מ יתן לך להיות בשמחה, כי כך מובא מהגאון החיד"א זי"ע (בספרו "עבודת הקודש" מורה באצבע אות ק"מ) בערב שבת בעלות המנחה הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ומשרתיו וכו', והסטרא אחרא טורח מאד לסכסך ולחרחר ריב וכו', ולכן כל איש ירא השם יכוף את יצרו, וימנע מכל הקפדה וכעס ומחלוקת, ואדרבה יאיר פניו לבקש שלום, עיין שם, ואמרו (גיטין נ"ב.) הנהו בי תרי דאיגרי בהו שטן דכל בי שמשי הוו קא מינצו בהדי הדדי, איקלע רבי מאיר להתם עכבינהו תלתא בי שמשי עד דעבד להו שלמא, שמעיה דקאמר ווי דאפקיה רבי מאיר לההוא גברא מביתיה; הרי שלך לפניך איך שצריכים לשמור כבר בערב שבת שלא יהיה שום מריבות או ויכוחים עם אף אחד, ומכל שכן עם אשתו וילדיו וכו', ולכן אני מאד מבקש אותך שתעצור את רוחך, ואל תהיה בכעס בשום פנים ואופן, לא על אשתך, ולא על הילדים שלך, אדרבה תשמור מאד על הילדים שלך כל השבת איפה הם הולכים וכו'? ותתעניין מאד על כל פרט ופרט בהילדים שלך, שזה עיקר מצוות חינוך, ואל תתן להם לרוץ ולהשתולל על הרחובות וכו'.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר פנחס י"ח תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י עלינו להתעורר בתשובה שלימה באלו השלוש שבועות של בין המצרים, שעליה נאמר (איכה א' ג') "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", ופירש הצדיק הקדוש רבי ישראל מקוזניץ זי"ע בשם המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, (עיין "עבודת ישראל" – פרשת מסעי) כל מי שרודף להמליך את הבורא יתברך, יוכל להשיג יותר דווקא בימים אלו בין המצרים, למשל כי כשהשר יושב בביתו אז אימתו מוטלת, אשר לא כל איש ואיש יכול לבוא פנימה, מה שאין כן אם השר עובר בשווקים וברחובות חוץ לפלטרין שלו, אז הוא קרוב לכל קוראיו, ויאזין שוועת כל הקוראים בשמו, וכן הנמשל לדעת כי בזמן הזה נתקיים (משלי כ"ז ח') "כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו", [שהשכינה נמצאת בגולה] לכן הרשות נתונה לכל אדם להתקרב אל מלכו של עולם והוא עונה אליהם עכ"ל, ועיקר הענין להתחזק ולאמץ את לבבו בעיתים הללו לבלתי יפול ברשת ההתרשלות מעבוד השם חלילה, ואפילו בתשעה באב שהוא חושך למראה עין, הגם שיש לבכות במר נפש על כל אשר מצאתנו ביום ההוא, מכל מקום יש לשמח לב המלך בשמחה העתידה שבו יולד מנחם ויגאלנו במהרה וישמח השם במעשיו והיתה לו המלוכה כימי קדם וכו', עיין שם, הרי שלך לפניך שדייקא בימי המצרים האלו שמר מאד מפני הגזירות הקשות שרוצים לגזור עלינו מבית ומבחוץ וכו' וכו', צריכים להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, הן להיות בשמחה, ותיכף ומיד כשאדם בשמחה, אזי נפתח לבו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולבקש ולהתחנן ממנו יתברך כל מה שצריכים, כי אז השכינה קרובה אלינו, ולכן בימי המצרים האלו שהם כ"א ימים, עלינו להתחזק ברצונות וכיסופים חזקים מאד מאד, כי כ"א ימים הם כמספר שם אהי"ה, והוא לשון רצון שאני רוצה להיות איש כשר, נמצא שדייקא בימים האלו שכל כך חושך מפני שאנחנו בוכים ומבכים שמים וארץ על גלותינו שהלכנו בגולה ועל חורבן בית המקדש ועל צרות ישראל וכו', דייקא בימים אלו יכולים להתגבר יותר ויותר ברצונות חזקים אליו יתברך, ולכן אשרי אדם שמתחזק אפילו בהמצבים הכי קשים שרק עובר עליו ולא נשבר משום דבר, שזה דבר גדול מאד מאד.