ואמר:"אם לא היה נמצא מפורש בדברי חז"ל הקדושים בפרוש (קידושין ל.), שאסור לומר גירא בעינא דשיטנא (חיצים בעיני השטן), הייתי אומר גירא בעינא דשיטנא. ואיני מבין כלל המעשיות המובאות בדברי חז"ל הקדושים מתנאים ואמוראים, שהייתה קשה וכבדה בעיניהם מאוד תאווה זו, כמובא מעשיות בגמרא, כי אצלי אינה כלום, כלל וכלל לא, ואינו נחשב אצלי לניסיון כלל, ובוודאי יש סוד במה שנמצא בתורה, שתאווה זו היא הניסיון, כי באמת אינו ניסיון כלל. ומי שיודע מעט מגדולת הבורא יתברך כמו שנאמר(תהילים קלה, ה):' כי אני ידעתי כי גדול ה", אני דיקא, לי אינו נחשב לניסיון כלל. ואין חילוק אצלי בין זכר לנקבה. אני רואה את התאווה, כמו שאני רואה אותך. היו לי ניסיונות רבים, אל אינו ניסיון כלל". אך בעת שהיה שייך אצלו ניסיון, היו לו גם כן ניסיונות, וחיזק את עצמו מאוד.
ואמר, שמי שהוא רק חכם אמת אפילו נכרי, מאחר שהוא רק חכם אמת, ראוי שלא תהיה אצלו תאווה הזו נחשבת לתאווה כלל, ואמר, מי שהוא חכם בחכמת הניתוח, ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הניתוח, רואי שתהיה נמאסת אצלו התאווה הזאת בתכלית המיאוס. והפליג לדבר הרבה ממיאוס תאווה זו.