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר פנחס י"ט תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתיקח את עצמך בידיך, מצד אחד צריכים להרבות בתפלה, כי אין לנו רק את הקדוש ברוך הוא, ורק הוא יכול לעזור לנו, ורק הוא הכתובת לברוח אליו, כמו שגילה לנו רביז"ל את ענין ההתבודדות שיחה בינו לבין קונו, עד שגזר ואמר שאי אפשר להיות איש כשר באמת, כמו שאני יודע מה זה איש כשר, אלא על ידי שיחה בינו לבין קונו תפלה והתבודדות, ולכן כל אחד מאנשי שלומינו שיהיה חזק בדבר זה לשפוך שיח ותפלה אליו יתברך, ויהיה חזק בזה מאד מאד, וכן ירגיל את אשתו ואת ילדיו שיהיו רגילים לדבר עמו יתברך, כאשר ידבר איש אל רעהו והבן אל אביו, כי כל דיבור ודיבור כל שיחה ושיחה שמדברים ומשיחים לפניו יתברך, עושה רעש גדול בשמים, ואמרו חכמינו הקדושים (סנהדרין מ"ד:) לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, ואמרו חכמינו הקדושים (ויקרא רבה פרשה ל' סימן ג') בדורות הללו שאין להם לא מלך ולא נביא לא כהן ולא אורים ותומים ואין להם אלא תפלה זו בלבד אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם אל תבזה את תפלתם (תהלים ק"ב) "תכתב זאת לדור אחרון" מכאן שהקדוש ברוך הוא מקבל השבים, "ועם נברא יהלל יה" שהקדוש ברוך הוא בורא אותן בריה חדשה; ואמרו (תנחומא וירא) אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל הוו זהירין בתפלה שאין מדה אחרת יפה הימנה והיא גדולה מכל הקרבנות וכו' ואפילו אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו; ומצד שני תראה לקבוע עיתים לתורה חוק ולא יעבור, כי רק התורה תציל אותנו, ואל יחסר לך יום מבלי לימוד קצת חומש ורש"י עם התרגום מפרשת השבוע, כדי שיסיים כל שבוע שנים מקרא ואחד תרגום שזה סגולה לאריכות ימים, וכן ללמוד בכל יום על כל פנים פרק אחד משניות, ועל כולם ללמוד דף גמרא בסדרת דף היומי אפילו בגירסא, שהשלוש לימודים האלו מקרא משנה גמרא הם עיקר העשירות של אדם, כמאמרם ז"ל (שבת ק"כ.) "ובביתי אין לחם ואין שמלה" שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא תלמוד; וחכמינו הקדושים אמרו (ירושלמי פרק ג' הלכה ח') אימתי שישראל משליכין דברי תורה לארץ המלכות העכו"ם הזאת גוזרת ומצלחת מאי טעמא (דניאל ח') "ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה" ואין אמת אלא תורה, היך מה דאת אמר (משלי כ"ג) "אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה".
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר פנחס כ' תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל היקר לי מאד … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ויתר עוז, ולא ליפול בדעתך כלל, אלא להתחזק ברצונות וכיסופים עצומים אחריו יתברך, כי מעלת הרצון אי אפשר לתאר ולשער כלל, כי רצו"ן אותיות צנו"ר היינו אם אדם מתחזק ברצונות חזקים אחריו יתברך, ממשיך על עצמו צנור המשכת אור וזיו וחיות ודביקות באין סוף ברוך הוא, וככל שמתגברים ברצונות וכיסופים יותר חזקים אחריו יתברך אין לתאר ואין לשער אל איזה מדריגות אדם יכול להגיע בזה העולם, והכל תלוי כפי חוזק ותוקף הרצונות והכיסופין שלו, וזה ההפרש בין גדולי מובחרי הצדיקים לבין שאר המון עם, כי באמת כל בר ישראל הוא חלק אלקי ממעל, ויש לו רצונות לחזור אליו יתברך, ולהגיע לכל המדריגות שבעולם, אלא הס"מ אורב על כל בר ישראל ודוחה אותו וכו', שובר אותו וכו', איך אתה ילוד אשה וכו' רוצה לעלות למעלה למעלה ולהשיג אלקותו יתברך וכו', ומכניס בו רפיון גדול וכו', ולכן רוב בני אדם נשברים וחוזרים וכו', כי עובר עליהם נסיונות קשים ומרים, עד שמחליטים שזה לא בשבילם, מה שאין כן גדולי מובחרי הצדיקים, אף שגם עליהם עובר מרירות דמרירות עד אין סוף, ונסיונות קשים ומרים שדוחים אותם בכל מיני דחיות שבעולם וכו' וכו', עם כל זאת הם כל כך חזקים ברצונות וכיסופים, עד שלא עוזבים את עצמם בשום אופן בעולם כלל, ועל ידי תוקף רצונם וכיסופים לא לעזוב את הקדוש ברוך הוא סוף כל סוף זוכים להגיע אל מדריגתם הגדולה מאד.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר פנחס כ"א תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י נא ונא ראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז, ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, וצריכים לשמור מאד מאד על דברים הנוגעים בין אדם לחבירו, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (יומא פה:) עבירות שבין אדם למקום יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו; ובני אדם לא מקפידים על זה וכו', יש שיכולים להיות עובדים גדולים וכו', קמים בחצות וכו', ומרבים בעבודות וכו', צומות ומקוואות וכו', וכשבאים לענייני "בין אדם חבירו", הם מאד מאד מזלזלים בזה, יכולים לגנוב ולגזול וכו', להלוות כסף ולא להחזיר וכו', לעשות נזק להזולת ולא איכפת לו וכו', ואף אחד לא חולם שיקבל חזרה מדה כנגד מדה וכו', ולכן דייקא עכשיו "בין המצרים" שאנו מתאבלים על צרות ישראל ועל חורבן בית המקדש וכו', שהכל נובע משנאת חינם, כמאמרם ז"ל (יומא ט) ועדיין מרקד בינן, עלינו לעבוד על עצמינו לתקן את העוולות והשחיתות שאנחנו עושים אחד לחבירו, בין ביודעים ובין בלא יודעים, כי בשלוש שבועות האלו עלינו לתקן את מה שקלקלנו בשנאת חינם ובגזענות וכו', ובזה שציערנו את זולתינו וכו', כי אנחנו רואים שהס"מ עובד בימים אלו יותר מכל ימות השנה רק להכשיל בני אדם בענינים של "בין אדם לבין חבירו", וזה נעשה זול בעינינו וכו', עד שאנחנו לא קולטים שזה עבירה ועוון לצער את הזולת וכו', ולכן דייקא בימים אלו עלינו להרבות בשיחה בינו לבין קונו, לבקש ממנו יתברך שנהיה נקיים מכל זה, אם אדם שהוא חייב כסף להזולת שישלם לו, ואם אדם יודע שפגע בהזולת יבקש את סליחתו וכו', כי רק על ידי שנהיה נזהרים בדברים שבין אדם לחבירו, ולתקן מה שקילקלנו בזה וכו', דייקא על ידי דברים אלו נזכה לראות במו עינינו בבניין בית המקדש, שזה תלוי רק כפי האהבה והאחדות שיהיה בין נשמות ישראל, והנה לתקן את כל העולם כולו זה דבר קשה מאד, אזי הלוואי שנזכה לתקן את קהילתינו הקדושה שהיא חממה של אמונה, ומובא (זוהר חדש נח) שעל ידי בי כנישתא חדא, על ידי בית הכנסת אחד שיחזיקו את עצמם ביחד, נזכה להמשיך את הגאולה, ולכן אני מאד מבקש אותך שתעזור לי מאד בקהילתינו הקדושה במה שאתה יכול לעזור, ועיקר העזרה מה שאני צריך ממך, לעקור את השנאת חינם וכו', ואת הצער שמצערים את השני וכו', כי אני לא רוצה בשום פנים ואופן שימצא אפילו אחד שמציק ומצער את הזולת וכו', כי זה עוון חמור מאד מאד.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר פנחס כ"ב תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י חסדי השם יתברך ככל יום שעובר, וכל יום שמתקדם, אני רק רואה את יופי קהילתינו הקדושה, שהיא חממה של אמונה, והחסד שיש בקהילתינו, זה צריכים לחפש בכל הקהילות בעולם, ואני לא מתבייש לכתוב את זה ולפרסם את זה ברבים, את השמחה והנחת רוח שאני רואה מדי יום ביומו את יופי קהילתינו הקדושה, ואיך שמתקיים אצלינו הדיבור של רביז"ל שאמר (חיי מוהר"ן סימן רצ"ב) העולם ראוי שיתמהו עצמן על אהבה שבינינו; ואצלינו ברוך השם כל אחד משתוקק רק להתעלות יותר ויותר וכו', ובוודאי כפי הרצונות והכיסופים שיש לכל אחד ואחד לעבודת השם יתברך, אם יהיה עקשן גדול ולא ישמע להס"מ וגונדא דיליה שהם שליחיו שועלים קטנים הרוצים לחבל את הכרם וכו', בוודאי יזכו להתעלות יותר ויותר, ויהיה להם בית דירה משלהם, ורכב משלהם, ופרנסה בשפע, כמו שקרה כבר להמון מאנשי שלומינו, כי העיקר צריכים להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ובאמונת חכמים, ומה שיש קושיות וכו', כבר הקדים לנו רביז"ל תרופה למכותינו, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מה שקשה קושיות על הצדיקים, זהו מוכרח להיות. כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא, וכמו שקשה קושיות על השם יתברך, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קושיות על הצדיק, כי הוא מתדמה אליו יתברך, ובענין הקושיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפומיה רביז"ל לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא, שיהיו קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי מעוצם גדולתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בוודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קושיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה קושיות, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתינו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתינו.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר פנחס כ"ג תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י אני מאד מאד מבקש אותך שתראה לקבל את השבת קודש בשמחה עצומה, כמו שהזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י"ז) ומה טוב ומה נעים באם תלמד את המאמר הזה כל ערב שבת, ותאמר עליה התפלה מלקוטי תפלות חלק ב' תפלה י"ג, ואז תרגיש נועם השבת שאי אפשר לתאר ולשער כלל.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום א' לסדר מטות מסעי כ"ה תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ולא לבלבל את עצמך משום בריה שבעולם, כי גדול אדונינו ורב להושיע, וזה הרחמנות שרביז"ל ממשיך עלינו את רחמנותו יתברך, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שזכינו להתקרב אל רביז"ל, וזה השמחה הכי גדולה שרק יכול להיות, כי מה היינו עושים בלי רביז"ל? ורביז"ל אמר כבר (שיחות הר"ן סימן קע"ז) שראוי לכם לשמוח בהשם יתברך. ואף על פי שאין אתם יודעים מגדולת השם יתברך ראוי לכם לסמוך עלי. כי אני יודע מגדולתו יתברך, והזכיר אז הפסוק (תהלים קל"ה ה') "כי אני ידעתי כי גדול הוי"ה" וגו', גם ראוי לכם לשמוח בי, מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה. גם חיזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חול. ואמר לו בודאי כן הוא, שבתחילה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין, ואחר כך באין לשמחה אמתית; ועיקר השמחה הכי גדולה שראוי לנו לשמוח שאנחנו יודעים מרביז"ל, שמחדיר בנו את היסוד מוסד (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד מאד, וצריך שתדע שעיקר ההתקרבות אל רביז"ל, הוא לקיים את עצותיו הקדושים, אם רביז"ל הזהירנו כל כך הרבה על שיחה בינו לבין קונו, עלינו להיות חזקים בזה מאד מאד, ולא להסתכל על אף בריה שבעולם שאומר אחרת, ולכן אני מאד מאד מבקש אותך, נא ונא תשתדל לפרש את שיחתך אליו יתברך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, ואל יקל בעיניך דיבור אחד, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב כל דיבור שמדברים עמו יתברך, ואם היו בני אדם יודעים מעלת כל דיבור למעלה בשמים, היו מתמידים בזה כל יום ויום ובכל שעה ושעה וכו', כל כל דיבור שמדברים אליו יתברך זה מזעזע את כל העולמות, וזה אי אפשר להסביר בפה, ומכל שכן בכתב, ואף אחד שלא יאמר לך אחרת וכו', ובזה שאדם מרגיל את עצמו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה מטהר את המח מחשבה שלו, וזוכה לישוב הדעת אמיתי, כי על ידי שיחה בינו לבין קונו, זוכים לטהרת המח מחשבה, ולפשט את העקמומיות שבלבו, עד שאין לו שום קושיות על הקדוש ברוך הוא, וממילא אין לו קושיות על בני אדם, כי על פי רוב אדם שהוא מלא כפירות ואפיקורסות וכו', מלא ספיקות באמונה וכו', הוא תמיד יבקר אנשים וכו', ויעשה עליהם כל מיני ביקורת, ומחטט ומחפש אחר הרע שלהם וכו', וזה מראה שהוא רקוב מאד בפנים, ולכן אני מאד מבקש אותך תהיה חזק באמונה בו יתברך, ותכניס בדעתך אשר אין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, ובמחשבה זו תמיד תלך, וזה יטהר אותך מהכל, כי כשבר ישראל רק חושב ממנו יתברך, על ידי זה נדבק באין סוף ברוך הוא, וניצול מכל רע, אשרי האדם שזוכה להכניס במוח מחשבתו תמיד אשר אין בלעדו יתברך כלל, ומצייר לפניו איך שהכל לכל הוא אור האין סוף ברוך הוא, והוא נמצא בתוך האור אשר אין עוד תענוג כתענוג הזה, ואז אף פעם לא תחפש אחר הרע של הזולת, רק תרצה לעשות טוב וחסד, שעל זה נבנה קהילתינו הקדושה שהיא חממה של אמונה, ובנין של חסד, ולכן דע לך שכל מי שמדבר נגד קהילתינו הקדושה, יהיה מי שיהיה, בזה הוא מראה שהוא רקוב מבפנים, וחסר לו אמונה בו יתברך, כי מי שרק בא מבחוץ לבקר את קהילתינו הקדושה שמתנהגת אך ורק על פי דעת רביז"ל, לא יכול מספיק להתפלאות על החסד שנעשה פה בקהילתינו הקדושה, ועל האחדות שיש בין כל כך הרבה עדות וכו', וכל מיני סוגי אנשים וכו', ממש קיבוץ גלויות וכו', ואף על פי כן נתאחדים יחד, ואיש עוזר לרעהו, על אף שאין לנו שום עזרה מבחוץ וכו', עם כל זאת אנחנו מתחזקים בעצמינו, ומתרחבים יותר ויותר בכל מיני פעיליות, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שזכינו להתקרב אל רביז"ל, ואנחנו נמצאים בקהילה קדושה כזו חממה של אמונה, שכל הדיבורים זה רק ממנו יתברך, וסדר דרך הלימוד של רביז"ל, שזה המתנה הכי יפה שקבלנו מרביז"ל.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ב' לסדר מטות מסעי כ"ו תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתעשה כל מיני פעולות שבעולם רק להיות בשמחה, כי אני מוכרח להגיד לך שכל הצרות והיסורים והבעיות שיש לך, זה רק מחמת חסרון השמחה, כי אם אדם היה תמיד שמח, לא היה חסר לו שום דבר, ורביז"ל מתחנן אלינו בכל יום מחדש (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כ"ד) "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, ולהתגבר להרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, וכל החולאת הבאין על האדם, כולם באין רק מחמת קלקול השמחה", ולכן צריכים להתגבר בכל הכוחות רק להיות בשמחה, ואל תחשוב שזה יבוא לך קל וכו', כי על זה הס"מ אורב יותר מהכל, ורוצה שאדם יהיה תמיד בעצבות ומרה שחורה, וכך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קפ"ט) עיקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות, ולכן אשרי אדם שיש לו שכל וקולט תיכף ומיד שבו ברגע שנמשך עליו עצבות ומרירות ודכאון וכו', זה בא מצד הטומאה, ולהיפך כשימשיך את עצמו אל השמחה, ולפקח את דעתו, זה בא מהקדושה, ועל כן תעשה כל מה שביכולתך להתחזק להיות בשמחה, כי השם של פרנסה שהוא חת"ך היוצא מפסוק (תהלים קמ"ה) פותח' את' ידיך', יוצא גם מפסוק (דברים ט"ז ט"ו) והיית' אך' שמח', ולכן הדבר הראשון אתה צריך להשתדל להיות מאד מאד בשמחה, ולשמח את עצמך, ואף שאני יודע שמאד מאד קשה לך ומר לך החיים ממוות, עם כל זאת עם עצבות ומרירות ודאגות לא תבוא לשום דבר, אלא תסתבך יותר, ולכן הדבר הראשון רק להיות בשמחה, ואם תאמר במה יש לי לשמוח? הרי אני עני ואביון ומלא חובות? אלא דע לך שחכמינו הקדושים אמרו (נדרים מא.) אין עני אלא מדעת, עיקר העניות תלוי בחסרון דעת, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך מנהיג את עולמו בחסד וברחמים בצדק ובמשפט, ודבר גדול ודבר קטן לא נעשה מעצמו אלא בהשגחת המאציל העליון, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (חולין ז:) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין מלמעלה; שאדם לא מקבל מכה קטנה באצבע קטנה אם לא מכריזין על זה קודם מלמעלה, האדם הזה הוא תמיד שמח, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה; ולכן בזה שתשמח עם נקודת יהדותך שנבראת יהודי ושלא עשני גוי כגויי הארצות, השמחה והאמונה הזאת, יפתח לך כל צינורי השפע והפרנסה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ג' לסדר מטות מסעי כ"ז תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק יותר ויותר במדת החסד, כי אי אפשר לתאר ולשער את הזכות הזה של קהילתינו הקדושה, שהיא חממה של אמונה, שהכנסתי כל כך הרבה חסד בין אנשי שלומינו, וזה הפתרון לכל הצרות שבעולם, ורביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ו) כשעובר על אדם דינים בחינת אלקי"ם, אזי העצה רק ללכת במדת אהבה, וכן כשאדם לא מרגיש שום טעם בחיים שלו, והוא נמצא בקטנות המוחין וכו', העצה לזה רק ללכת במדת אהבה, וזה פירוש (בראשית כ"ב) "ויהי אחר הדברים" היינו אדם שהוא תמיד בשווה ולא יכול לבוא להתחדשות המוחין, כי הוא נמצא במדת הדין וכו', והוא בכעס וממורמר ובדכאון וכו', העצה "והאלקים ניסה" היינו לנסות ולהרים את המוחין דקטנות שלו שנקרא "אלקים", שהיא מדת הדין, הוא על ידי "את אברהם", שילך במדתו של אברהם אבינו שתמיד עסק בחסד, ועזר לכל באי עולם, ועל ידי זה יהיה לו מח מיושב, כי כשאדם הולך תמיד עם מדת החסד ואהבה, יש לו מוחין נקיים, שזה מה שכתוב (תיקוני זוהר תיקון ע') מסטרא דימינא מוחא חיוורא ככספא, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ"א) "זרע אברהם אוהבי" כי מדתו של אברהם היה רק אהבה להזולת, ולעשות חסד עם כל אחד, ולכן ראוי לנו גם כן להתנהג בדרך זו, ועל זה מסרתי את נפשי פשוטו כמשמעו שיהיה לנו בקהילתינו הקדושה "בית התבשיל – אהל אברהם", להכניס חסד בין אנשי שלומינו, וכן שאנשי שלומינו בעצמם יעשו חסד אחד עם השני, שאין עוד דבר יותר חשוב אצלו יתברך כמו שיהודים עושים חסד אחד עם השני, וכל אחד רק רוצה את הטוב של השני, לא כן הס"מ וגונדא דיליה כל הענין שלו זה רק "הפרד ומשול", שיש אנשים שנכנס בהם הקליפה הזו רק להפריד בין אחד להשני וכו', ואם תשאל אותו למה אתה עושה את זה? הוא בעצמו לא ידע לענות לך, ובאמת זה בא מגריעות מעשיו, כי מי שפגם בברית וכו', וגם יש לו טבע רע מאד וכו', הוא תמיד רק ידבר רע על הזולת, וינסה לסכסך בין אחד להשני וכו', ובפרט מי שגנב ולא מהסס לגנוב כסף מהזולת ביודעים ובלא יודעים וכו', כבר החתים רביז"ל את גורלו ואמר (ספר המידות אות גניבה וגזילה סימן א') מי שנפתה לבו לגזול וכיון שהתיר לעצמו גזילת חבירו, הרי הוא מוכן לכל חטא ועון, ואין תקנה להסירו מדרכו הרעה; ולכן צריכים מאד מאד לשמור מאנשים כאלו, שהם אנשי בליעל וכו', ועלינו לעקור מאתנו את המדות רעות שזה רשעות ואכזריות וכו' וכו', אלא ללכת רק במדת החסד, ועל זה נבנה כל קהילתינו הקדושה, וזה כל חיי, ולכן אני מאד מבקש אותך תעשה עמי חסד ותעזור לי שבקהילתינו הקדושה יהיה רק חסד, שאחד יפרגן להשני וכו', ואחד יעזור להשני וכו', אני מוסר את נפשי כבר חמישים שנה להפיץ את אור רביז"ל בעולם, ומה לא עשיתי עבור זה וכו', ושילמו לי רק רע חזרה וכו', ואף על פי כן אני ממשיך לעשות טוב וכו', ותמיד שואלים אותי איך זכיתי לחבר כל כך הרבה ספרים וכו'? "שפת הנחל" פירוש על כל הלקוטי מוהר"ן, "נהרי אפרסמון" על כל הסיפורי מעשיות, "ביאור המדות" על כל ספר המדות, מלבד עוד המון ספרים שנדפסו כבר כגון על התורה וכו', ועל אבות וכו', על המגילה וכו', על הסידור וכו' וכו', ועוד מה שיודפס מה שנמצאים בכתב יד וכו', והתירוץ הוא פשוט כי כך אמר רביז"ל (ספר המדות אות דעת סימן ל"ג) מי שמשלמין לו רעה תחת טובה, הקדוש ברוך הוא מרחם עליו ונותן לו שכל גדול בעבודת הבורא; ולכן אני מבקש אותך גם כן, לך במדת החסד והאהבה עם הבריות, ותעשה רק טוב, אז גם לך יהיה טוב, כי אצלו יתברך מאד מאד חשוב חסד, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ספר המדות אות זכות אבות סימן ג') הגומל חסדים אין צריך לזכות אבות.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר מטות מסעי כ"ח תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה וכל טוב סלה יגיעו וירדפו אל כלליות אנשי שלומינו היקרים "חסידי ברסלב" תלמידי "היכל הקודש" די בכל אתר ואתר, הוי"ה עליהם ישרה שכינתו תמיד היום הזה כבה נר ישראל הגאון אמיתי שר התורה, מרן רבי יוסף שלום אליישיב זצוק"ל, אשר עליו יכולים לומר עם לב שלם את מה שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה מ"ט.) משמת בן עזאי בטלו השקדנים, כי בדור הזה לא היה כמוהו בשקדנות, אשר דבר זה מפורסם לכל, ואין מה להוסיף או לפחות מהתואר הזה, כי זה ידוע כשאדם שוקד בתורה, מגיע לכל המדריגות שבעולם, כמאמרם ז"ל (אבות פרק ו') אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה, וכל מי שעוסק בתלמוד תורה, הרי זה מתעלה, והגאון הזה זכה לזה בשלימות בתכלית השלימות, כי לא היה לו בד' אמותיו אלא התורה הקדושה, והיה סמל של שקדנות והתמדה בלתי ניתן לתאר וכו', ואף שישב כל ימיו בד' אמותיו בצניעות גדול מאד, עם כל זאת נתקיים אצלו במלוא מובן המילה מה שאמרו חכמינו הקדושים (שמות רבה פרשה ח' סימן ב') אמר רבי בנימין בר לוי אם ישב אדם בזוית ועוסק בתורה אני מראהו לבריות; וידוע איך שרביז"ל מחדיר בנו את מעלת לימוד תורה הקדושה, ורצה מאד שרק נתמיד תמיד בלימוד תורה הקדושה, וללמוד כסדרן כפי סדר דרך הלימוד שלו, (שיחות הר"ן סימן ע"ו), וידוע מה שהוא אמר (שיחות הר"ן סימן רפ"ז) מה יש להאדם לעשות בזה העולם, אין צריך כי אם להתפלל וללמוד ולהתפלל. "מע באדארף מער ניט נאר דאווינין אין לערנין אין דאווינין"; וכן אמר (שיחות הר"ן סימן רע"ד) טוב מאד להאדם שיהיה לו חדר מיוחד לו לבדו לעסוק שם בעבודת השם בתורה ותפלה, ובפרט התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שלזה צריכין בודאי חדר מיוחד; והגאון האמיתי הזה קיים את זה בשלימות, שעשיריות שנים ישב בודד באיזה בית הכנסת סגורה, ושם ישב והתמיד בתורה בהתמדה נוראה ונפלאה מאד, וממנו אנחנו צריכים ללמוד מה זה נקרא התמדה? ומה זה נקרא תשוקה ללמוד תורה הקדושה.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ד' לסדר מטות מסעי כ"ח תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י מאד מאד אני מבקש אותך שתתחזק בכל מיני אופנים שבעולם, ועיקר ההתחזקות זה על ידי שמחה, שאדם צריך למסור את נפשו רק להיות בשמחה, ואי אפשר להסביר לבני אדם מעלת השמחה וכו', אדם חושב שזה סתם עצה לא להשבר, אזי צריכים להיות בשמחה וכו', אבל לא שמים לב כי הקדוש ברוך הוא בעצמו הוא עצם השמחה, וכשבר ישראל שש ושמח עמו יתברך, הוא נכלל בו יתברך, ואמרו בזוהר (תצוה קפד:) תא חזי עלמא תתאה קיימא לקבלא תדיר, [בוא וראה העולם הזה עומדת לקבל תמיד] והוא אקרי אבן טבא, [והיא נקראת אבן טוב כמו אבן מושכת שנקרא מגנט] ועלמא עלאה לא יהיב ליה אלא כגוונא דאיהו קיימא, [והעולם הבא לא נותן אלא כמו שמכינים את עצמו מלמטה] אי איהו קיימא בנהירו דאנפין מתתא, [אם נמצאים תמיד בפנים שמחים מלמטה] כדין הכי נהרין ליה מעילא, [כך מאירים לו מלמעלה אור וזיו וחיות ודביקות וכו'] ואי איהו קיימא בעציבו, [אבל אם אדם עומד בעצבות ובמרה שחורה] יהבין ליה דינא בקבליה. [אזי ממשיך על עצמו דינים] כגוונא דא (תהלים ק' ב') "עבדו את הוי"ה בשמחה", חדוה דבר נש משיך לגביה חדוה אחרא עלאה, [השמחה של אדם בזה העולם, ממשכת עליו שמחה מעולם הבא] הכי נמי האי עלמא תתאה, כגוונא דאיהי אתערת הכי אמשיך מלעילא, [כך הוא העולם הזה, כפי שאדם מתנהג בזה העולם, כך ממשיך על עצמו מעולם הבא], ולכן כשאדם רק בשמחה ומכריח את עצמו כל הכוחות להיות בשמחה, על ידי זה הוא ממשיך על עצמו שמחה מעולמות העליונים, ולכן אל תהיה בטלן, ואף שאני יודע שעובר עליך מה שעובר צרות ויסורים מרירות ומכאובים, תשתדל להיות בשמחה עם כל הכוחות, ואז תראה שכל מזלך יתהפך לטובה, הלוואי שתכניס את הדיבורים האלו בלבך.
|
||
|
|
||
|
בעזה"י יום ה' לסדר מטות מסעי כ"ט תמוז ה'תשע"ב שלום וברכה אל … נ"י הנה אנחנו נמצאים עכשיו בערב ראש חודש מנחם אב, שאז הוא זמן של התעוררות בתשובה, שאמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ראש חודש הלכה ו' סימן א') נוהגין לעשות יום כיפור קטן בערב ראש חודש, וצועקין מאד מעומק הלב להשם יתברך. וכן נוהגין לילך ולנסוע על קברי צדיקים בערב ראש חודש, ולהתפלל ולצעוק שם מעומק הלב, כי עיקר תיקון ראש חודש, שהוא בחינת תיקון פגימת הלבנה, נעשה על ידי צעקת הלב וכו', שמתפללים על בניין ושלימות האמונה וכו', כי אם יש לאדם אמונה בו יתברך, אזי נשלם כל חסרונותיו, כי (משלי כ"ח כ') "איש אמונות רב ברכות", ואמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן ל"ג) אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאד. ועיקר האמונה היא בלי שום חכמות וחקירות כלל. רק בפשיטות גמור כמו שהנשים וההמון עם הכשרים מאמינים; ועל זה צריכים הרבה תפלות לבקש ממנו יתברך שיהיה לו אמונה ברורה ומזוככת, ושלא יהיה לו שום קושיות וספיקות עליו יתברך, ועל הצדיקים שבכל דור ודור, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ב) מה שקשה קושיות על הצדיקים, זהו מוכרח להיות. כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא, וכמו שקשה קושיות על השם יתברך, כמו כן בהכרח שיהיה קשה קושיות על הצדיק, כי הוא מתדמה אליו יתברך, ובענין הקושיות שקשה על השם יתברך, מרגלא בפומיה רביז"ל לומר, אדרבא, כך ראוי להיות דייקא, שיהיו קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי מעוצם גדולתו ורוממותו, שהוא מרומם מאד מדעתנו, על כן בוודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך. ועל כן בהכרח שיהיו עליו יתברך קושיות, כי כך נאה ויפה להבורא יתברך, שיהיה מרומם ונשא מדעתנו, שעל ידי זה קשה קושיות, ואם היה הנהגתו כפי חיוב דעתינו, אם כן היה, חס ושלום, דעתו כדעתינו; ולכן צריכים הרבה תפלות לבקש ממנו יתברך שיהיה המח שלו נקי לגמרי, ושלא יכנס בו שום קושיות עליו יתברך, או על צדיקיו הדבקים בו וכו', כי צריכים לזכור אשר אדם שהוא מלא עוונות וכו', איך הוא יכול להבין רוחניות אלקות? ואיך הוא יכול להבין צדיק הדבוק באלוקותו יתברך? ולכן אדם צריך תמיד לבכות להקדוש ברוך הוא, שיזכה לאמונה ברורה ומזוככת, ושלא יעלה על לבו שום קושיות וספיקות עליו יתברך, וכן שלא יהיה לו עסק עם ליצנים המדברים על צדיקים הדבוקים באין סוף ברוך הוא, ואתה צריך לדעת שזה לא עבודה קלה, כי צריכים על זה יגיעות וטרחות של ימים ושנים עד שיזכה לאמונה ברורה ומזוככת, שירגיש את אמתת מציאותו יתברך עליו, וכן שיזכה להבין ולהרגיש את גדולת הצדיקים הדבקים באין סוף ברוך הוא.
|
